ריזורט, מענקים, מסיבות ומסעדות: משרדי עוה"ד מחזרים אחר מתמחים

אלפי סטודנטים למשפטים יכתתו החל מהיום (ב') את רגליהם אל עשרת משרדי עורכי-הדין הגדולים בארץ וישתתפו ב"מרתון" ראיונות קדחתי. הכינוי הזה "מרתון-ראיונות" דבק בשבוע הגיוסים מסיבה טובה. במשך עשרה ימים מקיימים משרדי עוה"ד מאות ראיונות, משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הערב המאוחרות, ומשביתים הלכה למעשה את עבודתם של עשרות שותפים במשרד - המראיינים - למשך ימים ארוכים. כל זאת, כדי לאייש עשרות משרות התמחות במשרדים הגדולים, והרבה-הרבה פחות במשרדי הבוטיק והמשרדים הקטנים.

לפי תקנות לשכת עורכי-הדין, מותר למשרדים לראיין סטודנטים למשפטים רק כשאלה מגיעים לשנתם השלישית, וגם יום תחילת הראיונות אינו גמיש ונקבע ל"יום שני בשבוע, הקודם ל-15 במרץ של שנת הלימודים השלישית של המועמד להתמחות במוסד מוכר". השנה נפל התאריך הזה על יום שני השבוע, ה-11 במרץ. עוד נקבע בתקנות, כי הראיונות ייערכו במשך 10 ימים - ועד תומם נאסר על המשרד לגייס את המתמחה הנבחר. המשמעות היא שרק ב-21 במרץ ב-08:00 בבוקר רשאים המשרדים להציע לסטודנטים הנבחרים משרת התמחות אצלם.

לוח הזמנים הזה יוצר לחץ רב על המשרדים - והלחץ הזה יוצר את "המרתון". במרתון הזה מתחרים הסטודנטים על תפיסת מושב יוקרתי באחד המשרדים המובילים בארץ, כזה שיהווה נקודת זינוק לקריירה שהם מבקשים לבנות לעצמם. מנגד, מתחרים המשרדים המובילים, כמו גם הפרקליטות, הנהלת בתי המשפט ושאר המוסדות הציבוריים, על הסטודנטים המצטיינים, המובילים, "הדובדבנים שבקצפת".

הסטודנטים למשפטים המעוניינים להתמחות במגזר הפרטי מכוונים, לרוב, להתקבל להתמחות במשרד גדול. מנתונים של חברת "קודקס" עולה, כי בתקופה המקבילה אשתקד נהרו 3,500 סטודנטים למשפטים לראיונות, בתקווה להתקבל להתמחות שבה חפצו. 73% ממי שהתקבלו להתמחות במסגרת עונת ההתמחויות הקודמת גויסו להתמחות באחד מעשרות משרדי עוה"ד הפרטיים הפזורים ברחבי הארץ, ובעיקר באזור תל-אביב ורמת-גן, בעוד היתר התקבלו להתמחות בבתי המשפט או באחת מיחידותיו של משרד המשפטים (אחת הפרקליטויות, הסנגוריה ציבורית, רשות ני"ע, רשות התאגידים ועוד). עוד מעלים הנתונים המסכמים את עונת ההתמחויות הקודמת, כי מתוך מי שהתקבלו להתמחות במגזר הפרטי - כ-37% גויסו להתמחות באחד מעשרת המשרדים הגדולים. מגמה זו צפויה להימשך גם השנה.

לרגל "עונת הגיוסים" צלל "גלובס" אל עומק עולמם של המתמחים, בדק איך עובד "משחק החיזור" אחר המתמחים (מה ההטבות המוצעות כדי למשוך אותם), מי המגייסים החזקים בזירה (המשרדים הגדולים? או דווקא המדינה - בתי המשפט והפרקליטויות?), איך נראית ההתמחות בפועל (האם השמועות על עבודה עד 2:00 לפנות בוקר מופרכות? מי עושה שליחויות עבור הבוס?) וגם איך מתקבלים למשרת עריכת-הדין הנכספת בסוף ההתמחות?

