כ-200 אלף איש נוספים ידווחו למס הכנסה עקב הרפורמה

לפי הערכת סגן נציב מס הכנסה, אוסקר אבורזק, ייפתחו כ-200 אלף תיקים חדשים במס הכנסה בעקבות התקנות שאישרה ועדת הכספים בשבוע שעבר, ולפיהן הבנקים יחויבו לדווח שמית על כל עסקת ניירות ערך. במס הכנסה יש כיום כ-800 אלף תיקי נישומים.



חבר ועדת רבינוביץ, ד"ר אבי אלתר, אמר: "המשמעות האמיתית של הרפורמה היא שיש עוד מאות אלפי מדווחים נוספים למערכת, ואני מסכים שזאת, דה-פקטו, חובת דיווח כללי, אך מדובר במאות אלפים שיגישו דו"חות מקוצרים בלבד".



אבורזק דחה את הטענה כי מדובר למעשה בהחלתה של חובת דיווח כללי בדלת האחורית לכל מי שיש לו נכסים כלשהם. לדבריו, "עשירים דיווחו למס הכנסה גם קודם - אם היו בעלי הכנסות גבוהות או בעלי חברות".



בעקבות החלת הרפורמה במס, ישראלים בעלי פעילות כלכלית בחו"ל יחויבו להגיש דו"ח שנתי על הכנסותיהם מעבר לים. בישראל הדיווח יבוצע לא על ידי הנישומים באופן ישיר, אלא על ידי הבנקים. לפי שתי תקנות שאושרו על ידי ועדת הכספים בשבועות האחרונים, הבנקים יחויבו לדווח שמית על רווחים מפיקדונות ותוכניות חיסכון ועל כל עסקת ניירות ערך. הערכתו של אבורזק על כ-200 אלף תיקים חדשים מתייחסת אך ורק למשקיעים בבורסה. בצירוף הדיווח השמי על בעלי הכנסות מריבית מדובר בהיקף גדול עוד יותר. הרפורמה תיכנס לתוקף מ-1 בינואר 2003.



בסוף השבוע אישרה ועדת הכספים תקנה ולפיה הבנקים (וכן הברוקרים הפרטיים) יחויבו לדווח למס הכנסה באופן פרטני על כל פעולה שתיעשה בניירות ערך החל בינואר 2003. מדובר בחובת דיווח כללי שתכלול את שמו של המשקיע שביצע פעולה בניירות ערך, גם אם מדובר בעסקה של מאות שקלים בלבד - לרבות מי שממקד את פעילותו בניירות ערך דרך קרנות נאמנות בלבד. כעת, בעקבות התקנות החדשות, הבנק ידווח שמית על פעולות של לקוחותיו במניות, אג"ח, מק"מ וקרנות (למעט חייבות).



בנוסף, לפני כמה שבועות אישרה הוועדה תקנה נוספת ולפיה הבנקים חייבים לדווח שמית על כל לקוח שהכנסתו מריבית על פיקדונות ותוכניות חיסכון גבוהה מ-12 אלף שקל בשנה. חובת הדיווח תחול גם על ריבית מצטברת של 12 אלף שקל בתוכניות חיסכון רב-שנתיות. כך למשל, מי שמחזיק תוכנית חיסכון של 45 אלף שקל לחמש שנים, המניבה ריבית צמודה של כ-2,400 שקל בשנה, יהיה חייב בדיווח - שכן במשך התקופה הריבית היתה גבוהה מ-12 אלף שקל. באופן דומה, תוכנית חיסכון של כ-80 אלף שקל לשנתיים תניב גם היא חובה דומה.



לדברי אבורזק, התקנות אינן חלות על המשקיעים באמצעות קרן נאמנות חייבת. במקרה זה הקרן היא הנישום, ופקיד השומה לא יבקש ממנה פרטים על המשקיעים, שפטורים ממס. לא כן בקרנות האחרות, שעליהן יחול דין דומה לזה החל על משקיעים בבורסה - הבנק מחויב לדווח על כל פעולת קנייה ומכירה של לקוח בקרן נאמנות.



