עשור להונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה: מי המיידופים הבאים?

לפני עשור, במארס 2009, התייצב "איש העסקים" האמריקאי ברנרד מיידוף בבית המשפט בניו-יורק, והודה ב-11 כתבי אישום שייחסו לו הונאות כספיות בהיקפי-עתק של כ-65 מיליארד דולר! זמן קצר אחר-כך נגזר דינו ל-150! שנות מאסר. "פרשת מיידוף" הסעירה את הציבור בארה"ב ובעולם, בשל הנזק הכספי העצום שנגרם למשקיעים, הטרגדיות האישיות שפקדו אותם עקב כך, ובעיקר בשל הקלות הבלתי נתפסת שבה ביצע מיידוף את ההונאות במשך עשרות שנים, ללא בקרה או פיקוח של הרשויות.

אחרי שהתרמית התגלתה ברבים - כולם תהו מה היה עומק הבור הכלכלי שמיידוף היה מותיר אחריו אלמלא המשבר הפיננסי של 2008, שהביא לחשיפת ההונאה, לאחר שנים של שגשוג הבורסה.

פרשת מיידוף הייתה גם קו פרשת המים של המאבק של שוקי הון רבים בעולם בהונאות מסוג "פונזי". היא הובילה רגולטורים בעולם לבדק-בית; הצעות לפיקוח על זירות הברוקראז' צצו כפטריות לאחר הגשם, ובחלק מהמדינות אף אומצה רגולציה חדשה המטילה חובות דיווח והוצאת רישיון על ברוקרים. הכול במטרה למנוע את המיידוף הבא.

כיום, 10 שנים לאחר הודאתו המטלטלת של מיידוף בתרמית, קשה שלא לתהות האם העולם למד את הלקחים מהפרשה? האם נעשה מספיק כדי למגר את המיידופים הבאים? האם מתנהלים בשווקים מיידופים חדשים, מצוידים בכלים מתוחכמים יותר לביצוע אותה הונאת "פונזי" עתיקה (שנעשתה לראשונה ב-1920)? והאם יש לרשויות כלים מתוחכמים עוד יותר כדי לעצור את תרמית הפונזי המודרנית?

אז נתחיל בספוילר: התשובה לרוב השאלות הללו שלילית, ודווקא לשאלה - האם מהלכים בינינו מיידופים מודרניים, ששכללו את שיטת הפונזי - התשובה חיובית. המסקנה העגומה היא שהונאות הפונזי לא נעלמו, הן שינו ומשנות את פניהן, ומשתכללות לזירות חדשות. ועוד מסקנה עגומה היא, שטכנולוגיות מתקדמות - כמו למשל בינה מלאכותית, שבה מצטיידות רשויות ניירות-ערך בעולם - לא יושיעו איש מול ההונאות.

בינה מלאכותית מסוגלת לזהות תבניות וחריגים ברמת דיוק גבוהה, אך לשם כך היא מנתחת דאטה של טרנזקציות אמיתיות. אלפי פעולות שמתבצעות מנוטרות על-ידה, והיא מזהה מתוכן את החשודות. בהונאות פונזי, דוגמת מיידוף, לא קיים כל דאטה (מידע ונתונים) שניתן לנתח, כי לא מתבצעות כל טרנזקציות, ולכן בינה מלאכותית לא יכולה לסייע למנוע הונאות מסוג זה.

נרחיב על כך עוד בהמשך, אבל קודם נחזור לשאלה שאיתה פתחנו - מה השתנה בעשור האחרון, מאז הודאת-מיידוף, בתחום הונאות הפונזי, אם בכלל.

רואה החשבון והמשפטן שי מדינה, שותף-מנהל מחלקת תחום הביקורת החקירתית בפירמת פאהן-קנה, ניהול בקרה Grant Thornton Israel ומומחה לחקירות עבירות צווארון לבן, חקר את הנושא לעומק עבור "גלובס", והמסקנות שלו לא מעודדות. בשורה התחתונה הוא אומר: "הונאות הפונזי לא ייעלמו, הן רק ישנו את פניהן".

