וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הכירו את המטבע החדש שיציל את הקרנפים הנכחדים

יעל מור, זווית

15.3.2019 / 0:00

האם הנפקת מטבע קריפטו חדש, הצמוד לערך של קרני קרנפים, תסייע להתמודד עם תופעת הציד-הלא חוקי באפריקה של חיות נדירות?

זווית

לפני חצי שנה הודיעה ממשלת סין על ביטול חוק בן 25 שנה שאסר על סחר בעצמות טיגריסים ובקרני קרנפים והצהירה שתעודד שוק "מבוקר" בסחורות אלו. ביטול החוק עורר התנגדויות רבות מצד ארגונים סביבתיים שחששו להישרדותם של מיני הקרנפים והטיגריסים, ולבסוף נכנעה ממשלת סין ללחץ והודיעה על דחייתו של ביטול החוק.

סין מהווה את השוק הגדול ביותר בעולם לסחר בלתי חוקי במוצרים המגיעים מחיות בר. הביקוש הרב לחלקים ואיברים הכוללים שנהבי פילים, עצמות דובים וקרני קרנפים, מונע על ידי אמונה עתיקה כי בכוחם לרפא מחלות לרבות כאלה הקשורות לחום ולאין-אונות, אולם אין ממצאים מדעיים התומכים באמונות אלה.

ציד בלתי חוקי הוא האיום העיקרי להישרדותם של מינים שונים כולל הקרנפים לצד אובדן וקיטוע בתי גידול בשל פעילות אנושית. בתחילת המאה ה-20 מספרם של הקרנפים בעולם עמד על 500 אלף פרטים, רובם מאסיה ומאפריקה. אולם, כיום הסברה הרווחת היא שנותרו פחות מ-30 אלף פרטים בכל העולם, רובם, כ- 20 אלף פרטים של המין קרנף רחב-שפה (Ceratotherium simum), חיים באזור דרום אפריקה. ציד בלתי חוקי גורם למותם של יותר מ-1,000 קרנפים בשנה, המשויכים לחמישה מינים שונים שרובם (מלבד המין קרנף רחב-שפה) מוגדרים כפגיעים או בסכנת הכחדה חמורה.

בלוקצ'יין למען הקרנפים

יוזמה טכנולוגית חדשה שמקורה בחוות שימור בעלי חיים בדרום אפריקה הנקראת Rhino Coin, מבקשת למגר את תופעת הציד הלא-חוקי של מיני קרנפים. בבסיס היוזמה, יצירת מטבע דיגיטלי תוך שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין. היוזמה החדשה מציעה השקעה במטבע הווירטואלי למטרת שימור והגנה על מיני קרנפים החיים באפריקה.

הרעיון של היזמים - בעלי חוות שימור חיות בר בדרום אפריקה - הוא להנפיק את המטבע הווירטואלי החדש בערך שווה לגרם אחד של קרן קרנף, כאשר שוויו של כל גרם כ-4 דולרים. ערכו של המטבע ישתנה בהתאם להיצע ולביקוש, בדומה לכל ערך חליפי אחר. הרווחים מהמסחר במטבע הווירטואלי אמורים לאפשר את המשך קיומם של פרטי קרנפים בדרום אפריקה בכלל ובאופן ספציפי את המשך קיומן של חוות שימור הקרנפים.

"בחוות השימור בדרום אפריקה אלה חוות גודלו הקרנפים לצורך ציד", אומר רוני מלכא, לשעבר ממונה על הפיקוח ואכיפת החוק ברשות הטבע והגנים, שפועל כיום בארגונים בינלאומיים לשמירת טבע, בעיקר במדינות אפריקה. "בעבר היה מותר לצוד קרנפים בדרום אפריקה אחרי קבלת אישור ופיקוח מהממשלה ומי שעשו זאת היו לרוב תיירים עשירים, שמשלמים הרבה כדי לצוד חיה ספציפית וחוזרים עם 'השלל', שזה בדרך כלל חלקי חיה, לארצם".

מלכא מספר שבעקבות לחץ ציבורי גדול, ממשלת דרום אפריקה הוציאה מהחוק את מסעות הציד האלו וכך נותרו חוות שימור רבות עם אלפי קרנפים שאי אפשר פשוט לשחרר לטבע כי הם גדלו בשבי ולא בסביבתם הטבעית. "בעקבות המהלך, בעלי החוות נתקעו עם הקרנפים ועכשיו הם אומרים 'אם אף אחד לא מפצה אותנו אז נמצא דרך לפצות את עצמנו אם יתירו פעם סחר בקרני קרנפים'", אומר מלכא.