בחלק הראשון המתפרסם כעת, לקראת יריית הפתיחה של המרתון היום (ב'), בחן "גלובס" כיצד ייראו עשרת הימים הבאים של הסטודנטים למשפטים? איך מתכננים עשרת המשרדים הגדולים לכבוש את לבם של אלפי המתמחים שיגיעו אליהם לראיונות? מי מבין המשרדים עורך מסיבות למתמחים? מי ישלם להם עבור קורס ההכנה לבחינות הלשכה בתום ההתמחות? ואיפה הסיכוי הרב ביותר של מתמחה להישאר גם כעו"ד במשרד בתום שנת ההתמחות?

"גלובס" פנה לעשרת המשרדים הגדולים כדי להבין איך הם מתכוונים לנהל את השבוע הקרוב, מה הם מציעים לסטודנטים ומה למדו מניסיון העבר. התשובות מספקות מעין מדריך-לסטודנט, עם כל מה שכדאי לו לדעת רגע לפני שהוא נכנס בדלת לראיון. אחד הדברים הבולטים שעלו מהנתונים שקיבלנו היה, כי המשרדים הגדולים מבינים היום היטב שלא רק השכר והתנאים הנלווים חשובים למועמדים להתמחות, ולכן הם מציעים גם הטבות שונות. המטרה המיידית היא למשוך אליהם את הטובים ביותר; מטרת המשנה היא לסייע למי שעתידים לעבוד שעות ארוכות לאזן בצורה טובה בין עבודתם לזמן הפנאי שלהם, כך שלא יישחקו מהר מדי.

הבעיה היא, שכיוון שכל המשרדים הגדולים הבינו את "הפטנט" לכאורה, כולם מציעים תנאים דומים - פחות או יותר; וכך עבור הסטודנטים המחוזרים והטובים ביותר ההכרעה בשאלה איפה להתמחות חוזרת לנקודת הבסיס: ליחסי האנוש במשרד, לתחומי ההתמחות שכל סטודנט מתעניין בהם, ושאלות דומות, שאין בינן לבין ההטבות שמעניקים המשרדים הרבה קשר.

השכר למתמחים במשרדים הגדולים דומה עד זהה, ונע בין 8,500-9,500 שקל לחודש, שאליו מצטרפים צ'ופרים שונים והטבות. כל המשרדים הגדולים הצהירו שהם מקפידים לערוך ערבי גיבוש למתמחים, חלקם אפילו בתדירות של אחת לחודש, ורובם מציעים שיעורי ספורט ופנאי. כמעט כל המשרדים הגדולים יוצאים לטיול משרדי אחת לשנה (מעטים עושים זאת אחת לשנה וחצי-שנתיים), ולרוב מדובר בטיול לחו"ל הכולל ארוחות במסעדות יוקרה ומסיבות. משרד עוה"ד מיתר-ליקוורניק, למשל, לקח את כל עובדיו לאחרונה לריזורט יוקרתי באיי סיישל, והשנה מתוכננת נסיעה לקרואטיה. משרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן הטיס את כל עובדיו ביוני האחרון לריזורט "קוסטה-נברינו" ביוון ביוני האחרון.

משרד הרצוג-פוקס-נאמן, למשל, מממן ארוחת ערב לכל הנשארים לעבוד אחרי השעה 20:30, מעת לעת מתקיימות במשרד הרצאות העשרה, שיעורי אנגלית ויש גם שיעורי ספורט ופילאטיס. למתמחים הממשיכים לעבוד כעורכי-דין במשרד לאחר ההתמחות, מעניקה הפירמה מענק סיום התמחות ומענק חזרה למשרד.

