איך אפשר לסכם את שנת 2018 מבחינת מחיר הביטקוין? במילה אחת: קריסה. השנה האחרונה, שבה צנח הביטקוין (סימול: BTC ) בכ-73%, היתה הגרועה ביותר בכל 10 שנותיו של המטבע הדיגיטלי, שהונפק לראשונה ב-3 בינואר 2009 - בדיוק היום לפני 10 שנים - על ידי מייסדו האלמוני, סטושי נקמוטו.
הביטקוין סיים את 2018 במחיר ממוצע של 3,740 דולר, לאחר שאת שנת 2017 סיים ברמה של 14,150 דולר, על פי נתוני אתר CoinMarketCap. לשם השוואה, את 2017 סיכם הביטקוין עם זינוק שנתי של 1,278%.
למעשה, עד 2018 היתה לביטקוין רק שנה אחת שבה רשם מחירו ירידה שנתית - שנת 2014, שבה ירד ב-63%. בכל שאר שנותיו (למעט השנתיים הראשונות, 2010-2009, שבהן נסחר המטבע במחיר אפסי), רשם הביטקוין עליות שנעו בין עשרות לאלפי אחוזים.
הביטקוין לא לבד: שוק המטבעות הדיגיטליים, המונה יותר מ-2,000 סוגי מטבעות, ספג גם הוא ב-2018 את הנפילה השנתית הגדולה אי פעם, שבה נמחקו משוויו הכולל כ-700 מיליארד דולר - צניחה של 85% מהשיא שרשם בינואר 2018. הטלטלה בשוק הורגשה לא רק בקרב מיליוני משקיעים בעולם, אלא גם בחברות הבלוקצ'יין הרבות שצמחו בשנים האחרונות. רבות מהן נאלצו בסוף השנה לצמצם את מספר העובדים, לקצץ פעילות ולעתים אף להיסגר לגמרי.
חוגג פיטר את עובדי סטוקס בישראל
שנה קשה עברה גם על חברות הבלוקצ'יין הפועלות בישראל. בדצמבר סגרה ענקית כריית הביטקוין הסינית Bitmain את פעילותה בארץ ופיטרה את כל 23 עובדי מרכז הפיתוח שלה ברעננה, בראשותו של גדי גליקברג. חברה נוספת שסגרה השנה את פעילותה בישראל ופיטרה את כל עובדיה בארץ היא Stox של משה חוגג, מייסד חברת ההשקעות סינגולריטים ובעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים.
בסטארט-אפ הבלוקצ'יין הגדול יותר של חוגג, Sirin Labs, נותרו כיום 60 עובדים, לאחר שלפי הערכות מספרם הצטמצם בסוף השנה. בדצמבר השיקה סירין את טלפון הבלוקצ'יין Finney, וחוגג אמר אז בראיון לאתר "בלומברג" כי לאחר שמפיצים הזמינו ממנו 160 אלף טלפונים, לחברה נותר הון כדי לפעול עוד 12 חודשים. בסך הכל, על פי הערכות בשוק, נסגרו ב-2018 יותר מ-20 סטארט-אפים ישראליים שפעלו בתחום הבלוקצ'יין, ובשוק מעריכים כי חברות נוספות ייסגרו ב-2019.
לצד סירין, חברות הבלוקצ'יין המקומיות הגדולות כיום הן קבוצת First של רן גולדי ויריב גילת, שמעסיקה 65 עובדים, מתוכם 60 בישראל; חברת Colu של עמוס מאירי, דויד רינג ומרק סמרגון, שבה כיום 62 עובדים; חברת Orbs של טל קול ודניאל ואוריאל פלד, שבה 60 עובדים, מתוכם 50 בישראל; וחברת Bancor של אייל הרצוג והאחים גליה וגיא בן-ארצי, שמעסיקה 55 עובדים בישראל.
אף שרוב חברות הבלוקצ'יין הפועלות בישראל הן ישראליות מבחינת הרכב המייסדים, המנהלים והעובדים שלהן, רבות מהן נרשמו כחברות במדינות זרות, בעיקר משיקולי מס ורגולציה. מנגד, יש גם חברות בלוקצ'יין שרשומות בישראל, אף כי בעליהן ומנהליהן אינם ישראלים, כמו למשל Bitfarms - חברת כריית הביטקוין הקנדית, שמניותיה נסחרות בבורסת תל אביב. מניית ביטפארמס השלימה ב-2018 צניחה שנתית של 95%.
eToro רוצה להתרחב בארה"ב
אחד האינדיקטורים למצבה של התעשייה הוא מספר החברות הפועלות בה ומספר העובדים באותן חברות. אם כן, כמה חברות בלוקצ'יין ישראליות פועלות כיום? לא פשוט להשיב על כך. ראשית, יש חברות שפעילותן אינה מתרכזת בתחום הבלוקצ'יין בלבד, כמו למשל eToro של דודו רינג והאחים יוני ורונן אסיא, אף שחלק ניכר מפעילותן קשור לתחום המטבעות הדיגיטליים.
