"מצבו החמור של שוק האופנה הישראלי הגיע גם לפתחה של החברה", כך כתבה רשת קמעונאות האופנה זברה בבקשת הקפאת ההליכים שהגישה לבית המשפט. הרשת פירטה את הגורמים המרכזיים לקריסה והפנתה אצבע מאשימה אל הבנקים ואל חברות האשראי. שלשום (א') נחשף ב"גלובס" כי רשת הדיסקאונט, שפועלת קרוב ל-3 עשורים, נקלעה לקשיים תזרימיים ולחובות בהיקף של 100 מיליון שקל, ונאלצה לפנות לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בניסיון למנוע פשיטת רגל.
אתמול (ב') בשעות הצהריים המוקדמות בית המשפט קבע דיון בנוכחות נושי הרשת, ביניהם 3 בנקים מרכזיים ועשרות ספקים בתחום הטקסטיל. עוד קבע בית המשפט איסור על ביצוע דיספוזיציה במלאי חברת זברה על-ידי צדדים שלישיים. משמעות הצו היא כי ספקים ונותני שירותים אינם יכולים לקבל את הסחורה שמכרו לחברה בחזרה בניסיון לצמצם את חובה אליהם.
בפנייתה לבית המשפט ביקשה זברה הקפאת הליכים לתקופה קצובה של 90 יום, לדבריה, לשם "מניעת קריסתה של החברה, הצלת כמה שיותר מקומות עבודה מתוך כ-485 עובדי החברה, ביצוע הליכי ייעול ובדיקת אפשרויות להכניס משקיע חיצוני או רוכש חיצוני". פעולות אלה, לדבריה, "עתידות לאפשר לה להמשיך פעילותה מבלי שתקרוס", וזאת במטרה "לגבש הסדר נושים ותוכנית הבראה". בעלי השליטה כבר החלו במגעים אחר רוכשים פוטנציאליים לרשת. נכון ל-10 בינואר מפרטים בחברה כי חנויות הרשת פועלות כסדרן, כי העובדים קיבלו את שכר חודש דצמבר 2018 במלואו, וכי "לא חזר שום צ'ק לחברה ללא כיסוי".
"רק מכירת הרשת כ'עסק חי' תניב לנושים החזר מירבי", כותבת זברה, שכן לטענתה מכירת העסק והפעילות בשלמותם ימנעו אובדן של המוניטין, שיפורים שנעשו בחנויות המושכרות השונות וימנעו מימוש המלאי במחירי חיסול. נכון לסוף 2018 עמד מלאי החברה על כ-27 מיליון שקל, אולם לדברי זברה הוא מהעונה שעברה, ועל כן, לאור אופי הפעילות, ערכו נמוך משווי רכישתו. "לאור אופי הפעילות רק מכירתו במסגרת הפעלת הרשת תניב תמורה ראויה לנושים". לצד זאת מדגישים בזברה כי "בהיעדר הפעלה של הרשת, שווי המלאי למכירה בסיטונאות הוא נמוך ביותר למלאי".
אופנת זברה מוכרת בגדים לכל המשפחה במחירים מוזלים ומתמקדת בעיקר במכירת ביגוד וכן אביזרים דוגמת תיקים וחגורות. מייסדיה הקימו אותה בסוף שנות ה-80 כחנות דיסקאונט. מגמתם הייתה לפנות לפלח שוק חדש של חנויות דיסקאונט גדולות באזורי הפריפריה. עד 2006 הפעילה הרשת כ-7 סניפים בפריפריה, כאשר במהלך השנים נפתחו חנויות נוספות ומחזורי הפעילות גדלו.
כיום מפעילה הרשת חנויות בגדים ופרוסה בכ-31 סניפים או נקודות מכירה בישראל, מתוכן 23 חנויות בבעלות, 3 חנויות שמופעלות על-ידי זכיין תפעולי ו-5 סניפי פופ-אפ (סניפים זמניים לתקופה קצובה). מטה החברה ממוקם בצומת עד הלום באזור הדרום, ובו מועסקים 24 עובדים. כמו כן, בסניפים השונים מועסקים כ-485 עובדים, מתוכם 445 בהעסקה ישירה, והיתר על-ידי זכיינים. על-פי בקשת ההקפאה, מחזור המכירות השנתי של הרשת עומד על כ-150 מיליון שקל.
בנוסף, זברה מגלה בבקשה להקפאת ההליכים כי היא נמצאת בסכסוך מסחרי עם חברת מליסרון, ממנה היא שוכרת חנויות במספר מרכזים מסחריים. היא מפרטת כי החברה הגישה תביעה לפנות את אחת החנויות שלה בעקבות הסכסוך. כמו כן, מצורפת לבקשת ההקפאה תוכנית התייעלות לרבעון הראשון של 2019 שאמורה למנוע הפסדים בתקופה זו.
את הבקשה הגישו עורכי הדין איתמר כהן ואילן גלמן ממשרד נחום גלמן כהן ושות'.
נציין כי בקשת הקפאת ההליכים של זברה מתרחשת על רקע קריסה של רשתות נוספות בענף האופנה בכלל, ובתחום הדיסקאונט בפרט. כך, בחורף שעבר קרסה רשת האופנה המוזלת יפו תל-אביב, ובשנה החולפת נקלעו לקשיים תזרימיים רשתות נוספות בהן הוניגמן, רמי לי, מיש מיש, סליו ואחרות.