כל הוועדות שעסקו ברפורמה במס, ובהן ועדת בן-בסט, התנגדו להחלת חובת דיווח במשק בטענה שמדובר בסרבול ביורוקרטי גדול מאוד, ויצירת חיכוך מיותר בין פקיד השומה ואוכלוסיות חסרות נכסים כגון חרדים וקשישים. בעקבות הרפורמה במס והתקנות החדשות, מוטלת למעשה חובת דיווח חלקית על כל בעלי נכסים פיננסיים, ניירות ערך ונדל"ן. מס הכנסה כבר מחזיק את נתוני השכר של רובם, ולפיכך המידע החדש ישלים את התמונה כמעט לכדי דיווח כללי.



במס הכנסה גורסים כי הדיווח השמי מובנה בהמלצות ועדת רבינוביץ על חובת ניכוי מס במקור. בנציבות רואים את הבנקים כנותני שירות למס הכנסה - בדומה למעבידים. כיום המעבידים מנכים במקור משכר עובדיהם ומעבירים את המס אחת לחודש לפקיד השומה. אלמלא מנגנון זה היו נדרשים עוד כ-1,500 עובדים למס הכנסה כדי לגבות את המס מכל שכיר. כעת הבנקים ינכו במקור רווחי ריבית עבור הנציבות. הבנקים יעבירו את הכסף אחת לחודש, ואת השמות בראשית השנה ובסופה - כמו מעבידים.



אבורזק מאשר עובדה זו. לדבריו, דיווח זה מתחייב מההמלצות של ועדת רבינוביץ, שכחלק ממיסוי שוק ההון ניתן יהיה לקזז הפסדים ולהעבירם משנה לשנה. "פקיד השומה חייב לדעת כמה המשקיע הרוויח או הפסיד על השקעותיו במשך השנה על מנת לתת לו אישור לקיזוז הפסדים לשנה הבאה", אמר אבורזק.



לדבריו, בניגוד לרף שנקבע לגבי ריבית על הפקדות ותוכניות חיסכון, הדיווח על עסקות בניירות ערך הוא מהשקל הראשון. זאת מכיוון שברווחים על מניות ניתן לבצע קיזוזים מהשקל הראשון. אלתר: "חברי הוועדה לא נטלו חלק בעיצוב התקנות שאושרו בוועדת הכספים. ייתכן שהיה היגיון רב בקביעת רף, כך שהדיווח הפרטני יתייחס לעסקות בהיקף של אלפי שקלים ומעלה בלבד". אלתר סבור גם הוא כי בקשת המידע הספציפית של מס הכנסה אינה חריגה מהמלצות הוועדה. לדבריו, האזרח אינו מחויב להגיש את הדו"ח באופן אישי, ולכן הבנק מבצע את הדיווח בעבורו תוך ציון שמו.



לדבריו, גם אם טכניקת שיטת הרישום והמעקב אחרי מיסוי שוק ההון לא טופלה במסגרת המלצות הוועדה, ברור שמיסוי שוק ההון, המאפשר קיזוז הפסדים לצורכי מס, מחייב דיווח פרטני לגבי כל משקיע. "אמנם לא נשאלנו, אך לו נשאלנו היינו אומרים שהנתונים שנאספים בבנק לגבי כל משקיע ומשקיע חייבים להיות גלויים. הרי לא ייתכן שלמס הכנסה תהיה ביקורת על חישוב הבנק בלי שלפקיד השומה תהיה גישה לכל מרכיבי החישוב", אמר אלתר. לדבריו, חובת הדיווח הורחבה גם לכל מי שיש לו נכס בחו"ל, כך שבסך הכל היא כוללת כל מי שיש לו כסף או נכס, אך אינה כוללת מי שאין להם.



החל ב-1 בינואר יגבו הבנקים מס מחזור במקור על רווחים בשוק ההון באופן הבא: 0.5% בששת החודשים הראשונים של השנה ו-1% במחצית השנייה של השנה. החל מ-1 בינואר 2004 יגבו הבנקים 15% מהרווח. אם המערכת הבנקאית תהיה ערוכה לגביית המס המלא עוד לפני 2004, היא תוכל להפעיל את המערכת כבר בשנה הבאה.



על פי המלצות ועדת רבינוביץ, המיסוי יחול גם על ניירות ערך זרים - ובמקרה זה המיסוי יקטן. כיום רוב מסלולי ההשקעות בחו"ל ממוסים בשיעור 35%. מיסוי זה יירד ל-15% ויושווה לשיעור המס החל על ניירות ערך בישראל מינואר 2007.



לכן, עד תום 2006 יותר קיזוז ה