eToro, המפעילה פלטפורמת השקעות חברתית, מעסיקה כיום 600 עובדים, מתוכם 350 בישראל. לדברי החברה, כ-100 מעובדיה עוסקים באופן ישיר בתחום הבלוקצ'יין. במארס האחרון, כפי שדיווחנו ב"גלובס", השלימה eToro גיוס של 100 מיליון דולר, שלדבריה, נועד להתרחבות לשווקים חדשים, מחקר ופיתוח בתחום הבלוקצ'יין ודיגיטציה של נכסיה. החברה פעלה השנה להרחבת פעילותה בארה"ב, שם הקימה זירת מסחר למטבעות דיגיטליים, וגם השיקה ארנק דיגיטלי למחזיקי הקריפטו מחוץ לארה"ב.
יש להביא בחשבון שרוב חברות הבלוקצ'יין הן סטארט-אפים צעירים יחסית, שהוקמו בשנתיים-שלוש האחרונות. באופן כללי, ברוב המקרים סטארט-אפים אינם מדווחים על סגירתם - ובדרך כלל סגירתה הרשמית של החברה נעשית זמן רב לאחר שכל עובדיה כבר פוטרו.
מעבר לכך, לאף גוף ציבורי או ממשלתי אין רשימה של חברות הבלוקצ'יין המקומיות, בין השאר, מכיוון שרבות מהן אינן רשומות כחברות בישראל. לפיכך, כל הנתונים בעניין מתבססים בעיקר על דיווחי החברות עצמן ועל דיווחי הארגונים הפועלים בתחום, ויש להניח שאלה אינם נתונים מלאים.
כמה סטארט-אפים נסגרו ב-2018?
כדי לנסות בכל זאת לקבל תמונת מצב כוללת על הפעילות בתעשיית הבלוקצ'יין המקומית, פנה "גלובס" באחרונה לכמה גופים הפועלים בתחום. על פי נתונים שנאספו עבור "גלובס" על ידי איגוד הביטקוין הישראלי, בראשותו של מני רוזנפלד, יחד עם חברת אנדרומדה של טל בנו-סקלאר, העוסקת בהשמת עובדים בתחום הבלוקצ'יין, נכון לסוף 2018 פעלו בישראל בסך הכל 113 חברות בלוקצ'יין, לעומת 53 חברות בלבד בסוף 2017. אם מביאים בחשבון שכמה חברות מקומיות נסגרו ב-2018, ניתן להעריך כי בשנה האחרונה הוקמו בארץ יותר מ-50 חברות בלוקצ'יין, כך שמספר החברות הכולל גדל ביותר מפי שניים.
עם זאת, בקהילת הבלוקצ'יין הישראלית יש גם נתונים אחרים, שמהם מתקבלת תמונה שונה. באיגוד הבלוקצ'יין הישראלי (Israeli Blockchain Association), שהוקם בנובמבר 2017 בראשותם של גדי איסייב ורומן גולד, מדווחים כי נכון לסוף דצמבר 2018 מספר הסטארט-אפים המקומיים הפעילים בתחום הבלוקצ'יין הוא 223, לעומת 68 סטארט-אפים בסוף 2017. לפי נתונים אלה, בשנת 2018 נסגרו בסך הכל 22 סטארט-אפים מקומיים בתחום. להערכת איגוד הבלוקצ'יין, כ-3,000 עובדים מועסקים כיום בתחום הבלוקצ'יין בישראל, מתוכם כ-2,000 איש בסטארט-אפים וכ-1,000 בחברות גדולות.
ואולם, בכך לא מסתכמים הנתונים על פעילות הבלוקצ'יין בישראל. על פי נתוני One Alpha, חברת המחקר מקבוצת First, ב-7 השנים האחרונות הוקמו בישראל 148 חברות בלוקצ'יין, מתוכן 21 כבר אינן פעילות. לפי נתונים אלה, נכון לסוף הרבעון השלישי של 2018 היו בסך הכל 127 חברות בלוקצ'יין ישראליות פעילות. יניב פלדמן מ-One Alpha אמר ל"גלובס" כי בחברה עדיין בודקים את נתוני הרבעון האחרון של 2018, שבו עוד חברות נסגרו, ומנגד נוספו כמה חדשות.
מנתוני וואן אלפא עולה כי מתוך 148 חברות הבלוקצ'יין הישראליות שנוסדו עד היום, רוב החברות הוקמו בשלוש השנים האחרונות: 21 חברות נוסדו ב-2018, 57 חברות ב-2017, 23 חברות ב-2016, 15 בשנת 2015, עוד 15 בשנת 2014 ורק 13 חברות הוקמו ב-2013 או קודם לכן. מתוך 127 החברות הפעילות ברשימה זו, נכון לסוף ספטמבר, 46 חברות בלוקצ'יין מקומיות העסיקו בין 11 ל-50 עובדים ורק ארבע חברות העסיקו יותר מ-50 עובדים. ב-52 מהחברות נרשמו בין עובד אחד ל-10 עובדים בלבד, ולגבי שאר 25 החברות אין מידע על מספר העובדים. עם זאת, רשימה זו אינה כוללת חברות כמו eToro או First.
