מה המשמעות של פרישה בריטית מהאיחוד האירופי ללא הסכם?

האיחוד האירופי כבר מתכונן לתבוסה של ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, בהצבעה היום (ג') על עסקת הברקזיט בפרלמנט הבריטי, ויהיה מוכן לדחות את תאריך פרישת הממלכה המאוחדת ממארס ליולי.

תמונת המצב הפוליטית שנוצרה בבריטניה סביב הברקזיט נראית בלתי אפשרית בעבור מיי: העסקה שגיבשה מצליחה להיראות גם כ"לא קשוחה" דייה לחברי פרלמנט ממפלגתה השמרנית וגם כ"קשוחה מדי" לחברי פרלמנט ממפלגת הלייבור באופוזיציה, שעליהם מיי אינה יכולה לסמוך שיתגייסו לאשר את ההסכם.

על רקע ההתרחשויות האחרונות וההצבעה הערב ב-21:00 (שעון ישראל), "גלובס" עונה על כל השאלות הבוערות בנוגע לברקזיט:

בנובמבר האחרון, אחרי משא ומתן של יותר משנה, הציגה תרזה מיי את הסכם הברקזיט שהשיגה, הקובע תקופת הסתגלות של שנתיים לפרישת בריטניה מהאיחוד, אך מכיל פסקה בעייתית שלפיה בשם הצורך למנוע גבול באי האירי עשויה בריטניה להישאר כפופה לחוקי האיחוד מבחינת מכס ומסים; ההסכם הוביל לגל התפטרויות בממשלתה של מיי, ולדחיית ההצבעה שתכננה על ההסכם בדצמבר, בשל חשש מהפסד. כעת, הגיע המועד הכמעט-סופי לאישור ההסכם בפרלמנט, משום שהיציאה מתוכננת להתקיים ב-29 במארס 2019.

האיחוד האירופי הבהיר לבריטים כי "לא יוכלו לקוות להסכם טוב יותר", כי עליהם להתחייב לשלם כ-39 מיליארד ליש"ט בפיצויים על הפרישה, וכי יש למנוע בכל מצב כינון גבול באי האירי. דיוויד דיוויס, שהיה השר האחראי על הברקזיט עד שהתפטר, האשים בסוף השבוע את האיחוד האירופי ואת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אישית בהתנכלות לבריטים, כדי להרתיע חברות אחרות מפרישה.

אם מיי תצליח ביממה הקרובה להפוך את התמונה הפוליטית ולנצח בהצבעה, ההסכם קובע תקופת הסתגלות שבה היחסים בין האיחוד לבריטניה יישארו פחות או יותר כפי שהם כיום מבחינת מסים ומכסים, ובריטניה תקבל עצמאות רבה יותר בנושא הגירה ומשפט. במהלך השנים הקרובות ידונו בריטניה והאיחוד על הסכם סחר מקיף.

אם מיי תפסיד, היא עשויה לבקש הארכה מהאיחוד האירופי כדי לדון מחדש על עסקה משופרת שתובא מחדש לאישור הפרלמנט, להתפטר מראשות הממשלה ולתת את המושכות לבכירים אחרים ממפלגתה, לקרוא לבחירות חדשות סביב העסקה שגיבשה או אפילו לקרוא למשאל עם נוסף על הברקזיט.

יציאה חד-צדדית, שממנה הזהירו הרשויות הבריטיות, משמעותה כינון מחדש של מכסים מלאים בין בריטניה לאיחוד האירופי, כאילו הפכה הממלכה הבריטית למדינה חיצונית לגמרי, שאינה קשורה בהסכמים כלשהם עם האיחוד. הדבר עשוי ליצור תוהו ובוהו בגבולות, לתקוע את הסחר בין היבשת לבריטניה, לסבך את מצבם החוקי של תושבי אירופה החיים באי הבריטי ולגרום למחסור במצרכי מזון בסיסיים בבריטניה.

הסכם "יום שישי הטוב" קובע כי לא יהיה גבול בין צפון אירלנד (השייכת לממלכה המאוחדת) לבין אירלנד (החברה באיחוד האירופי). בשל העובדה כי פרישה בריטית מהאיחוד משמעותה כי יכונן גבול כזה אם לא יהיו הסכמים שימנעו אותו, נוצר קונפליקט, הנפתר בפסקה המאפשרת לצפון אירלנד להישאר מחויבת לחוקי האיחוד אם לא תושג הסכמה. מחויבות זו תקפה גם לממלכה המאוחדת כולה, ולפי המתנגדים להסכם, מובילה את בריטניה לעמדת נחיתות במשא ומתן העתידי שיתקיים בין הצדדים, מכיוון שישנה אפשרות כי בריטניה תהיה מחויבת לחוקים האירופיים מבלי להיות שותפה לניסוחם.