מדינה מציין, כי "הונאות פונזי היו מאז ומעולם. צ'רלס פונזי היה הראשון שביצע הונאה כזאת בתחילת המאה ה-20, ונתפס - ולכן היא מכונה על שמו, והמתודה של ההונאה הזאת נשארה דומה מאז ועד היום. הטכניקות מעט השתנו אבל המתודה זהה".

לשאלה - איך ייתכן שיותר ממאה שנה מתנהלות הונאות ממש באותה שיטה - איך המודרניזציה והקידמה לא העלימו אותה, והיא לא נאלצה לפנות את מקומה להונאות "טרנדיות", צעירות ובועטות - יש תשובה פשוטה: הונאת הפונזי מבוססת על דבר אחד בלבד - אדם אחד מוכשר וכובש. כאלה היו לפני 100 שנה, וכאלה יש בשפע גם היום.

הונאת פונזי היא למעשה מקרה פרטי של "הונאת פירמידה". הרווחים שלכאורה מושגים עבור המשקיעים מריביות ומהשקעות שלהן תשואה חלומית, אינם רווחים כלל, אלה כספים שגויסו ממשקיעים חדשים, ומגולגלים ללקוחות הוותיקים. כמו כל הונאת פירמידה, ברגע שבבת-אחת כמות גדולה של אנשים מבקשים למשוך את כספם, ואין מאיפה להחזיר לכולם בו-זמנית - אז הכול קורס כמגדל-קלפים.

ביום הדין אין למנהל ההשקעות מאיפה לפרוע את ההתחייבויות למשקיעים.

וזו הייתה הנקודה שבה נחשף גם מיידוף - משבר הסאב-פריים של 2008. הפרשה התרמיתית הותירה את חותמה על השוק. יש שאומרים אף יותר מהמשבר עצמו. למה? לדברי רו"ח מדינה, "מיידוף היה סוג של אבן-דרך בתחום. היו הרבה הונאות לפניו וגם הרבה אחריו. אבל הוא היה אבן-דרך, כיוון שהסכום שמעל בו היה מאוד משמעותי.

"מיידוף היה פיגורה בשוק ההון האמריקאי והעולמי, לא עוד אדם אלמוני או משקיע שמוכר למעטים. הוא היה אחד מאושיות הכלכלה האמריקאית, עונה לקריטריונים של 'כוכב-על', ואדם מאוד מוכשר. 'פונזי ביי-דה-בוק'. וגם המשקיעים שלו היו אנשים ומוסדות מאוד רציניים. גם פה בארץ, למשל, היו מוסדות אקדמיים שהפסידו אצלו כספים. ולכן זה טילטל מאוד את כולם".

הטלטלה הזאת חשפה את השוק במערומיו. מדינה: "מיידוף הביא להכרה שהדברים האלה לא קורים רק במקרה מסוים של מנהלי תיקי ההשקעות, או סוג מסוים של לקוחות. כל תמרורי האזהרה בסיפור של מיידוף היו קיימים. למשל, אחד מתמרורי האזהרה המשמעותיים נגע לדיווחים שמתקבלים מאותו מנהל תיקים. אם הם לא מסודרים, רציפים, כלליים או על ניירות לא-פורמליים - אז נדלקת נורה אדומה. צריך לשאול שאלות כשרואים את זה, אבל איש לא שאל שאלות בגלל מי שהיה מיידוף".

אבל אחרי פרשת מיידוף כבר נשאלו הרבה שאלות; והרבה רגולטורים התעוררו והחליטו לפקח על שוק הברוקראז'. כיום כבר יש כלים רגולטוריים שמטרתם למנוע הונאות ענק מסוג פונזי, ובראשם ההוראות של ארגון FINRA (Financial Industry Regulatory Authority) בארצות-הברית, המחייבות את חברות הברוקראז' לפקח על הברוקרים שלהן, ומטילות עליהן אחריות אישית במקרים של הונאות.

הרגולציה בכל העולם דחפה להסדרת ניהול התיקים וההשקעות, במטרה שלא ייכנסו למערכת כל מיני מיידופים. ובישראל - זה עדיין לא קרה. עם זאת, לאחרונה על רקע שורת קריסות דרמטיות של מספר פלטפורמות מסחר בחו"ל, העוסקות בברוקראז'- בהן שורט-טרייד, ג'נרל-טרייד ואינווסטק - אובדן של עשרות-מיליוני שקלים של משקיעים, מעצרים וחקירות המתנהלים בפרשות הללו בחשד לתרמית פונזי, פרסמה רשות ניירות-ערך טיוטת חוק לאסדרת פעילות הברוקר-דילר (חברות הברוקראז' שאינן חברות בורסה) - אחת הזירות הפרוצות ורוויות התרמיות בשוק ההון.