במשרד מיתר נהנים המתמחים ממגשי פירות וירקות באופן חופשי במשך כל היום, ממימון ארוחות ערב לנשארים עד שעה מאוחרת, וגם משרד זה נותן מענק הישארות בגובה 18 אלף שקל למתמחים שיחזרו למשרד בתום ההתמחות. המשרד גם עורך "חמישי מתוק" כל יום חמישי, שבו נהנים העובדים במשרד ממגוון פינוקים מתוקים ועורך גם הרצאות העשרה מעת לעת.

במשרד פישר-בכר-חן וול-אוריון מספקים ארוחות בוקר וארוחת ערב לנשארים לעבוד אחרי השעה 20:00, ומקיימים תוכנית רווחה שנתית ייחודית למתמחים לפי בחירתם. במשרד מ. פירון הנהיגו שיטה שבה משלמים למתמחים תשלום עבור שעות נוספות בהתאם לעבודה שבוצעה בפועל (ולא תשלום גלובלי), דבר שיכול בהחלט להעלות את השכר שלהם בצורה משמעותית. עוד מספק המשרד ארוחת ערב קלה, ערבי מתמחים וערבי מחלקה; משתף את המתמחים בטיולים לחו"ל וכן מעניק להם בחגים שוברים בסך 1,000 שקל.

במשרד שבלת מפנקים את העובדים במגוון עשיר של לחמים, גבינות וממרחים, פירות אחר-הצהריים וארוחת ערב על חשבון המשרד; שיעורי אנגלית; תוכנית הכשרת מתמחים; הרצאות העשרה; מענק הישארות; שיעורי ריצה; וכן משתתפים במימון מנוי שנתי בחדר כושר. משרד שבלת, בדומה למשרדים רבים אחרים, מציע שיעורי פילאטיס, המסתמנים כלהיט החדש במשרדים. אולם משרד שבלת ייחודי בכך שהוא דואג לטיפוח המראה החיצוני של המתמחים בדרך מעניינת נוספת, ומאפשר להם לקבל גם פדיקור ומניקור.

נקודה חשובה נוספת שכדאי לשים לב אליה, נוגעת לתקופה שמגיעה בסיום ההתמחות. רובם ככולם של המתמחים לא עובדים לאחר ההתמחות, בשל הצורך ללמוד היטב למבחן ההסמכה של הלשכה, ששיעורי המעבר שלו הלכו ופחתו בשנים האחרונות. חלק מהמשרדים זיהו זאת, ומציעים למתמחים שיחזרו לעבוד במשרד כעורכי-דין, ככל שיוסמכו, מענקי הישארות בשווי משכורת או שתיים, ובכך מקלים על המצוקה הכלכלית שחווים חלק מהמתמחים שלומדים לבחינת ההסמכה. מרבית המשרדים אף ממנים באופן מלא את קורס ההכנה לבחינות ההסמכה, שעלותו אלפי שקלים.

זווית נוספת, חשובה לא פחות, שבדק "גלובס" מול המשרדים הגדולים היא מה הדרישות שלהם ממתמחה. אחת הנקודות שחזרה על עצמה באופן בולט בתשובות שסופקו לנו, הייתה כי המשרדים הגדולים סבורים שיכולת המועמד לעבוד בצוות קרדינלית עבורם. התפיסה השכיחה פעמים רבות בקרב מועמדים להתמחות היא כי הם מתחרים מול אנשים אחרים, וצריכים לבלוט ולהוכיח את עצמם ולהילחם על מקומם. גם אם זה נכון, כנראה שהמשרדים הגדולים יעריכו תכונות אופי המלמדות כי המועמדים יכולים להשתלב בצוות המשרד, ולא רק כאלה שיכולים לבלוט כאינדיבידואליים תחרותיים.

עוד עניין שעלה מהדברים שנמסרו ל"גלובס", הוא כי המשרדים הגדולים לא מחפשים רק משפטנים מדופלמים, אלא מבקשים להתמקד גם במימד האנושי ולמצוא מועמדים שיכולים להביא להם ערך מוסף. כך, למשל, חלק מהמשרדים נותנים עדיפות למועמדים בעלי תארים נוספים, וחלק אחר מבקש בראיון ללמוד על חייו האישיים של המתמחה וכך לבחון את התאמתו למשרד.

