מתחת לדרך מנחם בגין בתל-אביב, לא הרחק ממגדלי עזריאלי והצומת הנחשב לסואן במדינה, נחפרת בימים אלה תחנה תת-קרקעית עבור הקו האדום של הרכבת הקלה.
16.2 מיליארד שקל אמורה המדינה להשקיע בהקמת הקו הזה והעבודות בעיצומן: שמונה מכונות כרייה ענקיות, הקרויות על-שם וונדר וומן, אהובה עוזרי, רוזה פארקס, גולדה מאיר, מרגרט תאצ'ר ועוד שתי גיבורות סיניות (שבחרה חברת הבנייה הסינית), משלימות בימים אלה את חפירתן של צמד מנהרות באורך של כ-11 קילומטרים, שיאפשרו לרכבת הקלה לעבור מתחת לעיר תל-אביב.
בשנים הקרובות תעסוק חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) האחראית מטעם המדינה על הפרויקט, בהשלמת התחנות התת-קרקעיות ובהתקנת המערכות השונות לאורך הקו. מועד הסיום הרשמי אוקטובר 2021, הופך את הקו האדום לאחד המגה-פרויקטים הבודדים בישראל שבנייתם צפויה להסתיים עד שנת 2022.
הקו האדום הוא רק אחד מ-204 מגה פרוייקטים שאמורים לצאת לדרך בארבע השנים הקרובות, כך עולה מרשימת המלאי שמפרסם היום משרד ראש הממשלה זו השנה השנייה ברציפות. ספר "תשתית לצמיחה לשנת 2019", מרכז בתוכו את כלל פרויקטי התשתיות הפיזיים שעונים על התנאים הבאים: היקף כספי של 100 מיליון שקל לפחות והיותם ב"תוך הצנרת הממשלתית" כלומר בביצוע, בתהליך תקצוב או בתהליכי אישור של משרדי הממשלה ויחידות הסמך אשר נמצאים תחת אחריותם.
משרד התחבורה מוביל את הרשימה עם 64 פרויקטים בהיקף כולל של 122 מיליארד שקל ואחריו משרד האנרגיה עם 57 פרויקטים בהיקף 39 מיליארד שקל בתחומי החשמל, הגז, הדלקים, המים והביוב. ההיקף הכספי הכולל של הפרויקטים מוערך ב-196 מיליארד שקל - גידול מרשים לעומת הרשימה הראשונה, שפורסמה בספטמבר 2017 וכללה 147 פרוייקטים בהיקף כולל של 116 מיליארד שקל.
כיצד קפץ ההיקף הכספי בכמעט 80 מיליארד שקל בתוך שנה? משתי סיבות עיקריות, מסבירים אורן כהן סמנכ"ל חברה וממשל במשרד ראש הממשלה ורועי דרור ראש צוות ממשל במשרד. הסיבה הראשונה והעיקרית היא שהרשימה השנה רחבה ומפורטת יותר: בין היתר נכנסו לרשימה בפעם הראשונה משרד הביטחון, משרד התקשורת, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון.
גם פרוייקטים כמו הקו האדום בתל-אביב מופיעים השנה בפעם הראשונה. הסיבה השנייה היא פרויקטים חדשים שנוספו מאז פרסום הרשימה הקודמת. הדוגמה הבולטת מגיעה מתחום החשמל עם פרויקטים בהיקף של כ-10 מליארד שקל שנוצרו בעקבות אישור הסכם הרפורמה בחברת החשמל - הקמת שתי תחנות כוח חדשות בחדרה ושורת פרויקטים בתחום ההולכה (רשת קווי המתח העליון).
הרבה פרויקטים נשארו מחוץ לרשימה ולמעשה ההיקף הכספי של הפרויקטים שלא נכנסו עולה על אלה שבפנים - הגדול מכולם הוא פרויקט המטרו בתל-אביב שעלותו צפויה להגיע ל-150 מיליארד שקל, ויחד איתו לא נכנסו גם השנה הרכבת המהירה לאילת (כ-50 מיליארד שקל) והרכבת לקריית שמונה (10 מיליארד). הסיבה: מדובר בפרויקטים שאין להם עדיין תקצוב וחלקם לא עברו בדיקת כדאיות כלכלית ולא אושרו בהחלטת ממשלה. גם לחלק מהפרויקטים שמופיעים ברשימה, כמו קריית המודיעין בלקייה שליד באר-שבע - לא הוצמד תג מחיר.
במסגרת השיפורים שנעשו ברשימה השנה אפשר לעקוב בצורה טובה יותר אחר לוחות הזמנים והסטטוס של הפרוייקטים השונים וניתן פירוט רב יותר מבעבר לגבי האומדן התקציבי. עורכי הרשימה מבטיחים להמשיך לשפר את איכות הנתונים ולכלול בהם למשל פירוט של ההשקעה הנדרשת לפי מקורות מימון. המודל לרשימה אגב הוא רשימות ממשלתיות בבריטניה ובקנדה.
למה בעצם נועדה הרשימה? ראשית, למטרות מעקב ובקרה לאורך זמן. הרציונל הוא שהפרסום הפומבי של לוחות הזמנים והתקציבים "ממסמר" את הפרוייקטים ומקשה על מקבלי ההחלטות לגרור רגליים ולחרוג מהתקציב ומלוחות הזמנים - משום שייתבעו לתת לכך הסברים.
הסיבה השנייה היא רצון ליצור "בנק פרויקטים" זמין עבור משקיעים זרים. הרעיון להקמת הרשימה נולד בעקבות פגישה של נתניהו ומנכ"ל משרדו באותה עת אלי גרונר עם נציגי בלאקרוק, גוף ההשקעות הפרטי הגדול ביותר בעולם, שהתלוננו שיש להם עודף כסף פנוי להשקעה - אבל מחסור בפרויקטים זמינים.
המטרה השלישית, והלא מוצהרת של הרשימה, היא לקדם את מודל השיתוף ציבורי-פרטי (PPP). משום כך מציינת הרשימה לגבי כל פרוייקט האם נבדקה האפשרות לבצע אותו במתכונת PPP. השנה עלה שיעור הפרויקטים שנבדקו ל-27% לעומת 15% מסך הפרוייקטים בשנה שעברה - ובמשרד ראש הממשלה רואים גם בכך הישג.