רו"ח מדינה: "אנחנו תמיד בדיליי. עד כה לא נעשה דבר בארץ כדי להסדיר את התחום". עם זאת, לדבריו, זה לא ממש משנה בכל מה שקשור להונאות פונזי. "גם מה שנעשה בארצות-הברית לא ייתן מענה להונאות פונזי. הבסיס של ההונאה הזאת הוא הונאה פסיכולוגית. האדם שמבצע את ההונאה לא חייב להיות ברוקר רשום, הוא עוקף את הרגולציה, הוא עבריין, אז הוא גם ככה לא יוציא רישיון ויכפיף את עצמו לפיקוח.

"רגולציה חשובה מאוד, אך השפעתה רחוקה מלהיות שלמה. הונאות פונזי הן תהליך פסיכולוגי שבמוקד שלו עומד אדם כריזמטי שמסוגל לסחוף ולשכנע מספר גדול של אנשים למסור לו את כספם. תמיד יהיו נוכלים פיננסיים ותמיד יהיו אנשים תמימים שיתמסרו לו, על אף הרגולציה, הדוקה ומחמירה ככל שתהיה".

גם רו"ח בועז יפעת, מומחה לחקירות הונאה, להכנת חוות-דעת מומחה בנושאים כלכליים וחשבונאיים, מסכים עם המסקנה הלא מעודדת. לדבריו, גם נוכח הרגולציה, בפועל "דבר לא השתנה מאז פרשת מיידוף, כי העיקרון של ההונאה מבוסס על תכונה בסיסית אצל האנשים: תאוות הבצע. כשתכונה אנושית זו משתלבת בנוכלים בעלי מוניטין בעברם (כמו מיידוף), או כאלה שמציגים עצמם כמומחים לשוק ההון או לשוק הנדל"ן, בעלי לשון חלקלקה וכריזמה, נוצרת, בהשאלה מעולם המטאורולוגיה, 'הסופה המושלמת'".

לדברי רו"ח יפעת, "למשל, אפשר לראות את העיקרון של הונאת פונזי בתחום מכירת קרקעות - מציגים לאנשים קרקע חקלאית שעוד מעט יפשירו לבנייה, ואומרים לקונים המתפתים שהם יוכלו למכור את הקרקע ברווח גדול. הפוטנציאל לרווח מנטרל את הבקרות של המשקיעים. הם לא עושים בדיקות מינימליות, כגון: האם למוכר יש בעלות על הקרקע, האם יש תוכניות בניין עתידיות לשטח. וכאשר האמת מתבררת, המשקיעים המסכנים ניצבים מול שוקת שבורה".

אז משקיעים לא מנוסים, וגם כאלה ששוחים בשוק ההון, ימשיכו ליפול קורבן לעבריינים בחליפות מחויטות ובמשרדים נוצצים. לדברי רו"ח מדינה, "כנראה, גם היום פועלים מספר 'מיידופים' אשר נהנים מהפריחה הנוכחית של שוקי ההון בארה"ב ובעולם, שמשמשת להם ככיסוי לפעילות עבריינית חשאית ובלתי נראית". ולאחר הנבואה השחורה הזאת, זה רק הולך ונהיה יותר גרוע. "בשנים האחרונות יש עוד טוויסט - רואים כי חלק הולך וגובר של הונאות הפונזי, נכנס גם לעולם הקריפטו".

הזירה הפיננסית התרחבה בשנים האחרונות לעולם מטבעות הקריפטו, שנסחרים בינתיים ללא רגולציה - מציאות שמהווה קרקע פורייה לצמיחת הונאות בהיקפים גדולים מכל מה שידענו בעידן שקדם לקריפטו. השיטה היא אותה שיטה, אבל הזירות חדשות ופוטנציאל ההפסד גבוה יותר.