איך עשרת הימים הקרובים עומדים להיראות בפועל? עו"ד מזור מצקביץ, ראש מחלקת תחרות הגבלים עסקיים ורגולציה במשרד מ.פירון ושות', המרכזת במשרד את נושא גיוס המתמחים, מתארת את הימים הקרובים: "מדי שנה אנו מגייסים כ-35 מתמחים ומתמחות, מתוך שאיפה להשאיר במשרד כמה שיותר מהם כשדרה העתידית של המשרד. הקריטריון היחיד שאנו שוקלים בהחלטה אם להזמין מתמחה להמשיך אצלנו כעו"ד הוא איכותני - איכות העבודה והתוצרים שאותם מתמחים ומתמחות סיפקו לאורך תקופת ההתמחות וכמובן ההון האנושי שהם מביאים עימם. בסופו של דבר - הטובים והטובות מאוד מוזמנים להישאר, ולכן המספר אינו קבוע מראש", היא אומרת.

מלאכת הסינון של האיכותיים לא קלה. לדברי מצקביץ, "מדי שנה אנו עורכים כ-400 ראיונות, רובם ביומיים הראשונים וזה, כמו אצל כולם, מרתון של ממש ומאמץ משרדי נרחב. לאור העובדה שאצלנו מאמינים בשיטת ההצמדה של מתמחה לשותף אחראי, כל השותפים המאמנים מראיינים את מועמדיהם שלהם. בפועל, כ-40 שותפים, ותיקים וצעירים, (כמחצית מכלל שותפי המשרד), מנהלים מאות ראיונות מ-8 בבוקר ועד 8 בערב במשך יומיים.

"בנוסף, חמישה שותפים בכירים אף נוסעים לראיונות באוניברסיטה העברית, כשאחראית המתמחים - בקדנציה הנוכחית זו אני - נפרדת לשלום ממשפחתה, מסדר יום סביר, מאוכל ומנשימה ובגדול ובקטן - עוסקת אך ורק בנושא הזה. אני כמובן נוקטת בלשון הפרזה, אך אלו באמת יומיים מאוד-מאוד אינטנסיביים לכל המשרד" .

עוד מסבירה עו"ד מצקביץ כי "מעבר לימי הראיונות במהלך השנה אנו משתתפים בעשרות אירועי גיוס והשמה המתקיימים באוניברסיטאות ובמשרדנו. לכל האירועים האלו מגיעים שותפים מהמשרד, עורכי-דין או מתמחים. כעניין של עיקרון, לגישתנו, ההחלטה בעניין ההתמחות צריכה להתקבל מתוך מחשבה על עתיד מקצועי ואיכות המשרד, ופחות על גימיקים או מתנות שונות שהפכו לנפוצות, לדעתנו, באופן שאינו רציני ומכובד, באותם אירועי גיוס באוניברסיטאות".

מצקביץ: "בהערכה זהירה, מגיעים אלינו כ-2,000 קורות חיים מדי שנה. לכל מאמנ/ת קריטריונים משלו/ה לסינון, שבדרך-כלל מורכבים מהישגים אקדמיים, מניסיון מקצועי (לאו דווקא משפטי), וממצוינות אישית, מקצועית וחברתית. אנו עושים מאמצים לקרוא את כל קורות החיים וההמלצות שנשלחים אלינו, ובוחרים אנשים שבעינינו יכולים להשתלב במארג החברתי במשרד, לספק תוצאות מקצועיות איכותיות ולהמשיך איתנו הלאה.

