האופטימיים קוראים לזה חזרה לשפיות

הכיסאות באולם שבו התקיים השבוע דיון על "יזמות טכנולוגית בישראל 2003", במסגרת ועידת ישראל לעסקים, היו ברובם ריקים.



מרצים רהוטים ומעוררי עניין המייצגים חברות גדולות בענף, כמו מריוס נכט, סגן נשיא בכיר בצ'ק פוינט, וקובי ריכטר, הבעלים של חברת מדינול, לא משכו קהל להרצאותיהם על התנאים הדרושים לעידוד ענף ההיי-טק בצל המיתון. בכינוס הקודם, שנערך ב-2001, היתה ההתעניינות של המשתתפים במושב העוסק בהיי-טק עדיין ערה.



החלטתם של רבים להדיר את רגליהם מאולם ההרצאות יכולה לשמש מדד לתחושות הקיימות בקרב מנהלי חברות לגבי המגמה הצפויה בענף ההיי-טק הישראלי, שחרף המשבר הקשה השורר בו עדיין מעסיק יותר מ-100 אלף עובדים. לפחות נתון אחד אינו נותן סיבה לאופטימיות בענף: מסקר של חברת MIT להשמת כוח אדם בענף ההיי-טק, המתבסס על מודעות דרושים שפורסמו בעיתונים, עולה כי מספר העובדים שהיו דרושים בענף ההיי-טק בנובמבר 2002 הסתכם ב-2,169 איש בלבד, ירידה של 15.9% לעומת הביקוש לעובדים בנובמבר 2001, וצניחה של 85.5% לעומת נובמבר 2000.



המעבר החד משוק פורח וחדשני לענף במשבר, פגע בכל סוגי העובדים בחברות ההיי-טק, אך בראש ובראשונה באלה הנמצאים בשני הקצוות: דרג המנהלים ודרג עובדי המינהלה. בקרב שתי הקבוצות נפגעו יותר בוגרי לימודי מחשבים במכללות (בניגוד לבוגרי הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת באר שבע), או אנשים שקודם לכן עבדו בענפים שאינם בתחום ההיי-טק.



הירידה הגדולה בשכר ניכרת בין השאר אצל מנהלים ורכזים למשאבי האנוש. המנהלים למשאבי האנוש כיהנו לפני שנתיים כסמנכ"לים וקיבלו שכר של יותר מ-20 אלף שקל (בהתאם לגודל החברה שבה הם עובדים). כיום הם משתכרים כמחצית מסכום זה. על גבה של מחלקת משאבי האנוש רובץ נטל כבד: קליטה מהירה של עובדים בתנאי שכר מפתים, ובהמשך דאגה להשתלבותו המוצלחת של העובד בחברה, מבחינה מקצועית וחברתית.



בשנתיים האחרונות נהפכו אנשי משאבי האנוש לקורבנות מובהקים של המשבר, גם אם אינם היחידים: לאחר שניהלו את תחילת הליכי הפיטורים בחברות ההיי-טק, במקרים רבים מצאו את עצמם מפוטרים. במקרים אחרים תפקידם פשוט בוטל. היו גם מקרים שבהם התפקיד מוזג עם תפקיד אחר, כמו סמנכ"ל כספים. בחברות שלא ביטלו את התפקיד קיבל עליו מנהל משאבי האנוש תפקידים נוספים בחברה, דוגמת מתן ייעוץ למנכ"ל וגיבוש תוכניות לשיפור תהליכי העבודה.



מאפיין נוסף של המשבר בענף ההיי-טק הוא המעבר של מוקד הכוח מהעובדים למעסיקים. אלה יכולים כיום לקלוט עובדים חדשים לאחר סינון קפדני ובשכר הנמוך ב-50%-30% מזה שהיה קיים בתקופת השגשוג בענף, למעט מקרים שבהם העובד הוא בעל מקצוע נדרש או קריטי להתפתחות הארגון.



מנכ"לית MIT, עידית פדן, מעריכה כי במחצית הראשונה של 2003 לא יחול שינוי משמעותי. "חברות אינן מתכננות להתחיל בפרויקטים חדשים, ולא ידוע לי על כוונה לגייס עובדים בחודשים הקרובים", היא אומרת.



