פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משרד האוצר: העברת משימות משנת 2018 ב-'גזור והדבק'

      כבר במבט ראשון בולטת העובדה שאוצר נוקב ביעד גירעון של 2.9% לשנת 2019 למרות שעל-פי התחזית הרשמית של המשרד, הגירעון יגיע השנה ל-3.5%. משרד הביטחון הסכים להשתתף השנה לראשונה במעקב אחר ביצוע תוכניות העבודה

      שר האוצר, משה כחלון, 17 בינואר 2018 (ראובן קסטרו)
      שר האוצר, משה כחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      משרד הביטחון הסכים להשתתף השנה לראשונה במעקב אחר ביצוע תוכניות העבודה של הממשלה לשנת 2019. משרד ראש הממשלה מפרסם היום את הספר זו הפעם הרביעית ולראשונה בשנת בחירות, כשתוכניות העבודה של משרד הביטחון בתחומים המוגדרים 'בלתי מסווגים' נכללות בו בפעם הראשונה, בעקבות החלטה של מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם. במשרד ראש הממשלה המרכז את המעקב, הבקרה והפרסום של תכניות העבודה מציינים כי מדובר בהתקדמות ברמת השקיפות הציבורית שמאפשר משרד הביטחון למרות היעדים הצנועים יחסית שהציב לעצמו. לעומת זאת בולט לרעה הדוח של משרד החוץ, שאינו נוקב בשום משימות, יעדים, מדדים כמותיים או איכותיים ומסתפק בהצהרה כללית על מטרתיו של המשרד, הנראית לקוחה מאתר האינטרנט שלו.

      הספר השתרע על-פני 810 עמודים מספק תמונת מצב מקיפה של הפעילות הממשלתית המתוכננת ב-2019. התמונה חסרה, עם זאת, דיווח על מידת עמידת המשרדים במשימות ובמדדי התפוקה שהציבו לעצמם בשנה שעברה - במשרד ראש הממשלה מסבירים זאת בכך שהעיבוד של נתוני 2018 יסתיים רק בחודש מארס ופרסומם כעת היה עלול לפגום באמינותם.

      מצד שני אפשר לציין כי העובדה שמדובר בשנה רביעית ואחרונה לקדנציה של הממשלה וצל הבחירות הקרובות יצרו מציאות מאתגרת עבור האחראים על הפרויקט, סמנכ"ל חברה וממשל במשרד ראש הממשלה אורן כהן וראש צוות ממשל במשרד רועי דרור. בשל הבחירות נמנעה מראש הממשלה ומהשרים האפשרות להוסיף הקדמות לתכניות של משרדיהם ולפוליטיקאים לא היה תמריץ לדחוף ליעדים שאפתניים.

      במשרד ראש הממשלה מציינים כי ספר התכניות של 2019 משדר יציבות והמשכיות לשנה הקודמת, בין היתר על-רקע הנחייה כללית לסיים פרויקטים ולא להתחיל חדשים. סמשרד ראש הממשלה מציינים בהקשר זה כי כ-80% ממדדי השנה שעברה המשיכו גם השנה,

      מה מתכנן האוצר ב-2019?

      המדדים המרכזיים של עבודת האוצר בשנים האחרונות הם הם מדד ג'יני לאי-שוויון, הגירעון התקציבי, הכנסות המדינה, הצמיחה בפיריון, התחלות הבנייה והרווח המצרפי של החברות הממשלתיות. כבר במבט ראשון בולטת העובדה שאוצר נוקב ביעד גירעון של 2.9% לשנת 2019 למרות שעל-פי התחזית הרשמית של המשרד, הגירעון יגיע השנה ל-3.5% - אלא אם הממשלה הבאה תבצע פעולות דראסטיות להגדלת ההכנסות או קיצוץ בהוצאה התקציבית.

      תחושה לא נוחה עולה גם מקריאת תכניות העבודה של האוצר בתחום עידוד הפריון במשק - אחד מ-6 יעדי העל של מדיניות האוצר בקדנציה הנוכחית (היעדים האחרים הם עמידה ביעדים פיסקליים, הגדלת היצע יחידות הדיור, הפחתת יוקר המחייה, ייעול המגזר הפיננסי והבטחת חיסכון פנסיוני הולם). מקריאת המשימות ומדדי התפוקה בתחום עידוד הפיריון מתברר כי משימות מ-2018 כמו הגשת המלצות וועדת הפיריון, הוצאה לפועל של סריקת מסמכים במע"מ ויישום One stop shop לפתיחת עסק - הועברו לשנת 2019 בשיטת 'גזור והדבק'. גם לגבי שיפור דירוג ישראל במדד Doing Business של הבנק העולמי העדיפו באוצר לא לקחת סיכונים, לאחר בשנה שעברה ישראל התקדמה בחמישה מקומות בלבד למקום ה-49 (היעד היה התקדמות בתשעה מקומות למקום ה-45). היעד שנקבע ל-2019 הוא שיפור של שני מקומות למקום ה-47.

      תכניות העבודה של האוצר ל-2019 כוללות את יישום הרפורמה במשק החלב, כאשר רק חלק מהצעדים אמורים להתבצע בשנת 2019 והיתר יושלמו ב-2020: הפחתת המכסים הכוללת הפחתת מכסים ושינויי החקיקה שנועדו להביא לייעול משק החלב יתבצעו השנה בעוד שהורדת מחיר הגבינה הצהובה ומחיר המטרה של חלב בקר יושלמו רק ב-2020.

      בתחום הבריאות מתכוון האוצר להוזיל את ההשתתפות בביטוחים המשלימים, באופן שיפחית ב-226 שקלים את ההוצאה השנתית על בריאות של משפחה ממוצעת.

      בתחום ייעול השוק הפיננסי מתכנן האוצר להמשיך במדיניות של הגברת תחרות, שיפור יכולת ניוד של לקוחות, עידוד הפינטק וחיזוק תשתיות לטובת נותני אשראי, כשבפועל שני המהלכים המרכזיים המתוכננים לשנה זו הם השקת מאגר נתוני האשראי ביוני, וסיום חקיקת התקנות שיאפשרו צפייה במידע פיננסי, בהתאם להמלצות וועדת שטרום, המתוכנן לדצמבר. השקת הפלטפורמה שתאפשר מעבר בין הבנקים בקליק אינה צפויה לפני מארס 2021.