"כלומר, ההחלטה לאו דווקא מתקבלת על סמך גיליון הציונים. כך, לדוגמה, ייתכן שנזמין לראיון סטודנטית שאינה מצטיינת, על סמך העובדה שיש לה ניסיון בעבודת טרום-התמחות או הישגים חברתיים בתרומה לקהילה ובהתנדבות משמעותית בתנועת נוער".
לא על הציון לבדו

במשרד הרצוג-פוקס-נאמן, מהמשרדים הגדולים והמובילים בארץ, גייסו לשנת 2019 55 מתמחים ולשנת 2020 מתכננים לגייס 60 מתמחים. בממוצע מציעים במשרד ל-60-70% מהמתמחים להמשיך לעבוד במשרד כעורכי-דין.

עו"ד יוסי אשכנזי, שותף במחלקת ליטיגציה ואחראי מתמחים, מסביר מה המשרד עושה כדי להגיע ליעד המתמחים השנתי שלו. "מגיעות אלינו כ-1,500 פניות להתמחות בשנה. השנה נראיין 460 מועמדים. הראיונות נערכים על ידי למעלה מ-40 שותפים במשרד. כל צוות מראיין כולל שני שותפים, ובמהלך 10 הימים בהם מותר לראיין, כל צוות כזה יראיין כ-20 מועמדים", הוא מספר.

לדבריו, "הקריטריונים לזימון לראיון נועדו לזהות משפטנים טובים שמפגינים מוטיבציה, יכולת התמדה, יכולת לימוד ויכולת עבודה בצוות. הסינון הראשוני נעשה לפי שילוב של מוסדות הלימוד, ממוצע הציונים, ורקע נוסף של המועמדת כפי שעולה מקורות החיים שלו/שלה - פעילויות אקדמיות בנוסף ללימודים הרגילים, פעילויות חוץ-אקדמיות, התנדבות, קריירה קודמת".

גם עו"ד רובי בכר, שותף וראש מחלקת ליטיגציה בפירמת פישר-בכר-חן מתאר כי "בכל שנה מגיעות אלינו מעל ל-1,400 פניות להתמחות. אנחנו מחפשים את המועמדים שישתלבו כעורכי-דין ושותפים מובילים במשרד. בסוף התהליך אנחנו בוחרים כ-50 מתמחים, פחות מ-5% מהפונים. הצמיחה העיקרית שלנו היא פנימית, והמשרד מעולם לא התמזג. המתמחים הם מרכיב חשוב מאוד בצמיחה זו. בשנה האחרונה הצענו לכ-80% מבין המתמחים שלנו להישאר כעורכי-דין במשרד".

אך לא רק במשרדים הגדולים מתכוננים למרתון. גם במשרדי הבוטיק (וגם הקטנים) מתכוננים למאבק על הסטודנטים הטובים - הגם שהם מגייסים להרבה פחות משרות. כך, לדברי עו"ד זיו כספי, שותף מייסד במשרד הבוטיק גינדי-כספי, מהמשרדים הגדולים בארץ בתחום הנדל"ן, תכנון, בנייה והתחדשות עירונית, "המשרד מגייס כ-12-14 מתמחים מדי שנה, מהם ממשיכים לעבוד במשרד 3-4 בתום ההתמחות".

הגם שגינדי-כספי מעסיק כ-60 אנשי צוות, בהם 14 מתמחים - לעומת 150-200 איש ומעלה, בהם עשרות מתמחים, במשרדים הגדולים - גם במשרד גינדי כספי מתקבלים אלפי קורות חיים. כמה מתוכם עוברים את הסף שפותח דלת לראיון? עשירית.

לדברי עו"ד כספי, "המשרד מקבל כאלף קורות חיים, מתוכן מסוננים כ-100 מועמדים שאנחנו סבורים שהם ראויים לראיון. אנו עורכים מרתון ראיונות במספר תחנות, כל תחנה בהובלה של שותף, כאשר כל מועמד עובר בעצם שלושה שלבים. כל שלב מותנה במעבר של השלב הקודם".

כספי מבהיר: "לא רק הלימודים חשובים לנו, ומעבר למאפיינים של הצטיינות אנו מחפשים תשוקה אמיתית לתחום העשייה שלנו שהוא נדל"ן. אנחנו רוצים לזהות אנשים של עשייה, בעלי שירות משמעותי למען המדינה.

