הפיגועים משפיעים על הרגלי האכילה

43% מהישראלים הושפעו לרעה מהמצב הכלכלי-בטחוני בישראל, וצמצמו את רמת הקניות באופן ברור בהשוואה לתקופה שלפני המיתון. כך עולה ממחקר שערכה ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, לקראת כנס "מזון בעידן החדש", הכנס הארצי השנתי של ענף המזון.

המחקר מגלה כי מחצית הציבור לא הושפע כלל מהמצב הכלכלי-בטחוני בישראל ולא שינתה את הרגלי הקנייה שלה. כ- 3.5% בלבד מהציבור הגדילו את רמת הצריכה, והם מוציאים היום על מוצרי צריכה יותר מבעבר.

המחקר מגלה עוד כי חלק נכבד מהציבור - 43% דוחה או החליט לא לבצע משימות או קניות שרצה לבצע בעבר, וסל הקנייה של הציבור על מוצרי מזון ירד ריאלית בכ- 6.8% במהלך השנה. בפועל, להערכת ד"ר דגני, כ- 26% מהציבור מוציא היום על מוצרי מזון סכומים יותר נמוכים ממה שהוציא בעבר, מאידך כ- 13% מוציאים היום יותר על מזון.

ד"ר רינה דגני אומרת כי "על סמך מחקר איכותי נמצא כי הציבור בישראל מסתגל למצב הכלכלי-בטחוני החדש ולומד לחיות איתו. בתוך קבוצת 'נפגעי המיתון' ניתן לזהות שני טיפוסים של קבוצות אוכלוסייה, המתנהגות באופן שונה מבחינה כלכלית ופסיכולוגית. חלק אחד מ'נפגעי המיתון', אכן הוריד את רמת החיים שלו, הוא קונה פחות, מוציא פחות כסף על מוצרי צריכה, עובר למוצרים יותר זולים, דוחה החלטות קנייה ומרגיש תחושה כללית של 'מיסכן'.

חלק שני, 'המסתגלים', אלה לומדים לחיות עם המצב הכלכלי-בטחוני החדש, לומדים להתארגן מחדש, להתאים עצמם למצב, ולכן מצליחים לא לפגוע במהלך החיים הרגיל, לא להרע את מצבם היחסי וכו'. פירוש הדבר הוא כי ה'מסתגלים' מצליחים לשמור על רמת חייהם הקודמת תוך כדי נקיטת פעולות כמו מעבר לקנייה בסוג אחר של חנות, מעבר לקניית מותגים אחרים, מעבר לאכילה בסוג מסעדות אחר, ובעיקר לומדים להסתגל למצב החדש ולהרגיש טוב, ולא פגוע".

דגני מוסיפה כי "התיאוריה הפסיכולוגית טוענת כי בתקופה של מתח וחרדה הציבור מתנהג באופן שונה, חלק 'מפצה את עצמו' ומגדיל צריכה, וחלק אחר 'מכופף ראש' ומקטין צריכה".

דוגמאות לשינוי הרגלי קנייה והרגלי חיים, עליהן מדווחים משתתפי הסקר:

התחילו ללכת לעבודה ברגל, הורידו את מספר המוניות שלוקחים, הפסיקו לדבר בסלולר, מתקנים את הרכב בטייבה משום שיותר זול שם, קונים בשווקים, קונים ברשתות זולות, קונים יותר בגדים בשווקים, במיוחד לילדים.

לדברי ד"ר דגני, גם לפיגועים יש השפעה על הרגלי האכילה. כ- 20% סבורים שבעת פיגוע הם אוכלים פחות, לעומתם כ- 4% מהציבור אוכלים יותר בעת פיגוע. הפיגועים גורמים לאכול יותר דברים מהירים, נגישים וקלים להכנה.

רוב האוכלים מדווחים כי הם פונים לתחום המלוח / חריף, ורק חלק קטן בוחר במתוקים. בשעת משבר אוכלים יותר גרעינים, פיצוחים, חטיפים, דברים מלוחים, שוקולד. רק מעטים דיווחו על תגבור אכילה של אוכל מבושל כמו עוף, בשר וכו'.

למרות חוסר התיאבון, נמצא שהמצב הביטחוני כלכלי גרם דווקא להשמנה של כ- 9% מהציבור, זאת אולי מאכילה נוספת של חטיפים או בשל אי שימת לב לצורה החיצונית שלהם.