למשה חוגג יש 30 יום להגיע לפשרה עם משקיע הקריפטו שתובע אותו

לבעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים, משה חוגג, יש 30 יום להגיע לפשרה עם המשקיע הסיני שתובע אותו ב-17 מיליון שקל על הנפקת המטבע הדיגיטלי של פלטפורמת הבלוקצ'יין Stox - כך עולה מדיון שהתקיים היום (ד') בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בדיון המקדמי, שהתקיים בפני השופטת מיכל עמית-אניסמן, נידון כתב התביעה שהגיש לפני כשלושה שבועות זוון הו (Zhewen Hu) נגד חוגג, העומד בראש חברת ההשקעות סינגולריטים, ונגד חברת STX technologies, שהקימה את פלטפורמת Stox, וירון שלם, לשעבר סמנכ"ל הכספים של סינגולריטים (וכיום סמנכ"ל כספים של Saga Foundation). כפי שפרסמנו באחרונה ב"גלובס", התובע טוען כי נפל קורבן ל"עוקץ מתוכנן היטב" של חוגג ושאר הנתבעים, בעוד חוגג מצדו טוען כי מדובר בניסיון לסחוט ממנו כספים.

הדיון היום עסק ברובו בשתי בקשות, המערבבות פרוצדורה ומהות. הראשונה, בקשת התובע מבית המשפט כי ייתן צו מניעה זמני, האוסר על חוגג ושאר הנתבעים לעשות כל עסקה במטבעות הדיגיטליים שהנפיקה חברת המסרים המיידיים טלגרם; וכן צו מניעה זמני האוסר על חוגג לבצע כל עסקה בקרקע שבבעלותו ברחוב הזורע בכפר שמריהו, שאותה רכש מאילן בן-דב, כשחלק מהתשלום בוצע בביטקוין. ומצד שני, בקשתו של חוגג מבית המשפט כי ייקבע שהמצאת כתב התביעה לחברת STX לא נעשתה כדין.

לאחר דיון של כשלוש שעות, שבו נכחו הן חוגג והן התובע הסיני, הביאה השופטת עמית-אניסמן את הצדדים לכדי הסכמה זמנית, שלפיה "בעת הזו לא תינתן הכרעה בבקשות, והצדדים יבואו בדברים במישרין או על ידי צד ג' שהוא מגשר". כמגשר אופציונלי, הציעה השופטת את מירב הראל, הנחשבת לפי השופטת "מומחית בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים וזכתה לפרסים בינלאומיים". עם זאת, עוד לא ברור אם הראל תשמש מגשרת במקרה הנוכחי.

לבקשת באי כוחו של חוגג, עוה"ד יהודה רוזנטל ואפרת רייטן ממשרד גולדפרב-זליגמן ושות', הבהירה השופטת עמית-אניסמן, כי אין בהצעתה כדי לשנות מהמצב הקיים, שעה שלא ניתן לתובע צו ארעי במסגרת בקשתו. עוד הוסכם כי בחלוף תקופה של 30 יום או תקופה ארוכה יותר, ככל שהצדדים יבקשו בהסכמה להאריך את 30 הימים שניתנו להם, יהיה רשאי כל אחד מהצדדים לעתור לבית המשפט בבקשה שייתן החלטה בבקשות התלויות ועומדות וגם בבקשה לקיים חקירות של המצהירים (חוגג וזוון הו).

כמו כן, במסגרת הדיון נעשה ניסיון של בית המשפט לבדוק את הרלוונטיות של הנתבע ירון שלם להליך, כאשר בשלב זה הוא טרם נמחק מהתביעה. שלם מיוצג על ידי עוה"ד טל שפירא ומירב בר-זיק.

מקורבים לחוגג מסרו ל"גלובס" כי מאחורי הסכמתו של חוגג להיענות להצעת בית המשפט לפנות לגישור לא עומד "שום דבר מהותי או לעצם העניין". לפי אותם גורמים, הסיבה להסכמה זו היא לחץ מצד השופטת ורצונו של חוגג לכבד את בית המשפט. מצד שני, מקורבים לתובע הסיני הדגישו בשיחה עם "גלובס" כי השופטת הביעה חוסר נוחות מהטענה שסטוקס לא צריכה להתחשב בכתוב ב-white paperויכולה לעשות בכסף שקיבלה מרכישת הטוקנים ככל העולה על רוחה.

בסוף הדיון דיבר חוגג באישור בית המשפט, ואמר: "אין לי שום ספק שיתברר בתיק הראשי, שיגיע אם יגיע, כי מדובר בניסיון סחיטה פר אקסלנס". עוד טען חוגג כי הוא גילה שמי שעומד מאחורי התביעה הזו, "זה מישהו שזה מקצועו בחיים - תביעות. ולכן, החלטתי שאני צריך להילחם בזה בכל הכוח, לתופעה של סחטנות. כי אחרת יקפצו עליה עוד". מצד שני, אמר חוגג לבית המשפט, כי הוא "לא רוצה לסרב להצעת בית המשפט, ואני אנסה בתום לב לשוחח עם הצד השני ולהגיע להסכמות".

אף שהכרעת בית המשפט נדחתה בשלב זה, מהערות השופטת ניתן ללמוד לא מעט על תפיסתה בנוגע לתיק בשלב זה. כך, ציינה השופטת כי התיק "מעורר שאלות כבדות משקל, שטרם ניתן להם מענה, לא בארץ ולא בעולם, וגם לא על ידי רגולטורים בעולם, ובוודאי שאני לא אתן להן מענה במסגרת בקשה לצו מניעה".