כ' (28) בוגר האוניברסיטה העברית הוסמך לפני זמן לא רב לעורך דין. זאת, לאחר התמחות בת שנה באחד מעשרת משרדי עורכי-הדין הגדולים בישראל. בשיחה עם "גלובס" מספר כ' על שוק ההתמחות במשרדים הגדולים, מנקודת מבטו ומחוויותיו האישיות, לרבות הציפיות, האכזבות, ההווי המשרדי וגם על העבודה עצמה.

בשורה התחתונה, אומר כ': "בסך-הכול מגזימים עם האתוס סביב עולם ההתמחות ומשרדי עורכי-הדין הגדולים. הוא בסדר, באמת בסדר, אנשים טובים".

כ' מחזיר אותנו אל תחילת "מרוץ ההתמחות" שלו, שלדבריו, לא היה כל-כך מרוץ, אלא דרך סלולה. "ישנם כל הסיורים במשרדים שמתחילים מחודש ינואר, חודשיים לפני 'מועד הסגירה' מה שנקרא, אבל בסופו של דבר המשרדים מגיעים ממש לאוניברסיטה. כולנו התראיינו באוניברסיטה ב'שבוע ראיונות', לא היינו צריכים לשלוח קורות-חיים למשרדים עצמם. הכול נעשה דרך מערכת פנימית של האוניברסיטה".

לדברי כ', הסטודנטים העלו למערכת את קורות-החיים שלהם, ובנוסף הם נתבקשו לדרג 10 משרדים לפי מיקומים, שבהם הם מעוניינים להתמחות. המשרדים האלה שלחו נציגים לאוניברסיטה, וזה היה מאוד נוח שלא היינו צריכים "לקפוץ" בין משרד למשרד. עם זאת, מי שרצה לשלוח בנפרד או אם לא זכית בראיון כלשהו, יכולת לפנות ולעשות זאת בעצמך".

בהמשך, מספר כ', "בשעת האפס" (התאריך שבו מותר למשרדים, מכוח הדין, להודיע למועמדים אם התקבלו, מ' ש') התקשרו אליי משני משרדים מהעשירייה הראשונה. את המשרד הראשון שמתי על 'הולד'; ולמשרד שבו התמחיתי בסופו של דבר, ושבו אני גם עובד היום כעו"ד, בעצם אני התקשרתי".

על החשיבות הרבה שמייחסים המשרדים הגדולים להחתמת המועמדים ממוסדות הלימוד הבולטים, אפשר ללמוד גם מדבריו של כ' - "ביום ההתמחות, המשרדים מפעילים צבא של מזכירות כדי לא לפספס אף שיחה נכנסת; ואז להתקשר כמה שיותר מהר לכל המועמדים שהם רוצים".

כשאני שואל אותו - מדוע הוא בחר להתמחות דווקא במשרד שהוא ב"טופ-טן", כ' משיב, כי "רציתי להתמחות במשרד שהוא כמה שיותר גדול. חשבתי אז, וגם היום, שזה משמעותי, וכך גם העסקאות. בנוסף, שמעתי דברים טובים על האופן שבו השותפים מתנהגים למתמחים, בניגוד למקומות אחרים, שעליהם שמעתי דברים אחרים".

כ' מבין "שכל הדברים האלה יכולים להיות מאוד שרירותיים. אבל מהאנשים שאני דיברתי איתם הייתה לי חוויה טובה, ולכן כיוונתי לשם". כ' מתייחס גם להבדלים בין מה שאמרו לסטודנטים בסיורים במשרדים - על ההתמחות, השיטה, ועל הדברים שמאפיינים אותה - לבין מה שקרה בפועל.

