פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא עובד? זכויות הפרילאנסר במקום העבודה

      יותר ויותר מעסיקים נקשרים עם העובדים בחוזי פרילאנס הזולים יותר מהעסקה ישירה. אבל לא תמיד אכן מדובר ביחסי ספק ולא יחסי עובד מעביד. מה מבדיל בין המקרים?

      עבודה משרדתית באופן ספייס (ShutterStock)
      משרד (צילום: shutterstock)

      העסקה במתכונת פרילאנס זולה הרבה יותר מהתקשרות בפורמט של יחסי עובד מעביד. לראייה - בשנים האחרונות חלה עליה תלולה במספר המועסקים בשיטה זו. אלא שלצד מגמה זו, אנו עדים ליותר ויותר מקרים בהם בית הדין לעבודה מבטל למעשה את החוזה שחתמו הצדדים, ומאלץ את המעסיק לשלם לפרילאנס את מלוא הזכויות כאילו היה עובד מן המניין. למשל, לאחרונה פסק בית הדין לעבודה בתל-אביב כי חברת אופטיקה תשלם כ-800 אלף שקל פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות לאיש מכירות ושיווק שפוטר אחרי יותר מ-33 שנות עבודה. טענת החברה כי הסוכן היה קבלן עצמאי נדחתה אף ששכרו שולם כנגד חשבונית. אם כן, באילו מקרים יפסוק בית הדין כי על המעסיק לשלם לעובד? אילו מבחנים הוא מיישם לצורך קביעה זו ומה גובה הסכום אותו יוכל לקבל העובד?

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      משרד התקשורת במלחמה נגד החיובים הכפולים לספקיות האינטרנט
      פחות סוכר, יותר חלבון: מה יקרה לקטשופ שלנו בקרוב?
      אקזיט ישראלי של מעל חצי מיליארד דולר - אף ישראלי לא נהנה מזה

      מה האינטרס של המעסיק להתקשר עם עובד במתכונת פרילאנס?

      בניגוד לעובד שכיר שזכאי לקבל מהמעסיק מכלול זכויות על פי חוק, חברו הפרילאנסר אינו זכאי למאום. כך למשל, ימי חופשה ומחלה, הוצאות נסיעה כמו גם תשלום דמי הבראה - כל אלו אינם משולמים לו. כך גם בתום יחסי העבודה בין השניים, המעסיק אינו מחויב במתן הודעה מוקדמת טרום פיטורים ולבטח גם אינו נדרש לבצע הליך של שימוע. על פיצויי פיטורים אין כלל מה לדבר.

      העובד הסכים לתנאי העבודה כפרילאנס, אז כיצד הוא יכול לבוא בטענות לאחר מכן?

      חוזה יכול לכלול כל סעיף אך בלבד כי זה לא יסתור את רוח ולשון החוק. במקרה של סעיף שקובע כי צורת ההתקשרות תתבצע על בסיס מתכונת פרילאנס, בעוד שבפועל היחסים בינהם עולים לכדי יחסי עובד מעביד - לבית הדין נתונה הסמכות לבטלו. למעשה ובאופן גורף, רצונם הטוב והחופשי של הצדדים אינו גובר על החוק ובכל מקרה, היות ומדובר על חוזה ההעסקה - הגורם היחיד שיקבע את תוקפו הוא בית הדין.

      באילו כלים משתמש בית הדין על מנת לקבוע האם מדובר על העסקה חוקית?

      במרוצת השנים נקבעו בפסיקה שורה של מבחנים בהם בית הדין עושה שימוש על מנת לקבוע את טיבה של מתכונת ההעסקה. פסיקת בית הדין מתבססת על תוצאות המבחן, כאשר הקביעה תיעשה בהתאם למכלול הסממנים שעולים ממנו ולא על פי תוצאת בדיקה אחת שנערכה.

      השתייכות למערך הארגוני: בית הדין בוחן את מיקום ביצוע העבודה. בהנחה כי זו מתבצעת באופן תדיר מבית העסק ולא מביתו של הפרילאנס - הדבר ימצק את הנחת היסוד כי מדובר על יחסי עובד מעסיד. לצד זאת, בית הדין גם בוחן את העובד מהווה חלק אינטגרלי לארגון או שמא נותן שירות חיצוני.

      האם זה עיסקו היחיד של העובד? בית הדין יבחן האם העובד מעניק שירות לעסקים נוספים ו/או נותן שירות ללקוחות פרטיים. היה ויתברר כי העובד מספק את הפתרונות לבית עסק מסוים בלבד, הדבר יסייע לגבש את הטענה כי מדובר על העסקת שכיר לכל עניין ודבר.

      קיים מתאם בין השכר שמשולם לעובד וריווחיות בית העסק? במקרה שגובה השכר תלוי בשולי הרווח של בית העסק - סביר להניח כי בית המשפט יקבע כי מדובר על מתכונת של פרילאנס. ההיגיון שעומד מאחורי מבחן זה הוא כי לרוב כאשר מדובר על עובד שכיר, שכרו אינו מושפע מתנודות בגובה ההכנסות.

      יש צורך במציאות מחליף בעת העדרות מהעבודה? בניגוד לעובד שכיר שאינו נדרש לרוב למצוא עבורו מחליף בעת העדרות, כאשר מדובר על עובד פרילאנס - הצורך למלא את המשימה בזמן ובהיקף שסוכם כופה עליו להציב מישהו אחר במקומו.

      האם קיים מנהל ישיר "שיושב לעובד על הראש"? במקרה בו למועסק יש מנהל ישיר, שמבצע בקרה מתמשכת על איכות העבודה, ומספק לו משוב בזמן אמת על טיבה, תוך מתן הנחיות לביצועה - יטה בית הדין לקבוע כי מדובר על העסקה במתכונת של שכיר. מנגד, עובד פרילאנסר אינו נתון לרוב למרותו של מנהל אלא אחראי באופן ישיר ובלעדי על איכות העבודה.

      מי מספק לעובד את הציוד שנדרש לעבודה? במידה והעובד עושה שימוש קבוע בציוד החברה, ואינו נדרש לשלם עבור כך, בית הדין לעבודה נוטה לפסוק כי העובד למעשה שכיר. וכך למשל, חשמלאי שמועסק בחברה שרכש מכספו את מכלול הציוד שנדרש לו , זאת בשונה ממצב בו יש לו גישה קבועה למחסן הציוד בחברה, ממנו הוא רשאי לקחת ציוד וכלים לצורך ביצוע תיקונים.

      מה הדין במקרה בו הוכנס לחוזה סעיף שמונע מהעובד לתבוע את המעסיק?

      עסקים רבים מגנים על עצמם ע"י הוספת סעיף שקובע כי במקרה שבו הפרילנסר יתבע את העסק בדרישה להכירו כעובד שכיר, הפרילנסר יהיה חייב להחזיר למעסיק סכומים אותם קיבל ביתר עקב העסקתו כעצמאי. אולם בשורה של פסקי דין שנתנו, נקבע כי העובד יהיה זכאי לקבל פיצוי על סמך השכר המשוער שהיה מקבל לו היה מוגדר מלכתחילה כ"עובד", וזאת ללא שניתן יהיה לקזז ממנו סכום כלשהו מתוך הזכויות שיקבל בגין סכומי "יתר" כביכול.

      הכותבת היא מומחית בדיני עבודה, שותפה במשרד עורכי הדין ברקוביץ, אהרוני, זיו