שנת שיא לגיוסי ICO
אף שבתחומים רבים זכו סטארט-אפים ישראלים להצלחה בינלאומית, בין אם בזכות אקזיטים מוצלחים ובין אם בהפיכתם לחברות טכנולוגיה גדולות, בתחום הבלוקצ'יין זה עוד לא קרה, נכון להיום. עם זאת, מיזמי הבלוקצ'יין המקומיים הצליחו לגייס בשנתיים האחרונות יותר ממיליארד דולר - הון לא קטן בהשוואה לסטארט-אפים אחרים.
כפי שפרסמנו ב"גלובס" לפני כחודשיים, על פי המחקר של One Alpha, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018 הצליחו 42 סטארט-אפים ישראלים לגייס סכום כולל של 606 מיליון דולר בהנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים (Initial coin offerings או בקיצור ICOs). בשנת 2017 גייסו הסטארט-אפים הישראלים בתחום סכום כולל של 586 מיליון דולר ב-15 גיוסי ICO בסך הכל.
לפי נתוני וואן אלפא, גיוסי ה-ICO הגדולים של חברות ישראליות ב-2018 הם אלה של חברת Pumapay שגייסה ב-ICO סכום של 117 מיליון דולר; חברת Orbs, שגייסה ב-ICO שלה 118 מיליון דולר; Chilliz שגייסה 66 מיליון דולר; LeadCoin שגייסה 50 מיליון דולר; וחברת Endor שגייסה 45 מיליון דולר.
"הזדמנות לנקות את שוק הקריפטו"
במארס 2018 הוקם פורום הבלוקצ'יין הישראלי, שמטרתו לאגד את החברות הישראליות העוסקות בתחום ולייצגן מול מקבלי ההחלטות. מייסדי הפורום כוללים, בין השאר, את רועי סער ואורון שניר מקרן מנגרוב, משקיע האנג'ל עופר רותם והיזמים יוני אסיא מחברת eToro, עידו שדה-מן מ-SAGA, סבסטיאן סטופאק מ-Wings, מאיה זהבי מ-Ontici ולירז סירי מ-Tabookey.
לדברי מנכ"ל פורום הבלוקצ'יין, יגאל נבו, אין בידי הפורום נתונים מלאים על מספר החברות ומספר העובדים בהן. "אם מסכמים את 2018, ניתן לומר שמדינת ישראל התחילה בתהליך מבורך של למידת עומק של התחום, אך תהליך זה לא מהיר מספיק ואותן בעיות יסוד שאפיינו את השנה, שהעיקרית ביניהן היא חוסר היכולת לנהל פעילות פיננסית, מלוות אותנו גם ל-2019", אומר נבו. "מספר החברות הרשומות אינו מהווה את האינדיקציה הנכונה לפעילות בפועל, שכן אם לא ניתן לפתוח חשבון בנק בישראל, אין לחברות ישראליות אפשרות לפעול בשוק המקומי. החורף בשוק הקריפטו הוא הזדמנות לנקות את השוק ולעבוד עם הרגולטור על יצירת ודאות, כפי שקיימת בכל שאר עולמות ההייטק".
מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, התייחס גם הוא לנתונים שנמצאו בבדיקה, ואמר כי "אם מסתכלים על המגמה הכללית, אנחנו נמצאים בקו עלייה. נכון, היה צמצום מסוים מהשיא של סוף 2017, אבל במגמה הרב-שנתית אין מקום לספק - אנחנו רואים יותר מיזמים, יותר חברות, יותר עסקאות ויותר עובדים. גל ה-ICO ששטף אותנו יצר מודעות לחידושים הגדולים של התחום, אבל יצר גם חששות, מכיוון שלא מעט אנשים ניסו ונכוו בהשקעות במיזמים כושלים או בנוכלויות שהתחזו למטבעות דיגיטליים, בדומה לשגעת האפליקציות של לפני כמה שנים. עם זאת, מי שנשאר בסביבה יכול להבדיל עכשיו בין המוץ לתבן - מה שכבר מחזק את השוק".
רוזנפלד הוסיף כי "אין ספק שעוד נראה קריסות של חברות או הפסקות של מיזמים. מי שלא יצליחו להסתגל לשערים הנמוכים, ייעלמו. אבל זה טבע הדברים בעולם הטכנולוגי, ויתרחש תהליך של ברירה טבעית, שבו החברות שיטיבו להסתגל - ישרדו. השפל הזה ייקח זמן. בפעם הקודמת שהיינו עדים למצב כזה, הוא ארך כארבע שנים, והשאיר אחריו חברות שיכלו להתמודד עם המציאות ופרחו בעליות הגדולות. אני מניח שהדבר יקרה גם בעלייה הבאה, שבה מי שיהיה בשטח יהיה ערוך טוב יותר ולמוד ניסיון - כך שהגידול יוכל להיקלט טוב יותר".