חברות גדולות במשק ניצלו את הזינוק במחירי המק"מים (מלווה קצר מועד) ואת הירידה בתשואותיהם לרמה של כ-8% למכירתם בחסר. מדובר בפירמות גדולות בדירוג AA או AAA שמבקשות לנצל את התשואות הנמוכות במק"מים למימון זול יותר מזה שמציעים להן הבנקים. נכון לסיום שבוע המסחר הקודם, היקף מכירת המק"מים בחסר הגיע לכ-1.125 מיליארד שקל - גבוה בכפי שניים מההיקף שנרשם לפני כחודש.
מכירת מק"מ בחסר מחייבת את הגוף המוכר לרכוש את המק"מ בעתיד. כך יוצא כי התשואה במק"מ בתוספת עמלת השאלה של עד 0.5% היא למעשה עלות הכסף של הגוף. במקרה של המק"מים יכולים הגופים להשיג מימון שקלי בעלות של כ-8.5%, בהשוואה לעלות הנעה סביב ריבית הפריים במידה והמימון נעשה דרך הבנק.
הירידה בתשואות המק"מים החלה לפני כחודש וחצי בעקבות נהירת הציבור לאפיק זה שיהיה פטור ממס בשנת 2003. הביקוש הגבוה למק"מים הביא לירידת התשואה בהם מרמה של כ-9.2% לרמה של כ-8% כיום במק"מ לשנה.
בעקבות ירידת התשואות במק"מים חל מעבר של ניירות ערך אלו מנוסטרו של בנקים, קופות גמל וחברות ביטוח ("ברוטואיסטים") לקרנות הנאמנות ("נטואיסטים"). לבנקים חברות הביטוח וקופות הגמל אין אינטרס להחזיק את המק"מים ברמת תשואה של 8%-8.5%, שכן הם יכולים לקבל תשואה גבוהה יותר בפיקדון בבנק ישראל לדוגמה. מנגד, לציבור היה אינטרס להגדיל את אחזקותיו במק"מים כל עוד התשואה בהם גבוהה מהריבית בפיקדון בבנק (לאחר תשלום המס).
המעבר של המק"מים לקרנות הנאמנות הביא למצב בו גופים המעוניינים למכור את המק"מ בחסר (לשאול) אינם יכולים להשיג גוף משאיל. לפי תקנות קרנות הנאמנות, הן יכולות להשאיל גם את כל נכסיהן, אך הגוף השואל מתחייב להחזיר את המק"מים לפי דרישת הקרן תוך 24 שעות. אם הגוף השואל לא מתחייב לכך, הקרן יכולה להשאיל רק 10% מנכסיה. תקנה זו מורידה באופן ניכר את הרצון של הגופים לשאול מק"מים מקרנות הנאמנות. חברת סימודן היא אחת החברות הפעילות ביותר בתחום המכירות בחסר והיא מבצעת חלק ניכר מהפעילות.
חברות גדולות ניצלו את ירידת התשואות במק"מים כדי למכור אותם בחסר בכ-1.125 מיליארד שקל
ליאור כגן
15.12.2002 / 13:57