השקעת הענק בגובה 40 מיליארד שקל שמתכננת אינטל להשקיע בישראל, ממקדת את תשומת הלב פעם נוספת למרכז הכובד של פעילות החברה בארץ - קריית גת. אלא שניתוח "גלובס" מעלה שכלל לא בטוח שמדובר בסיבה למסיבה עבור העיר.
להשקעות העבר של אינטל, בתמיכת מדינת ישראל במפעלים באזור קריית גת, לא הייתה השפעה ניכרת על הרמה הסוציו-אקונומית של אוכלוסיית העיר. כך עולה מניתוח המדדים החברתיים כלכליים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם לאורך 20 השנים האחרונות הדירוג העירוני לא השתנה, וקריית גת נותרה ברמה סוציו-אקונומית מספר 4.
לפי גורמים עמם שוחח "גלובס" רק כ-500 מעובדי המפעל הם תושבי העיר, עליהם יש להוסיף כמה מאות תושבים שעוסקים בתעשיות שנהנות מקיום המפעל באיזור כגון תעשיית המזון והתפעול.
המפעל הראשון של אינטל בקריית גת החל לפעול בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת ולאחריו השקיעה אינטל עוד ארבע פעמים השקעות גדולות בהקמת מפעלים בעיר ובהרחבה ושדרוג של מפעלים קיימים. בסך הכל השקיעה אינטל כ-76 מיליארד שקל בהקמה ובשדרוג של המפעלים וקיבלה מהמדינה מענקים בהיקף של כ-7 מיליארד שקל במצטבר.
אחת הדרכים לבחון את השפעת ההשקעות האלה על העיר קריית גת היא על-בסיס המדד החברתי-כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד התפרסם בעבר אחת לחמש שנים ומאז מדד 2013 אחת לשנתיים.
המדד מדרג כ-250 יישובים בישראל על-פי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, שלהם רמה הנמדדת לפי הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. ככל שהמיקום בדירוג גבוה יותר כך הרמה הסוציו-אקונומית ביישוב גבוהה יותר.
לכל אורך תקופת המדידה נשארה קריית גת באשכול הרביעי בדירוג, כלומר מתחת לממוצע. הסטטיות בולטת עוד יותר במדד הארצי שבו מדורגים כ-255 היישובים המוכרים בישראל. כך למשל במדד לשנת 1999 דורגה קריית גת במקום 100, בשנת 2003 קריית גת הגיעה ל מקום ה-94 במדד; בשנת 2008 אינטל עלתה מעט ודורגה במקום ה-97, בדירוג 2013 שוב הידרדרה קריית גת למקום ה-100, רק כדי לשפר מעט בדירוג האחרון שפורסם, לשנת 2015, שבו היא הגיעה למקום ה-98.
קרב על 50 מיליון שקל
מעבר למשרות, המשענת האמיתית של העיר נעוצה בארנונה הגבוהה ש"מייצר" המפעל עבור העיר. אלא שקרב ארוך שניטש סביב בוננזת המיליונים הזו נראית כבר כמו סאגה של ממש. בצד האחד ניצבת קריית גת ובצד השני שלוש המועצות האיזוריות: לכיש, יואב ושפיר. בין הצדדים ניטש מאבק על חלוקת ההכנסות מאיזור התעשייה בו נמצאת בין היתר אינטל. מפעל אינטל הקיים משלם בכל שנה ארנונה בסך 50 מיליון שקל מתוך 70 מיליון שקל ארנונה שמשלם כל אזור התעסוקה. עיריית קריית גת מקבלת 60% מהסכום, והמועצות האזוריות הסמוכות לה מקבלות 40% מהסכום. מזה כמה שנים המחלוקת נדונה בוועדה גיאוגרפית לחלוקת הכנסות במשרד הפנים בראשות רות יוסף. הבוקר קיימה הוועדה דיון בבקשתה של קריית גת לבטל את הסכם חלוקת ההכנסות בין הרשויות. "כל שנה מתווספים לנו 3,000 יחידות דיור חדשות בעיר, ואנחנו פותחים 15 גני ילדים חדשים, מבלי שיש לנו עוד שטחי תעסוקה" אמר ראש העירייה אבירם דהרי ל"גלובס". "כל יחידת דיור מעמיסה על העיר 10,000 שקל, בניגוד לשטחי תעסוקה שמאזנים את הקופה. אם לא יבוטל הסכם חלוקת ההכנסות עם המועצות האזוריות, קריית גת תקרוס כלכלית". על הקמת המפעל הקיים אומר דהרי: "צריך להבין שמקימים מפעל כזה בקריית גת, אז בוועדה המקומית של קריית גת מתקיימים כל הדיונים, מקצים את כל המשאבים לרישוי, וזה שנים של בנייה שתושבי קריית גת סובלים ממנה. שיהיה ברור אני לא מדמיין את קריית גת בלי אינטל, אבל ההכנסות מהמפעל צריכות להגיע לקריית גת ולא למקומות אחרים".