כיצד קרסה זברה? אלה הגורמים שהביאו את רשת הדיסקאונט הוותיקה להקפאת הליכים:
1. צמצום מסגרות האשראי הובילו לקשיים
"סגירה חד-צדדית של מסגרת אשראי לחברה הביאה אותה לקושי תזרימי אשר עתיד לסכן את המשך פעילותה, וללא כל יכולת לפרוע את חובותיה לנושים", מציינים בעלי זברה בבקשת ההקפאה. "בקשה זו מוגשת שעה שלחברה התחייבויות וצ'קים לספקים בגובה עשרות מיליוני שקלים אשר נסמכים על מסגרות האשראי שהועמדו לחברה ונגדעו באחת".
זברה מפרטת כי במהלך 2018, הפסיקו הבנקים וחברות האשראי החוץ-בנקאי להעמיד לה את מסגרת האשראי כפי שהייתה מועמדת משך עשורים, וכן דרשו לצמצמה. עוד מפרטת החברה כי אלה מנותני האשראי לחברה שעדיין לא סגרו או הקטינו את מסגרת האשראי דורשים לצמצמה לאלתר.
כך למשל, חברת גלובל פרקטורינג, שבבעלות קבוצת ישראכרט, שהעמידה לזברה אשראי בגובה של 4.5 מיליון שקל, הודיעה באמצע נובמבר 2018 כי היא "מסרבת להמשיך להעמיד אשראי לחברה". כמו כן, נכתב כי ישראכרט צמצמה את מסגרת האשראי במהלך השנה האחרונה מגובה מסגרת אשראי של 8.5 מיליון שקל עד ל-2016, והחל מ-2017 ועד היום הורידה את מסגרת האשראי לכ-4.2 מיליון שקל.
הודעה דומה הגיעה מהבנקים, לפיה החברה נדרשת לצמצם את מסגרת האשראי. מסגרת האשראי של זברה התחלקה בין 3 בנקים: 8.2 מיליון שקל בבנק מזרחי, 9.3 מיליון שקל בבנק אוצר החייל ו-7.5 מיליון שקל בבנק דיסקונט.
2. "רכישות מועטות שיצרו לחץ תזרימי"
קושי נוסף שהביא את זברה לכותלי בית המשפט עוסק בירידה במכירות - "בתחום האופנה ישנם חודשים בהם הרכישות מועטות, ונוצר לחץ תזרימי". בחודשים אלה, מפרטת זברה, נדרשו בעלי המניות לקבל מימון ממקורות אשראי חוץ-בנקאי כגון האחים נאווי, קרגו וכן מלווים נוספים נוספים בשוק האפור "שאינם ממוסדים".
עוד היא מפרטת כי "ריביות האשראי ועלויות המימון יוצרים מחנק תזרימי בחברה", כשלדברי החברה עלויות המימון שלה לבדן עומדות על מעל ל-3 מיליון שקל בשנה.
במקביל לצמצום במקורות המימון, התהפוכות שחלות בענף האופנה פגעו אף הם בחברה. לצד אלה מפרטת זברה גורמים שכבר באו לידי ביטוי בבקשות הקפאת הליכים קודמות במסגרת קריסות בתחום האופנה, בהן המעבר לרכישות מקוונות באינטרנט, מדיניות השמיים הפתוחים, נסיעות לחו"ל לטובת רכישת בגדים, תחרות גוברת ועוד.
3. ניסיונות ההתרחבות נכשלו
גורם נוסף לנפילה של זברה הוא ניסיונותיה להרחיב את פעילותה לתחומים נוספים והכנסת שותף חיצוני. כך, חלק מחובותיה קשורים למימונים שניתנו לה בעבור פעילויות שנכשלו ולא לפעילויות הישירה של הרשת. כך, לצד מכירות האופנה במחירים מוזלים, בעלי הרשת הקימו תת-מותג נוסף לזברה למכירת מוצרים לבית תחת השם "זברה הום". מחזור המכירות של הפעילות הזו עמד ב-2016 על כ-10 מיליון שקל.
לצורך ההקמה נלקח אשראי מבנק אוצר החייל ששימש ליבוא הסחורה, אולם השותף השלישי שהכניסו הבעלים לטובת הפעילות הזו נקלע לקשיים ולפשיטת רגל. בבנק אוצר החייל דרשו החזר של כ-2 מיליון שקל. על-פי הבקשה, השותף, שנכנס לחדלות פירעון, הביא לקריסת המיזם החדש, משום שלא היה מי שיהיה אמון על יבוא הסחורות וכדומה. למרות הפסקת הפעילות של זברה הום, הבנק דרש להמשיך ולהחזיר את החוב מתוך הפעילות השוטפת של זברה.
לבקשת ההקפאה מצרפת הרשת תוכנית לסגירת סניפים מפסידים, בהם קניון לבד אשדוד (שגם ככה עתיד להיסגר במסגרת הריסתו הצפויה), סניף בפתח-תקווה, סניף בקריון, סניף בקניון מלחה בירושלים, סניף בכפר-סבא וסניף בעכו.