עוד הוסיפה כי "בבקשה ובתובענה יש סיכויים וסיכונים לא מבוטלים, ולו מהסיבה שמדובר ב'אדמה חדשה' ולא חרושה, ומהסיבה שרגולטורים ברחבי העולם לא נתנו עליה את דעתם". לדבריה, אם יידרש ממנה "לנהל את התיק", היא תידרש לשאלות אלה בהמשך. מכל מקום, הדגישה אניסמן-עמית, במסגרת בקשה לצו מניעה זמני היא לא מתכוונת להכריע "אם טוקנים הם בבחינת נייר ערך או לא ואם מסמך ה-white paper דורש תשקיף, כן או לא".

בכל הקשור לשאלה אם בית המשפט "קנה סמכות" לדון בתיק שהוגש לו, ציינה השופטת (בלי להכריע) כי היא חושבת שבית המשפט הישראלי קנה סמכות. בנוגע לשאלת "הפורום הנאות", הודתה השופטת כי התלבטה בכך רבות, נוכח העובדה שקיימת תניית שיפוט המפנה לבית המשפט בגיברלטר.

"השאלה שאני צריכה לשאול היא שאלת מירב הזיקות. ואני אומרת לאדוני (עו"ד יהודה רוזנטל, בא כוחו של חוגג; מ"ש ור"ק) שיהיה לי קושי רב לשלח אותו להתדיין בגיברלטר, כשחוגג הוא בעל המניות היחידי, והוא גם נתבע נוסף בתיק, וכשיש מנכ"ל ישראלי לחברה וכשהחברה המפתחת היא ישראלית והיא בבעלות המשיבה", אמרה. "אני ערה לכך שמדובר באזרח סיני, ושמדובר בהסכם רכישה אינטרנטי, אבל עדיין באשר לשאלת מירב הזיקות, בעת הזו הנטייה היא לכיוון מדינת ישראל".

השופטת המליצה כי בית המשפט יקנה סמכות לגבי שני המשיבים (חוגג ושלם), כשהיא מציינת מפורשות כי "לגבי חוגג, אני לא רואה איך אותו אעביר לגיברלטר. וגם אם אקבל את זה, נטיית לבי היא לקבל את התיק ולהשאירו אצלי". עם זאת, היא המליצה שהצדדים יבואו בדברים, "ולו מהסיבה שאין רגולציה ואין פסיקה בנושא". לדבריה, "השוק מאוד מאוד מסוכן, והתובע השקיע כסף לא בקרקע במרכז תל אביב. הוא השקיע הרבה כסף, וכל השוק צנח".

בקשר לבקשת התובע לקבל צו מניעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין שמוליק קסוטו, יוסי האזרחי ושרון סחאי, קבעה השופטת כי מדובר ב"סעד דרקוני". לדבריה, "זהו סעד עיקול באצטלה של צו מניעה, כשלא הוכח כל יסוד ההכבדה". נקודה מרכזית נוספת שעליה התעכבה השופטת, נוגעת להצהרות סטוקס במסמך ה-white paper שפרסמה לפני הנפקת המטבע הדיגיטלי (ICO). "אני מרגישה אי-נוחות לגבי טענתו של חוגג, שגם אם דברים כתובים ב-white paper, החברה יכולה לעשות מה שהיא רוצה". לגבי טענתו של חוגג כי סטוקס "יכולה לקחת מהכספים שבהם נקנו הטוקנים ממנה, ולהעביר את זה לפי ראות עינה", ציינה השופטת כי לטעמה, הטענה "מרחיקת לכת". כמו כן, אמרה כי אם בית המשפט יידרש לעשות השוואה בין white paper לתשקיף, "אפשר יהיה לראות בכך מעין התחייבות, כי אדם הקונה טוקנים של חברה מצפה שהכספים יושקעו בחברה עצמה".

השופטת ציינה, בין השאר, כי היא מוטרדת מכך שבמסגרת התצהיר שהגיש חוגג לבית המשפט, הוא נקט לשון מתחמקת מלקבוע מה היקף נכסיה של סטוקס, תוך שהוא מסתפק באמירה כללית - שלמיטב ידיעתו, נכסיה של סטוקס עומדים על כ-30 מיליון דולר.

נזכיר כי לפי טענות כתב התביעה, זוון הו השקיע במטבעות הדיגיטליים STX לא פחות מ-4.6 מיליון דולר, מתוכם 1.8 מיליון בהנפקת STX (באמצעות תשלום של 7,463 מטבעות את'ר) ועוד 2.8 מיליון דולר לאחר סיום ההנפקה ונוכח התחייבויותיו של חוגג כלפי המשקיעים במסגרת ה-white paper.

סטוקס מגדירה עצמה כפלטפורמת בלוקצ'יין לשוק התחזיות (באנגלית, prediction market), שהוא בעצם שוק של הימורים מקוונים על תוצאות של אירועים (תחרויות, משחקים וכדומה). סטוקס גייסה בהנפקה ראשונית של מטבע דיגיטלי (ICO) ב-2017 כ-33 מיליון דולר. נוסף על כך, החברה גייסה ממשקיעים פרטיים עוד 8 מיליון דולר, בהובלת חברת סינגולריטים של חוגג. לאחר ה-ICO נסחר מטבע הקריפטו של סטוקס (סימול: STX) סביב מחיר של 1.2 דולרים, אבל מאז נפל שוויו בכמעט 99% וכיום מחירו כ-1.5 סנט בלבד.