הרקע לסכסוך הנוכחי, מצוי בהחלטת אינטל העולמית עוד בשנות ה-90 להקים מפעל רחב היקף בישראל, כאשר ממשלת ישראל החליטה כי מיקום המפעל יהיה בעיר קריית גת שנכללה באזור עדיפות לאומית. מאחר ולעיר לא היו שטחים מספיקים כדי להבטיח התרחבות עתידית של המפעל, נחתם בסוף 1995 הסכם בין העיר קריית גת למועצות האזוריות השכנות: שפיר, יואב ולכיש, על העברת 4,085 דונם משטח המועצות לתחום השיפוט של קריית גת, לטובת הקמת אזור תעסוקה משותף, ושתיקבע חלוקת הכנסות בין שלוש הרשויות. המפעל הוקם, ועל פי הסכם חלוקת ההכנסות, 37.5% מהארנונה שולמו לקריית גת, ו- 62.5% מההכנסות שולמו למועצות האזוריות. בשנת 2003 פתחה עיריית קריית גת במאבק לביטול הסכם חלוקת ההכנסות, תוך נימוק כי בעיר מוקמות שכונות מגורים חדשות שמעמיסות על קופתה של העירייה, מבלי שתומכים בכך שטחי מסחר ותעסוקה נוספים שיאזנו את מצבה הכלכלי של העיר. בשנת 2009 הוקמו שלוש שכונות מגורים חדשות- הבנים, גוגנהיים והפרחים, ובשנת 2013 נחתם הסכם הגג המפורסם והראשון של המדינה עם עיריית קריית גת, שבבסיסו הקמת 7600 יחידות דיור נוספות בשכונת כרמי גת. הסכם הגג העלה את המאבק להילוך גבוה, ובשנת 2014 שונתה חלוקת ההכנסות באישור וועדת הגבולות, כך שקריית גת מקבלת 59% מהארנונה, ושלושת המועצות את 40% נותרים (יואב- 18%, שפיר 17%, 6% לכיש).
"מערכת יחסים זו נקלעה למשבר"
במקביל נדונה בקשתה של קריית גת להקמת וועדה גיאוגרפית שתבחן את ביטול הסכם חלוקת ההכנסות. המועצות האזוריות התנגדו נחרצות להקמת הוועדה. כך למשל במכתב ששיגרה המועצה האזורית שפיר באמצעות עו"ד יוסי רייטן למנכ"ל משרד הפנים לשעבר ד"ר שוקי אמרני באפריל 2015, צוין כי המועצה מתנגדת להקמת ועדה נוספת. "במשך עשור כיבדה קריית גת את החוזה המקורי לחלוקת הכנסות. מערכת יחסים זו נקלעה למשבר לאחר שנבחר ראש עיריית קריית גת הנוכחי אבירם דהרי" צוין במכתב. "בצעד חד צדדי הא שינה את ההסכמות בין הצדדים וקריית גת הפסיקה כמעט לחלוטין להעביר למועצות האזוריות את הכספים שבהם היתה חייבת לפי החוזה". עוד הוסיפה שפיר במכתב כי בינואר 2014 החליט שר הפנים גדעון סער לשנות את היקף חלוקת ההכנסות, בהמלצת ועדת ולרשטיין, ולעדכן את הסכומים כל חמש שנים בהתאם לקריטריונים של גדול אוכלוסייה, מצב סוציואקונומי של כל רשות וכו. על כן טענה שפיר כי אין הצדקה להקמת וועדה נוספת וכי דהרי למרות ועדות קודמות שהוקמו ודחו את דרישות קריית גת עומד על כך שכל ההכנסות מאזור התעשייה המשותף יועברו לקופת קריית גת בלבד. במכתב הוסיפה המועצה כי אף היא צפויה לגדול ב-50% בזמן שבמשך שנים היתה מצויה בחדלות פירעון ורק אחרי תוכנית הבראה כואבת הגיעה לאיזון, מה גם שקלטה את מפוני גוש קטיף על ההשלכות הכלכליות של הדבר.
אלא שמשרד הפנים החליט לבסוף להקים ועדה גיאוגרפית לבחינת הנושא, שאכן הוקמה ב-2017. בדיון שהתקיים היום בוועדה, טענה עיריית קריית גת כי במהלך 22 השנים החולפות העבירה קריית גת סכום של למעלה מ-250 מיליון שקל לקופת המועצות האזוריות, וזאת למרות שנים שבהן נתרמה לבינוי שכונות מגורים חדשות, קלטה גלי עליה, ונבנו בתחומיה אלפי יחידות דיור חדשות. העירייה דרשה לבטל רטרואקטיבית החל משנת 2017 מועד הקמת הוועדה הגיאוגרפית, את צו חלוקת ההכנסות מפארק התעשייה של קריית גת עם המועצות האזוריות, כך ש-100% מההכנסות מארנונה יועברו לקופתה.
מהמועצה האיזורית יואב נמסר: "מועצה האזורית יואב דוחה על הסף את טענותיו ועמדתו של ראש עיריית קריית גת בעניין ביטול צו חלוקת ההכנסות שבין המועצה האזורית יואב לבין עיריית קריית גת והמועצות האזוריות שפיר ולכיש.
במהלך השנה האחרונה עושה עיריית קריית גת, בהובלתו של ראש העירייה, פעולה חד צדדית, בלתי חוקית העומדת בניגוד לצו חלוקת הכנסות ומעכבת שלא כדין כספים המגיעים למועצה האזורית יואב מאזור התעסוקה המשותף.
בעניין זה התבלבלו אצל ראש עיריית קריית גת היוצרות. הכספים שהוא שלח ידו בהם אינם כספים של עיריית קריית גת אלא של המועצה האזורית יואב, לעיריית קריית גת אין סמכות לעכבם בקופת העירייה, ובהתנהגותה בנושא זה מפרה העירייה את הוראות החוק.
כיבוד שלטון החוק הינו אבן יסוד בהתנהלותן של רשויות מנהליות. אי כיבוד שלטון החוק והדרך של כל דאלים גבר, בה מתנהלת עיריית קריית גת, סופה ליצור כאוס.
אומנם בעידן 'הפייק ניוז' והרצון לייצר כותרות דומה כי הכל מותר, מותר לבזות צווים חוקיים, מותר לעכב כספים השייכים לגורם אחר ולפרסם פרסומים כוזבים שבינם ובין הוראות הדין אין ולא מאומה. אין כל דרך חוקית בה יכולה עיריית קריית גת לעכב כספים אלה בקופתה והכותרות אותן מנסה עיריית קריית גת לייצר בעניין זה הן כותרות סרק.
המועצה סבורה כי מדובר בהתנהלות חמורה ביותר, הפוגעת בשלטון החוק, מעודדת בריונות ומסכנת כל אפשרות לשיתוף פעולה בין רשויות.
המועצה פנתה בעניין זה לשר הפנים בבקשה להורות על אכיפת הוראות צו חלוקת ההכנסות על עיריית קריית גת ומניעת עשיית הדין העצמי של העירייה בעניין זה.
המועצה האזורית יואב תפעל בכל אמצעי חוקי המוקנה לה בדין לאכיפת זכויותיה כלפי עיריית קריית גת או כל גורם אחר".