כ': "אני בנאדם מאוד ריאלי, עם ציפיות נמוכות מארגונים. כשאמרו לנו בסיורים, ודיברו על 'יחס אישי ופיתוח המתמחה' במהלך ההתמחות והכשרתו, אני מאוד-מאוד הנמכתי ציפיות. ולכן, בניגוד לחבריי, שחלקם קצת התאכזבו בהתמחות כשראו את הפער בין מה שהם חשבו שיהיה, לזה שאנחנו בסך-הכול פונקציונרים בעסקאות גדולות, לא התאכזבתי".

כ' מספר, כי "ממש על ההתחלה היו מתמחים שחטפו 'כאפה' בגלל אותו פער. גם עסקאות ענק, שמעורב בהן הון כסף והן נוצצות, גדולות ויוקרתיות, גם בהן יש מלא-מלא עבודה שחורה ולא סקסית לעשות, כדי שהעסקה תצלח ותיחתם, ועושים את זה". אולם לדבריו, "לא רק מתמחים עושים 'עבודה שחורה', גם עורכי-דין צעירים יכולים לעשות עבודה שחורה, ולעיתים גם עורכי-דין ותיקים.

כ' מציין לטובה ולחיוב את המשרד שבו הוא עובד - כי "מעבר לעבודה השוטפת, מועברים בו שיעורים בני שעה לעשרות מתמחים על-ידי אחדים מהשותפים כל פרק זמן, בנושאים הקשורים למקצוע ולעבודה; וזה עולה למשרד המון זמן והמון כסף".

כ', שהתמחה במחלקת המיזוגים והרכישות של המשרד מספר כי "ההתמחות קשה. היא אינטנסיבית, וכוללת שעות ארוכות". אבל "מבחינה אישית החוויה שלי בהתמחות הייתה חריגה במובן הזה שהשעות שעבדתי היו יחסית סבירות, ולא שיגעו אותי בשבתות. לגבי חבריי להתמחות, היו שיצאו באופן קבוע בשעות מאוחרות. אמנם, זה לא בהכרח הממוצע, אבל זה גם ממש לא חריג. אף אחד לא נופל מהכיסא אם חבר להתמחות מספר שיצא מהעבודה כל השבוע בעשר וצפונה. ולגבי שבתות וסופ"שים, זה קורה, אבל זה באמת החריג".

כ' מפרגן למשרדו ומוסיף, כי לא מדובר רק רק בעבודה. "פעם בחודש יש למתמחים 'ערב מתמחים' על-חשבון המשרד, שכולל בר או מסעדה בתל-אביב, ותקציב מהמשרד. בנוסף, זה משרד עם היסטוריה של חופשות ליעדים אקזוטיים".

אז מה הסוד לצלוח את ההתמחות בשלום, ובסופה גם להמשיך ולעבוד כעורך-דין באותו משרד איכותי?

כ' משיב, כי במקרה שלו "המשרד שבו התמחה אחוזי ההישארות הם גבוהים, כמו שהוא מצהיר בפני המועמדים שמתמיינים אליו". על השוני בין תחושותיו כמתמחה לבין תחושותיו כעו"ד, וההשפעה של תחושות אלה על התנהלותו בפירמה, אומר כ', כי "בהתמחות, בגלל שאתה מאוד רוצה להישאר במשרד, אתה ממש נמנע ונרתע מ'תאקלים', מריבות והתנגשויות עם עורכי-דין אחרים. זה גורם לך להיות עצור ומרוסן ולהיות בסיטואציה של עמדת נחיתות כאדם שרוצה להוכיח את עצמו. אך בסיום, בתור עורך-דין, ואחרי שהכירו בכך שאתה מתאים, יש הקלה בהתנהלות שלך עם שאר הקולגות, ופה יש הבדל משמעותי. וביום-יום בשגרת העבודה, זו ההקלה האמיתית לטעמי בתחושות".
לימדו פסק-דין שעליו תוכלו לדבר בהתלהבות, והיו עצמכם

עקרונית, כמעט כל המוסדות ללימודי משפטים עורכים שיעורי הכנה לסטודנטים לקראת "שבוע הראיונות". זאת, ביודעם כי שילוב בוגריהם באחד ממשרדי עורכי-הדין המובילים יתרום גם ליוקרת הפקולטה. מרבית מוסדות הלימוד מעניקים את אותם טיפים לסטודנטים: הגיעו בזמן לראיון, לבשו חולצה בהירה אבל לא לבנה (רבים סוברים כי "הלבן שמור למי שכבר קיבל את תעודת ההסמכה"); למדו היטב פסק-דין שעליו תוכלו לדבר בחופשיות ובהתלהבות, והיו צנועים.