"כדי להבין אם ליוזמת מטבע הקרנפים יש סיכוי להצליח צריך להסתכל על מצבו הנוכחי של תחום הקריפטו", אומר ד"ר עודד רביד, כלכלן התנהגותי. "נפח המסחר בקריפטו ירד משמעותית וכיום הוא נמוך וזה פוגע בסיכויי היוזמה. באופן ספציפי יש המון היגיון כלכלי מאחורי הרעיון. כדי שהיוזמה תצליח צריך להשקיע המון בשיווק ובהעלאת המודעות ולהפנות את היוזמה לאנשים שיש להם אינטרס ברעיון כזה כגון השוק הסיני ואנשים בעלי מעורבות סביבתית גבוהה. מובן שגם ספקולנטים הם שוק מצוין - אם יאמינו שלמטבע יכול להיות ערך גבוה בעתיד. הקרנפים אמנם הופכים ל'מוצר' נדיר ולכן ערך הקרניים שלהם הולך ועולה, אבל אם שוק הקריפטו לא ייצא מהמשבר שהוא נמצא בו כיום שום דבר לא יעזור למטבע הקרנפים".

כיצד ניתן לסחור בקרני קרנפים באופן חוקי ומבלי לפגוע בהם? בחוות השימור נכרתות חלקים של קרני הקרנפים ונשמרות במאגרים ייעודיים. בפעילות זו, שמבוצעת בפיקוח וטרינר, מורדם הקרנף וקרנו מנוסרת באמצעות מסור חשמלי כמה סנטימטרים מעל בסיס הקרן. על הפעולה ניתן לחזור כל שנתיים-שלוש שכן הקרן גדלה מחדש.

לטענת היזמים, תהליך זה הופך את הציד הבלתי חוקי ללא כדאי, משום שערכו הכלכלי של קרנף ללא קרן, הינו אפסי. על פי ההשערות, כ-30 טון קרני קרנפים, מאוחסנות כיום בדרום אפריקה, ביניהן כ-10 טון בבעלות יוזמי השקת המטבע הווירטואלי, וכ-20 טון בבעלות ממשלתית.

מסחר בינלאומי בקרני הקרנפים אינו חוקי כיום והקרניים מגיעות לשוק האסיאתי באופן פיראטי. על פי הערכות קיים פוטנציאל כלכלי הנע בין כמיליארד דולר ל-4.5 מיליארד דולר למסחר בקרני הקרנפים ששמורות במאגרי החוות אולם טרם נמכרו מטעמי רגולציה. נכון להיום מדינות רבות אוסרות את הסחר בחלקי ואיברי חיות בר ונראה כי בכל פעם שיש ניסיון לשינוי רגולטורי, הוא נהדף בעקבות לחץ והתנגדות המגיעה בעיקר מארגונים סביבתיים.

עוד באותו נושא

מסתבר שהתחרות בשוק החשמל טובה במיוחד לטבעונים

לכתבה המלאה
קרנפים בגן החיות טווארי, צרפת, 7 במרץ 2017. רויטרס
הולכים ונכחדים. קרנפים/רויטרס

הציד החוקי לא עובד

מעבר לפן הכלכלי, יוזמת Rhino Coin מעלה תהיות בנוגע להיבטים אתיים שונים של שימור הקרנפים, בעיקר משום שהמשך התבססותן הכלכלי של החוות תאפשר ואולי גם תעודד את הסחר הבינלאומי בקרני קרנפים, גם אם מקורן יהיה חיתוך קרניים מבוקר בהרדמה ולא כתוצאה מהרג המוני של קרנפים.
ארגוני סביבה בינלאומיים מתנגדים לתהליך מכירה חוקית של קרני הקרנפים משום שלטענתם פעולה זו עלולה להציב את מיני הקרנפים בפני הכחדה.

"יש ויכוח גדול היום בעולם האם מאגרים של הקרניים יכולים באמת לחזק את רשויות האכיפה. "מתוך ניסיון במקומות רבים בעולם ועל פי אמנת CITES - אמנה שעוסקת בסחר הבינלאומי במינים של בעלי חיים וצמחי בר המצויים בסכנה - אפשר לראות שזה לא עבד עד היום", מסכם מלכא.

"לדעתי הרעיון של סחר בקרני קרנפים לא טוב, משום שכולם יודעים שיש איסור סחר גורף ולא נראה לי שבעשרים שנה הקרובות אוכלוסיית הקרנפים תגיע לפיצוץ אוכלוסין כך שניתן יהיה לצוד אותם", אומר מלכא. "אני חושב שזה פתרון מלאכותי והעולם הולך להבנה שכל השימוש בחלקי ואיברי חיות בר למטרות רפואיות לא נחוץ. צריך למצוא מימון אחר כדי שחוות השימור יוכלו להמשיך לפעול, ואני מאמין שלאט לאט השימוש הזה בקרני החיות ייעלם מהעולם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully