כל מי שטס לחו"ל ולקח איתו את הטלפון הסלולרי, מכיר את זה. לקחת את המכשיר לחו"ל ולגלוש על גבי הרשת הסלולרית עולה הרבה מאוד כסף, עשרות עד מאות שקלים בחודש לחבילה צנועה של כמה ג'יגה בודדים. כך זה תמיד היה. אבל בעוד שהמחירים ללקוחות לא פחתו, עלויות הנדידה עבור המפעילים נמצאות בירידה משמעותית כבר זמן רב. התוצאה היא שהלקוחות משלמים גם פי 10 מהעלות הכרוכה באספקת השירות. הסיבה העיקרית לפערים הגבוהים היא היעדר מעורבות של הרגולטור, משרד התקשורת.
כך למשל, מנתונים שהגיעו ל"גלובס" ומתייחסים להיקף הרווחיות של הנדידה בחברת פרטנר, עולה תמונה קיצונית למדי. הכנסות החברה משירותי נדידה ב-2018 הסתכמו ב-267 מיליון שקל, בזמן שהוצאות הנדידה המשולמות על-ידי החברה למפעילים בחו"ל הסתכמו ב-37 מיליון שקל בלבד - דהיינו רווח של 230 מיליון שקל, כמעט 90% רווח. מדובר על עלייה של כמה מיליוני שקלים לעומת אשתקד. היסטורית, פרטנר נהנית מהכנסות נדידה גבוהות יותר ממתחרותיה.
ב-2017 רשמה פרטנר הכנסות של 254 מיליון שקל, והוצאותיה למפעילים בחו"ל הסתכמו ב-34 מיליון שקל - דהיינו רווח של 220 מיליון שקל. ב-2016 הכנסות הנדידה שלה הסתכמו ב-247 מיליון שקל, והוצאותיה למפעילים בינלאומיים עמדו על 31 מיליון שקל - רווח של 216 מיליון שקל. לחברה יש אמנם הוצאות מקומיות נוספות שכרוכות באספקת השירות, אבל עדיין מדובר ברווחיות קיצונית וחריגה.
ההכנסות משירותי נדידה מהוות נדבך משמעותי בהכנסות החברות מסך שירותי הסלולר שהן משווקות. לשם השוואה, הכנסות פרטנר משירותי סלולר ב-2017 הסתכמו ב-1.978 מיליארד שקל וב-2016 ב-2 מיליארד שקל. כלומר, יותר מ-10% מההכנסות משירותי סלולר בשנה מגיעים משירותי הנדידה. לגבי 2018 אין עדיין נתונים על סך ההכנסות של החברה משירותי סלולר.
בתחום הזה הרגולטור הישראלי לא הצליח למצוא את הדרך לחולל תחרות ולהוריד את המחיר, בניגוד למה שקורה בעולם. לכן, לקוחות רבים שטסים לחו"ל ולא מוכנים לוותר על הסלולרי, מעדיפים לרכוש כרטיס סים מקומי או כל מיני שירותים אחרים, על-מנת להימנע מהעלויות הגבוהות הכרוכות בשירות.
תגובת משרד התקשורת: "מחירי שירותי הסלולר במדינת ישראל הם מהאטרקטיביים בעולם, וזאת בזכות פעולות רבות שביצע משרד התקשורת בשנים האחרונות בתחום. לצד זאת, המשרד פועל לשימור תחרות יציבה בתחום הסלולר, מדיניות המשרד מתעדכנת מעת לעת לאחר ניתוח מכלול שיקולים כלכליים והאינטרס הציבורי".
בפרטנר סירבו להגיב לידיעה.
משרד התקשורת צריך לבחור בין הלקוחות לבין החברות | פרשנות
המהפך שעבר שוק הסלולר בשנים האחרונות הוא עצום. אין כמעט מאמץ שלא נעשה על-מנת להגביר את התחרות בו, כמו הפחתת תעריפי הקישוריות והכנסת שחקנים חדשים. צעדים אלה הביאו את המחירים בישראל להיות בין הנמוכים בעולם כיום.
עם זאת, עדיין נותרו שני מקטעים בסלולר שבהם התחרות לא אפקטיבית, ונדרשת בהם מעורבות רגולטוריות: הראשון הוא תחום הנדידה (השימוש בסלולר בחו"ל), והשני הוא הקישור גומלין (קישוריות).
האחרון שניסה לייצור תחרות בתחום הנדידה היה שר התקשורת גלעד ארדן, שביקש לבחון רעיון מהפכני לפיו לקוח ישראלי בסלולר יוכל לבחור את הגורם שדרכו יקבל ויוציא שיחות בחו"ל - בדיוק כמו שקורה בשיחות הבינלאומיות בשוק הקווי. הרעיון של ארדן נקבר אי-שם במרתפי משרד התקשורת, וחבל.
ברעיון של ארדן היו אמנם כשלים טכניים רבים, אבל המטרה שעמדה לנגד עיניו הייתה חשובה - יצירת תחרות. מכיוון שאף אחד לא רוצה לפקח על מחירי הנדידה, הדרך היחידה היא לייצר תחרות במקטע הבינלאומי בתקווה שתביא לירידת מחירים. לא בטוח שזה יעבוד, אבל חייבים לנסות.
האלטרנטיבה האחרת היא לתת לחברות להמשיך לגבות סכומים גבוהים מהלקוחות השבויים. משרד התקשורת צריך לזכור שהוא נועד לשרת את האזרחים ולא את החברות, והגיע הזמן שייכנס לתמונה גם בתחום זה.
כשל נוסף בשוק הסלולר שנובע מחוסר התערבות של המשרד הוא תעריפי קישור הגומלין (קש"ג) בין המפעילים. קישורי גומלין בין מפעילים, או בשמם הנפוץ יותר "דמי הקישוריות", היו בעבר פרה חולבת עבור חברות הסלולר. הן גבו באמצעותן מיליארדי שקלים מהציבור, בכך שכל לקוח שהתקשר לחברה אחרת נאלץ לשלם על כך ביוקר.
לפני 8 שנים החגיגה כמעט נגמרה. שר התקשורת דאז, משה כחלון, החליט להפחית משמעותית את גובה התעריפים המופקעים שנהגו לגבות החברות. אלא שתעריפי הגומלין היו אמורים להמשיך לרדת עד לאפס, וזה לא קרה. התעריפים נתקעו סביב 6 אגורות לדקה בסלולר ואגורה אחת לדקה בנייח. למרות ההבטחות, המשרד החליט שכרגע הוא מגלה התחשבות במצבן הכלכלי של החברות, ולכן לא מתכוון להפחית את הקש"ג.
גם במקרה זה, רחמי משרד התקשורת באים על חשבונם של אזרחי ישראל. הדבר פוגע במפעילים חדשים קטנים ובלקוחות שמתקשרים מטלפון קווי לסלולר. הם אלה שנאלצים לספוג את מחירי הקישוריות הגבוהים. סיום עידן הקש"ג יסייע לכלכלת שוק נכונה יותר בעידן האינטרנט, שבו אין לקש"ג משמעות כשהשיחות מתקיימות על גבי האינטרנט, ולכן אין עלות לסיום השיחה.