לקראת הסיבוב הנוסף במרוץ להתמחות הנכספת, ביקשנו טיפים גם מבכירי המשרדים הגדולים בישראל. רובם ככולם ביקשו להדגיש, כי על המועמדים המגיעים לראיון להיות "הם עצמם". כמי שראיינו אלפי מועמדים לאורך השנים, המראיינים במשרדי עורכי-הדין הגדולים מכירים כבר כל מיני סוגים של מועמדים, שחלקם סבורים שכדי לקבל את המשרה הנחשקת עליהם להפגין בקיאות מושלמת, תכונות אופי על-אנושיות, ורצינות תהומית. אך, ממה שנמסר ל"גלובס" מהמשרדים הגדולים, נראה כי דווקא הפן האנושי חשוב להם הרבה יותר.

כך, למשל, ממליץ עו"ד גלעד כ"ץ, שותף ואחד האחראים על תחום ההתמחות במשרד עוה"ד ש.הורוביץ: "היו עצמכם. הדגישו נקודות חוזקה שלכם, חוויות שצברתם במסגרת הלימודים ומחוצה להם. ספרו לנו - מדוע בחרתם להגיע לראיון התמחות במשרדנו. אנחנו רואים יתרון גדול במי שמעוניין בנו. היו כנים וישרים לגבי כוונותיכם. השתדלו להירגע, ולהוציא מעצמכם את המיטב".

גם עו"ד משה נאמן, שותף בכיר בפירמת עוה"ד שבלת, מדגיש כי תכלית הראיון היא בעיקר היכרות אישית: "אנחנו כבר עיינו בקורות-החיים ובגיליון הציונים שלכם. אתם יכולים להיות רגועים, ולהיות מי שאתם, כדי שנוכל להכיר אתכם באופן אישי, את הכישורים והניסיון האישי שצברתם, מעבר למה שכתוב בקורות-החיים".

עו"ד אסף הראל, שותף בפירמת מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל, והאחראי על המתמחים במשרד, מאמין שהראיון עם המועמדים להתמחות הוא - בנוסף להזדמנות של המשרד לבחון את מידת התאמתו של המועמד למשרד - גם חשוב למועמד, שצריך לוודא שהוא אכן מעוניין להתמחות במשרד שאליו הוא מתראיין.

עו"ד הראל מציע - "תביאו את עצמכם ואת מי שאתם לראיון, כדי שתמצאו את המשרד שהכי מתאים לכם - והוא יימצא אתכם. אם אתם מתכוונים לדבר על סוגיה משפטית, תבחרו נושא שונה, כזה שלא כל החברים שלכם יבחרו, נושא שמעניין אתכם, כך שתוכן הראיון יהיה ייחודי ויגרום למראיין לזכור אתכם".

גם עו"ד מזור מצקביץ', שותפה במשרד עוה"ד מ. פירון, ומנהלת את תחום גיוס המתמחים, מזכירה למועמדים להתמחות, שבסופו של דבר, המטרה היא לא רק להרשים את המראיין, אלא גם לבדוק בכנות אם המשרד מתאים להם. ומצקביץ' מבהירה: "אנו מאמינים ביכולתכם לבחור את מקום ההתמחות הטוב והמתאים לכם ביותר. האמינו בכך גם אתם; תחושות בטן, וכימיה אישית שתיווצר עם המראיינים המאמנים, הן הכלים הטובים ביותר לקבלת ההחלטה".