מדינה: "לדוגמה, "חברת Bitconect הבטיחה למשקיעים כי מי שישקיע אצלה 1,000 דולר יקבל אחרי שלוש שנים החזר של 50 מיליון דולר. המטבע קרס בשיעור של 96%, והמשקיעים הפסידו כ-3 מיליארד דולר.

"בעולם הפונזי הקלאסי בא אותו מיידוף, ומוכר סיפור על השקעה בניירות-ערך, אבל עכשיו בעולם הקריפטו, ההצעה היא להשקיע במטבע וירטואלי, כאשר הבסיס הוא למעשה פונזי. הנכס המוצע להשקעה פשוט השתנה, כאשר בפועל אין באמת השקעה, והשיטה של התרמית היא אותה שיטה. נכס הבסיס התרמיתי פשוט השתנה מנייר-ערך למטבע וירטואלי. האשליה היא אותה אשליה".

מהנתונים שנאספו בפירמת פהאן-קנה עולה כי תופעת הפונזי-קריפטו הולכת וצוברת תאוצה. מדינה: "בדקנו את הונאות הפונזי הגדולות של העשור, ומניתוח של הנתונים עולה כי עד 2010 לא היה דבר כזה 'הונאת קריפטו'; מ-2010 עד 2015, 20% מהונאות הפונזי מקורן בהונאת קריפטו, הונאות של מטבעות וירטואליים - תרתי משמע; ומ-2016 עד 2018 כבר 40% מהונאות הפונזי קשורות למטבעות קריפטו".

"למעשה", הוא אומר, "הונאת הפונזי משנה את פניה בימים אלה, ואנו צפויים לראות יותר ויותר תופעות של מה שהוא מכנה 'הונאות הפונזי החדשות".

רו"ח יפעת מוסיף על כךכי שינוי הפנים של הונאות הפונזי, יכלול גם את היעדרו של מנהל ההשקעות הכריזמטי - הכול יתנהל באינטרנט, בלי צורך להשקיע ב"תדמית". לדבריו, "עד כה בתחום הקריפטו לא היה מנהל השקעות שפיתה משקיעים, אבל העיקרון דומה, כשרוכשי המטבעות בעצמם קנו את המטבע בתקווה למצוא בעתיד פראיירים שיקנו אותו מהם במחיר גבוה יותר מהמחיר שבו הם קנו".

בשנים האחרונות נוצרו טכנולוגיות חדשות שיש לרשויות ניירות-ערך בעולם, לרבות בינה מלאכותית וכלים טכנולוגיים, שיכולים לסייע לאתר מעילות. האם הם לא עוזרים לצמצם את הונאות הפונזי, הישנות והחדשות?

מדינה: "זה תחום מאוד מתפתח, וראיתי הרבה כלים מתוחכמים מאוד ומרשימים, אבל לגבי השאלה אם הם יכולים לסייע באיתור הונאת פונזי? התשובה קצת מבאסת, כי היא חד-משמעית - לא. הבסיס של טכנולוגיות וכלי הבינה המלאכותית הוא זיהוי דפוסי פעילות חריגים בביג-דאטה. יש הרבה מאוד תנועות כספיות, מאתרים את החריגות ביניהן, ואותן מתחקרים. אבל בהונאת פונזי אין תנועות כספיות, מעברי הכסף לא חשופים בכלל.

"כמבקר הונאות ומעילות שעוסק בזה 20 שנה, אני אישית רואה אצל רשויות האכיפה, ובשוק בקרב החברות, כלים מאוד מתוחכמים שמסייעים לאיתור הונאות מנהלים ומעילות אחרות, אבל הם לא רלוונטיים לעולם הפונזי".

אז נגזר עלינו לחכות להונאת המיליונים הבאה? אין מה לעשות?

מדינה: "צריך לחזור למקורות - להזהיר משקיעים. רק האזהרות הקלאסיות למשקיעים יעזרו כאן, כי בסופו של דבר, לרוב זו הונאה פסיכולוגית, של אדם מול אדם.

צריך ללמד אנשים לזהות את ההונאה מראש. יש מאפיינים שחוזרים על עצמם, מרביתם, בכל הונאה: בראש ובראשונה זה 'ביצועים' שמבטיחים להם, שהם בלתי סבירים בעליל ביחס לשוק. כשזה כל הזמן הרבה יותר טוב מהשוק, בצורה חריגה וקיצונית, לאורך תקופות של פריחה ושפל, זה צריך להדליק נורה אדומה. אבל לרוב אנשים הם קצת גרידים, ולא נדלקת להם הנורה הזו.

