"הבנקים ומחלקת הפיקוח הניחו את דעתנו כי אמצעים שנקטו קרבו את ערך האשראי הבנקאי נטו שרשום בספרים אל ערכו הכלכלי האמיתי" - כך נכתב בסקירה של כלכלני קרן המטבע הבינלאומית (IMF) שפורסמה השבוע ובה הערכה כי צמיחת המשק הישראלי תסתכם בכ-0.5% ב-2003. כלכלני הקרן, ובראשם מאשאיקו טאקדה, בדקו את הבנקים, הפיקוח על הבנקים והפיקוח על הביטוח בישראל.
המשמעות של הצהרת הכלכלנים היא שהדו"חות של הבנקים מגלמים, בקירוב, את מצבם האמיתי - בניגוד לדעתם של מעריכי השווי של הבנקים, ובעיקר חברת קסלמן פיננסים, הסבורה כי הבנקים לאומי, דיסקונט והבינלאומי שווים עד 85%-80% מההון העצמי שלהם בדו"חות. כלכלני הקרן אף מוסיפים: "אין אנו רואים, בזמן זה, שהמגזר הבנקאי חשוף לפגיעות העלולה להוות איום על יציבות פיננסית".
מי שאמור להיות מרוצה מהסקירה של כלכלני הקרן הן החברות המחזיקות בבנקים בישראל, ובהן מגדל המחזיקה בכ-9.5% ממניות לאומי, תעשיות מלח המחזיקה בכ-11.6% ממניות הפועלים וקונצרן אי.די.בי המחזיק בכ-12.5% ממניות דיסקונט. מגדל מחקה לאחרונה חלק משווי אחזקותיה בלאומי בעקבות הערכת השווי שקיבלו מקסלמן.
אנשי הקרן הביעו שביעות רצון מהחלטת המפקח על הבנקים לחייב את הבנקים להגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים ב-2001, אך מוסיפים כי הוא עשוי להידרש למהלכים נוספים, "אם המצב הכלכלי ימשיך להחמיר ב-2003 או אפילו אם הקיפאון הכלכלי יימשך". בסקירה נכתב כי בסיס ההון, שבכמה בנקים כבר הגיע קרוב מאוד למינימום החוקי, עלול היה להוסיף ולהישחק.
הכלכלנים ממליצים לבנק ישראל להמשיך ולעמוד על המשמר ולנקוט באמצעים למניעת אי-יציבות במגזר הפיננסי. לדעתם, יש חשיבות גדולה מאוד לגיבוש מדיניות מקרו-כלכלית המעודדת יציבות, משום שאי-יציבות כלכלית ופיננסית, ובכלל זה אי-יציבות הנובעת משינויים תכופים במדיניות - מהווה מקור פוטנציאלי לאי-יציבות של המגזר הבנקאי.
כלכלני הקרן בחנו את איכות האשראי של הבנקים בישראל, והעריכו כי רמתו ירדה באופן ניכר במגזר העסקי, בשל המיתון המתמשך. החובות הבעייתיים, ללא חובות שסווגו כנתונים להשגחה מיוחדת, גדלו ב-26% מאז דצמבר 2000. לדעת כלכלני הקרן, הפיקוח על הבנקים הגיב מיידית להתפתחות זו כאשר דרש מהבנקים להגדיל את ההפרשות הכלליות המיוחדות ברבעון האחרון של 2001. כמו כן קיים הפיקוח ביקורות שטח ממוקדות בבנקים הגדולים, כדי להעריך את מיון האשראי שלהם ולדרוש מהם להגדיל את ההפרשות הספציפיות, כך שההערכות ישקפו באופן טוב יותר את סיכון הגלום בהלוואות.
אנשי הקרן סבורים כי מדיניות ההפרשות האגרסיווית של הפיקוח איפשרה לבנקים לעמוד ביחס ההלוואות הבעייתיות לסך האשראי ברמה של 3.5% ב-2002-2000. כתוצאה מהפעולות שנקט בנק ישראל, הצטמצמו רווחי הבנקים במידה ניכרת לעומת הרמות הגבוהות ששררו בענף לפני 2001, עד כדי כך שבכמה בנקים נרשמו הפסדים. רווחי הבנקים הושפעו לרעה גם מהפסדי הון בשל הנפילה בשערי ניירות הערך הסחירים שנבעה מהעלייה החדה בשערי הריבית.
מבחני לחץ
כלכלני קרן המטבע ממליצים לבנק ישראל לפעול בדומה לשיטה בה פועלים כיום מפקחי בנקים בעולם המערבי, ולפתח מבחני לחץ, שמטרתם למדוד את ההשפעה האפשרית של החרפת המיתון או של שינויי מדיניות מרכזיים על יציבותו של המגזר הבנקאי. דברים דומים אמר המפקח על הבנקים בדרום אפריקה, קריסטו וייס, בוועידת ישראל לעסקים, שהתקיימה השבוע בתל אביב.
כלכלני הקרן כותבים בסקירתם כי עקבו אחרי הטיפול של השלטונות בישראל בממצאי בדיקות שערכה הקרן ב-2001-2000. הם משבחים את הרשויות על "ההתקדמות שנעשתה לקראת יישום רבות מההמלצות", אולם הוסיפו כי כמה מההמלצות עדיין לא בוצעו במלואן. בין השאר מדובר בהמלצות לחקיקה שתתיר חילופי מידע הולמים בין גופי פיקוח מקומיים, הנהגת ביטוח פיקדונות ועבודה נוספת בתחום הרפורמה במערכות הסליקה.
בהתייחס לענף הביטוח סבורים כלכלני הקרן כי יש לערוך הסכמים לשיתוף פעולה וחילופי מידע בין הפיקוח על הביטוח בישראל לבין מקביליו בחו"ל. לדעת אנשי הקרן, יש לתת לפיקוח על הביטוח אפשרות לקבוע וליישם כללים בתחומי הפיקוח והביקורת הפנימית בחברות ביטוח. "יש להמשיך במלאכה בתחומים אלה, ולהקדיש מאמצים ליישם את השינויים הדרושים להבאת המוסדות וסדרי העבודה במגזר הפיננסי בישראל לרמה הבינלאומית המקובלת", נכתב בסקירה.
קרן המטבע הבינ"ל: דו"חות הבנקים משקפים את שוויים האמיתי
שלומי שפר
13.12.2002 / 9:08