לדבריה, אין התקדמות ב"תוכנית המרכבה", שהיא חיבור של תשתיות הארגון בשירות הממשלתי למערכת מחשוב מרכזית, המסוגלת לאחד את כל מסדי הנתונים. "לא זו בלבד שאין סימן להתאוששות בביקוש לעובדים, אלא ניכרת ירידה. הדבר מקטין את הסיכוי לצמיחה בעתיד הקרוב".



לדבריה, הקיצוץ שכבר בוצע בתקציבים של משרדי הממשלה, העובדה שתקציב המדינה ל-2003 טרם אושר והחשש שעד אפריל יפעל המשק בלא תקציב מאושר, תורמים לתחושה הקודרת בענף. "זה אומר שבמשרדי הממשלה לא יגובשו תקציבים, ופירושו של דבר אי פרסום מכרזים לביצוע פרויקטים בתחום המחשוב", אמרה.



פדן מעריכה שבחצי השנה הקרובה יישאר הביקוש לעובדים בכירים בחברות היי-טק ברמה נמוכה, בגלל פליטתם של מאות מנכ"לים, סמנכ"לים ומנהלי אגפים בחברות לשוק העבודה. לדבריה, אין בשורות טובות לכל מי שלא צמח בענף ההיי-טק, אך עשה קורס להסבה מקצועית, ואפילו לרבים מבוגרי הפקולטות למחשבים ולמדעים מדויקים כמו פיסיקה ומתמטיקה: הם יתקשו למצוא משרות הולמות בענף. לדבריה, מי שיתקשה במיוחד הם מנהלי משאבי אנוש, מנהלי תפעול ואנשי מינהלה.



"אין זה אומר שצפויה אבטלה מוחלטת בענף", אומרת פדן. "לצד חברות שמפטרות עובדים, יש כאלה שמגייסות עובדים בהיקף מצומצם". לדבריה, בעלי הסיכויים הסבירים למצוא עבודה הם מהנדסי תוכנה, מהנדסי חומרה, מנהלי מסדי נתונים, מנהלי רשתות מחשבים ומנתחי מערכות. עם זאת, היא מעריכה כי רבים מהם ימתינו גם בשנה הקרובה חודשיים-שלושה עד שימצאו משרה בתחום התמחותם, לעומת המצב שהיה לפני המשבר בענף, אז הם נחטפו בלי שנאלצו להזיע.



להערכת פדן, במחצית הראשונה של 2003 לא יעלה השכר בענף ההיי-טק. בעלי מקצועות מבוקשים למדי, דוגמת מהנדסי תקשורת וחומרה, משתכרים כיום סכומים הנמוכים ב-10% מאלה שהרוויחו באמצע 2000, בעוד שמשכורתם של האחרים ירדה ב-30%. "אין סיבה לחייך לקראת השנה החדשה", היא מסכמת.



יאיר פלדמן, מנכ"ל חברת מ.ל.ל תעשיות תוכנה ומחשבים, המעסיקה 200 עובדים, פסימי פחות. "המצב בענף ההיי-טק נוגע כעת בתחתית, ומכאן ואילך הוא יכול רק להשתפר", הוא טוען. "החברות הנחשבות לגרעין הקשה בענף, אלה ששרדו את המכות שניחתו על הענף, כמו הירידה החדה ברווח, המעבר להפסד והדעיכה במכירות ובהשקעות, אינן נמצאות עוד בסכנה קיומית", הוא אומר.



לדבריו, מי שלא ישרוד ב-2003 אלה חברות שלא השכילו להתאים את רמות השכר ואת היקפי כוח האדם בהן למשבר בענף. "מכאן ואילך אפשר לחזור למצב נורמלי, ובמחצית השנייה של 2003 תחל צמיחה, אם כי לא בהיקף גדול", אומר פלדמן. להערכתו הדבר יקרה משום שחברות לא מעטות יעשו הסבה ליצוא, בגלל התחרות בשוק המקומי.



בביקוש לעובדים בענף ההיי-טק לא יחול שינוי, הוא מעריך. "צפויה תחלופה של עובדים, שבסופו של דבר תביא לכך שהביקושים הנמוכים לעובדים יימשכו", הוא אומר. לדבריו, עובדים יגויסו לחברות משיקולי עלות-תועלת מובהקים יותר: אלה שתורמים ערך מוסף לארגון ושכרם אינו גבוה, יתקבלו לעבודה ללא קושי מיוחד, בעוד שאלה שתרומתם אינה גדולה