"הדבר השני זה תחושת המועדון הסגור, האקסקלוסיבי, ששומר על חשאיות, אבל גם ממודר ממידע. המשקיעים נמצאים כביכול בגן עדן, כי הם הנבחרים, אבל אם הם ירימו את הראש, הם יראו את הסורגים ויגלו שהם כלואים בגן העדן הזה.

ויש גם דברים נלווים שמוסיפים לנורות האדומות הגדולות - בהם איך נראים הדיווחים שאתה מקבל, איזה מידע יש לך על ההשקעה, איזה גופי פיקוח מעורבים".

רו"ח יפעת מוסיף כי "כל מי שרוצה להשקיע כספים אצל מנהל השקעות שמבטיח תשואות גבוהות יותר מהתשואות המקובלות בשוק, בלי להגדיל את הסיכון, צריך לפקפק בסבירות הטענות של מנהל ההשקעות. גם אם אתה בכל זאת מאמין במנהל ההשקעות, כי חברים/שכנים/בני משפחה, וכל המי ומי השקיעו אצלו, לעולם, ואני חוזר לעולם, אל תוותרו על שליטה על הכסף שלכם אם מנהל ההשקעות אינו בית השקעות המפוקח על-ידי רשות ניירות-ערך. אם אתה מוסר כסף למנהל תיקים, תוודא שההשקעות ינוהלו בחשבון הבנק שלך".

בכל הונאות הפונזי המוכרות, כתבי האישום בתחום, וכן החקירות המתנהלות בימים אלה, חוזרים על עצמם כמה תיאורים בסיסיים: המשקיעים נפגשים עם מנהל השקעות חייכן, הלבוש במיטב חליפות המעצבים, נוהג ברכב יוקרתי, ומשרדיו מהנוצצים ביותר שנראו. בנקודה הזאת מתחילה כל תרמית פונזי טובה.

איך עובדת השיטה מכאן? רו"ח שי מדינה מסביר: "מגיע מנהל תיקים מאוד מוכשר וכריזמטי, מציג ללקוחות ביצועים יוצאים מגדר הרגיל, תוצאות של השקעות שהוא מבצע, שבכל המקרים הם הרבה יותר טובות מהתוצאות של השוק; וזה נכון גם בתקופות של גאות וגם בתקופות של שפל. הוא תמיד מצליח 'להכות את המומחה'".

התשואות הפנטסטיות המוצגות נוגעות למשקיעים בדיוק במקום הנכון. במקום של החלומות שלהם, 'לעשות קופה'. אבל בסוף המציאות טופחת לכולם על הפנים. מדינה: "בתקופות שמשקיעים מחפשים השקעות, אותו מנהל מוכשר פורח וההונאה מגיעה לשיאה, כי הוא מצליח לגייס הרבה מאוד. אבל בתקופות שפל, הכול קורס מהסיבה הפשוטה, שהרבה משקיעים רוצים לממש את ההשקעות שלהם ולמשוך את הכסף, ואז נחשפת התרמית. אז מבינים, שלא הייתה אף פעם השקעה.

"כשכולם רוצים למשוך את הכסף, והמנהל לא יכול לשלם לכולם, מבינים שהוא מעולם לא השקיע באף מניה, אלא פשוט לקח כסף של משקיעים חדשים, ובאמצעותו שילם את הריביות של המשקיעים הישנים. בדרך, הוא גם חי ברמת-חיים גבוהה מאוד, נהג ברכבי יוקרה, רכש פנטהאוזים במגדלים, וחי חיי עושר - והכול על חשבון הכספים של המשקיעים שהשקיעו אצלו. בפועל, הוא לא עשה כלום בשוק ההון".

רמת המחיה הגבוהה של אותו מנהל השקעות כריזמטי, מהווה חלק בלתי נפרד מההונאה. זה חלק מהקסם שלו. מהדרך שבה הוא מושך את המשקיעים. הם רוצים להיות כמוהו - להיות הוא. הם מאמינים שאפשר להשיג תשואה בלתי אפשרית, כי הנה התוצאות של הרווחים נוצצות כזהב מול עיניהם. אחרת איך מנהל ההשקעות יכול להרשות לעצמו "פורשה" ופנטהאוז במגדל יוקרה. הם לא מדמיינים לעצמם שכספם הוא זה שמימן את כל הדירות, החופשות היוקרתיות וצי רכבי היוקרה.

