שופטי בג"ץ קבעו היום (ב') פה-אחד כי על שר האוצר משה כחלון להפעיל את סמכותו לפי חוק מס קנייה ולהטיל באופן מיידי מסי קנייה שווים על מוצרי טבק לגלגול ועל סיגריות רגילות.
בכך קיבלו שלושת שופטי בג"ץ את עתירת המיזם למיגור העישון והורו על הפיכת הצו על-תנאי שניתן במסגרת העתירה לצו מוחלט. זאת, כפי שהסכימה המדינה, ובמובן כזה ששיעורי מס הקנייה המוטלים על סיגריות ועל טבק לגלגול יושוו.
נזכיר כי העותרת, שיוצגה באמצעות עו"ד אפי מיכאלי, אליה הצטרפה האגודה למלחמה בסרטן, ביקשו מבג"ץ כי יורה לשר האוצר להשוות את המס המוטל על טבק לגלגול לזה המוטל על סיגריות רגילות.
בפסק הדין ציינה השופטת דפנה ברק-ארז, בהסכמת יתר חברי המותב, השופטים אלכס שטיין וג'ורג' קרא, כי מקובלת על בית המשפט "העמדה כי התוויית המדיניות בכל הנוגע לקביעתם של שיעורי המס אמורה להיעשות על-ידי גורמי המדינה, ובמקרה זה על-ידי שר האוצר".
הזכות לבריאות חזקה יותר
יחד עם זאת, השופטת ברק-ארז ציינה כי "המדיניות" של שר האוצר כחלון שלא להטיל מסים נוספים, "אינה מילת קסם הפוטרת את הרשות המבצעת מהחובה לנהוג בשוויון או לבחון טענות רציניות בדבר השלכה שלילית של החלטתה על זכויות, במקרה זה הזכות לבריאות". לדבריה, "שיקול-דעת רחב אינו פטור מהחובות שמטיל המשפט הציבורי".
בג"ץ ציין כי עמדתו של שר האוצר, כפי שהובאה בהליך זה, התייחסה אך ורק לשיקול של הכבדה על אוכלוסיות מעוטות הכנסה. בהקשר זה ציינו שופטי בג"ץ כי הם אינם מבטלים שיקול זה, אך זה לבדו לא יכול לעמוד. לדבריהם, תשובת שר האוצר "לא התייחסה כלל לשיקולים רלוונטיים נוספים שלכאורה נדרשה התייחסות אליהם - העובדה שהיקף צריכת הטבק לגלגול אינו נתון קבוע אלא כזה המושפע משיעור המס; וכן החשש ששיעור מס נמוך על מוצרי עישון מסוימים תורם בפועל לעידוד העישון וממילא משפיע לרעה על בריאות הציבור".
נוכח התעלמות שר האוצר משיקולים רלוונטיים אלה, הפעילו שופטי בג"ץ את ההלכה הקובעת כי "בביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות ניתן משנה משקל למצבים שבהם החלטתה של הרשות התעלמה משיקולים רלוונטיים".
החלטת בג"ץ אינה מפתיעה, וזאת, בין השאר, לאור העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הסכים - הן בתגובה שהגיש והן בדיון שהתקיים בעתירה - למתן צו מוחלט בעתירה.
פסק הדין של בג"ץ מגיע בהמשך לסירובו של שר האוצר כחלון להעלות את המס על הטבק לגלגול לאור היותו "מוביל מדיניות שבה אין מקום להעלות מסים", כדבריו. נימוק זה נדחה כאמור על-ידי שופטי בג"ץ, לאור היותו נימוק יחיד שאינו מתייחס לשיקולים רלוונטיים חשובים אחרים (כגון הנזק מטבק לגלגול).
בנוסף אימצו השופטים את הנימוקים שעמדו מאחורי הסכמת היועמ"ש לקבלת העתירה, שנמסכו על עמדת משרד הבריאות והנזק הבריאותי הנובע משימוש בטבק לגלגול.
"בהתאם לעמדתם של גורמי המקצוע במשרד הבריאות, סיגריות מגולגלות וסיגריות מוכנות הן אותו מוצר מן הבחינה הפונקציונלית. על כן, תהא אשר תהא עמדתם של השרים באשר לשיעור המס המתאים ביחס אליהם - ההבחנה בין מוצרים אלה, באופן שמשליך על הכוונת התנהגויות שיש להן השפעה על הבריאות, אינה יכולה להיקבע ללא כל טעם", כתבה השופטת ברק-ארז.
"אין אפוא הצדקה עניינית להבחנה במיסוי"
לפי בג"ץ, בחינת ההשלכות שיש להבחנה בין המוצרים (סיגריות רגיל וטבק לגלגול) היא בעלת חשיבות מיוחדת כאשר מדובר במס קנייה מן הסוג שנועד מלכתחילה לכוון התנהגויות, כמו במקרה זה.
עוד הוסיפו שופטי בג"ץ כי עיקר תכליתו של מס קנייה "כדי לכוון התנהגויות, לרבות בכל הנוגע לצריכת מוצרים שיוצרת החצנות שליליות מבחינת החברה כולה, כדוגמת עישון". על רקע זה, ובהתחשב בעמדה המקצועית שהציגה משרד הבריאות (שהובאה בעמדת המדינה), ולפיה הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בעישון סיגריות רגילות וסיגריות מגולגלות הם זהים בעיקרם, שופטי בג"ץ קבעו כי "אין אפוא הצדקה עניינית להבחנה במיסוי המוטל עליהן אף במישור של תכליות ההסדר המיסויי".
בפסק דינו בחר בג"ץ שלא לנקוט עמדה בשאלת מדיניות המיסוי ושיעור המס המדויק שיש להשית על מוצרי העישון למיניהם, ובכלל שאלה זו: האם תיקון אי השוויון יעשה "כלפי מעלה", דהיינו בייקור הטבק לגלגול - או "כלפי מטה", קרי בהורדת מחיריהם של הסיגריות הרגילות.