מאפיין נוסף של התרמית שחוזר על עצמו בחלק גדול ממקרי הפונזי שמתגלים, הוא התחושה של המשקיעים שהם חלק ממועדון חברים סגור ואקסקלוסיבי. אשליה שאותה מוכר להם במיומנות מנהל ההשקעות. מדינה: "מנהל ההשקעות יוצר לעצמו עדת מעריצים, קליקה סגורה, שבדרך-כלל לא מתקשרת עם העולם החיצון. הוא אומר למשקיעיו 'אל תפיצו את זה יותר מדי', ומשכנע אותם שזה חוג סגור ואקסקלוסיבי, ושהם 'הנבחרים'.

"בדרך הזו המנהל יוצר גם מידור בין המשקיעים השונים, ובינם לבין אחרים. הוא עובד אחד על אחד. הם חושבים שהם בקליקה סגורה, ותוהים 'למה מגיע לי כל הטוב הזה', 'איזה יופי שהוא בחר בי'. אלה הונאות הפונזי הקלאסיות. זה הבסיס של ההונאה, כביכול יש השקעה, אבל אין באמת השקעה".
המפסידים: מהדיוטות ועד בעלי הון שחור

בכל הונאת פונזי עולה פעם אחר פעם אותה שאלה - למה מאות אנשים נותנים, שוב ושוב, את מיטב כספם לאותם מנהלי השקעות לא מפוקחים? התשובה עוברת דרך ההסתנוורות מהכסף הקל יחסית, חלום ההתעשרות, חוסר הבנה וגם הלבנות הון שחור.

לדברי רו"ח שי מדינה, "בחלק גדול מההונאות בעולם ובארץ, שאת חלקן חקרתי, הרבה פעמים מדובר באנשים עם כספים שחורים ולא מדווחים, שמחפשים בעצמם את 'הכוכבים' שלא בהכרח נמצאים על הרדאר של הרגולציה".

אבל בחלק מחקירות הונאות הפונזי שמתנהלות כיום בישראל, מדובר גם במשקיעים שהם סטודנטים, זוגות צעירים, פנסיונרים וכדומה.

מדינה: "אפשר לחלק את אוכלוסיית המשקיעים גם לפנסיונרים, לסטודנטים וכיוצא-באלה - ההדיוטות - אשר מה שקורץ להם זה הרווחים והתשואה המרשימה, והם לא באמת ערים לסכנות, ופחות מתמצאים בעולמות של ההשקעות. הם לא יודעים איך נראים דיווחים, הם לא מבינים מה זה ברוקר רשום עם רישיון, והגילוי נופל עליהם כרעם ביום בהיר.

"והאוכלוסייה השנייה, אלה אנשים בעלי עסקים לגיטימיים שצברו הון שחור, ומבחינתם, זו אופציה קוסמת לפעילות שיכולה למנף את הרווחים שלהם ולהכפיל אותם, בלי שיידרשו לתת הסברים לרגולטורים. זה הון שחור, אז הם לא רוצים להפקיד את הכסף בבנק, או דרך חברה מדווחת. הם רואים הצעה ממנהל השקעות, שמציע תשואה יפה מאוד לכאורה ואפס רגולציה - ויש מפגש רצונות".

ומה קורה עם אותו מפגש רצונות כשהתרמית מתגלה?

מדינה: "כשחקירת המעילה מתגלה, מתברר שהם הפסידו הכי הרבה כסף, אבל רובם לא מגישים תביעות להשבת הכסף. באחת החקירות שניהלתי, של הונאת פונזי, הגיעו למשרדי באותו יום פנסיונרית שהפסידה מיליון שקל, ואיש עסקים שהפסיד 20 מיליון דולר. היא הגישה תלונה, והוא לא. אמרתי לו 'אתה נורמלי?', ואז הוא אמר 'אם אני אגיש תלונה, אתה לא יודע איך אני אסתבך'".