אומרים שבחירות 1981 היו האלימות ביותר בתולדות ישראל. זה נכון, אבל דומה שבחירות 2019 אלימות יותר. אמנם לא הוטחו עגבניות באף פוליטיקאי כפי שנזרקו לעבר שמעון פרס באותה מערכת בחירות, אבל זה משום שהמציאות השתנתה - בעידן הרשתות החברתיות באינטרנט, האלימות בבחירות באה לידי ביטוי בשיח של שנאה, פילוג ופייק ניוז.
הסרטון שלעג למראה פניו של העיתונאי אמנון אברמוביץ', אשר נפצע קשה במהלך מלחמת יום הכיפורים וקיבל את צל"ש הרמטכ"ל על פעולתו באותה מלחמה, הוא שפל חדש בשיח הציבורי. בבחירות 2019 אנו רואים ניסיון להדרת אוכלוסיות, הסתה נגד ציבורים ופגיעה באוכלוסיות מוחלשות מדי יום. דוגמאות? יש למכביר.
כשפורסמה הכרזה שבה אלי ישי צולם עם הכיתוב "כדי שלא יהיה ילד עם אבא ואבא!" היא עוררה זעם רב בקרב קהילת הלה"טבים בפרט ובציבור הרחב בכלל. כרזה זו הייתה כאגרוף בבטנם של אלפי ישראלים אשר מבקשים לממש את זכותם להורות והופכת אותם לאזרחים סוג ב'. אמירתו של יו"ר מפלגת הבית היהודי רפי פרץ "אני לא אוהב כלבים בבית - אני אעשה על זה מצעד?", תרמה לתחושה הניכור והשנאה כלפי הקהילה הגאה.
אמירתו של השר אריה דרעי מש"ס כי "בדיקות ד.נ.א. ליוצאי ברית המועצות זו נורמה מקובלת. משרד קליטה צריך לטפל רק ביוצאי צרפת ואתיופיה", הייתה כסטירה מצלצלת בפניהם של רבבות עולים חדשים. כשעופר כסיף, מתמודד לכנסת מטעם חד"ש-תע"ל אמר כי "נתניהו הוא רב מרצחים", רבים הרגישו שנחצה הקו של חופש הביטוי לכדי הסתה של ממש.
השיח של הפוליטיקאים מחלחל אל הציבור ויוצר לגיטימציה לשיח אלים וסחף אחרי ביטויים של שנאה והסתה. כשח"כ דודי אמסלם מהליכוד אמר "גנץ לא ידע על 600 אלף שקל למסיבה? הוא אוטיסט?", הוא פגע ברבבות משפחות שיקיריהן אובחנו כאוטיסטים. בכוחן של מילים לפגוע, וכשמצרפים אליהן גם ויזואליה דוגמת קברי חללי צה"ל, נוצרת אווירה מסוכנת שבה הכול מותר.
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את הסולידריות החברתית וכששיח השנאה מחלחל ישנה סכנה שתפריה של החברה הישראלית ייפרמו. הישראלים תמיד מתגאים בכך שבעתות מצוקה הם מתגבשים ומתאחדים, אך שיח מפלג עשוי לערער את יסודות הסולידריות החברתית ובכך לפגוע בביטחון המדינה.
כיצד משנים את השיח האלים? מדגישים את החיבורים המחזקים את יסודות החברה בישראל ומזכירים לישראלים שיש שיח אחר - שיח סובלני, מכבד וכזה שמתנגד לגילויי הסתה. זהו אתגר גדול ולשם כך תנועת "דרכנו", התנועה האזרחית החוץ מפלגתית הגדולה בישראל שלה למעלה מ-300 אלף תומכים ותומכות, יצאה בקמפיין לשינוי השיח הציבורי תחת הסיסמה "בוחרים במי שמחבר בינינו - שמים את ישראל במרכז".
"ההקצנה הזו קורעת אותנו"
תנועת "דרכנו", שבין היתר יזמה את אמנת השיח הישראלי שבה לקחו חלק 24 ארגונים מכל גווני הקשת הפוליטית, יוצאת בקמפיין הנוכחי בקריאה לרוב המתון בישראל להצביע ולהבטיח, שהקואליציה הבאה שתוקם לישראל תהיה קואליציה מתונה, רחבה, וממלכתית. כזו שתהיה מחויבת לייצג ולשרת את המכנה המשותף הרחב של הציבור הישראלי, ותפעל להדגיש את המחבר ולא את המפריד. הקמפיין יימשך עד ל-9 באפריל, יום הבחירות. הוא כולל בין היתר, פעילויות שטח והסברה במספר אזורים ברחבי הארץ על ידי מתנדבים ופעילים החברים בתנועה, ביניהם גם בני נוער.
"תנועת 'דרכנו' יוצאת היום בקריאה לציבור להתעורר, מאחר שהחיבור שלנו כעם מצוי בסכנה", אומרת פולי ברונשטיין, מנכ"לית התנועה. "שותפות הגורל והערבות ההדדית הישראלית, שבזכותן הצלחנו להקים כאן מדינה, לעמוד בגבורה מול כל האתגרים שעמדו בפנינו ולהגיע להישגים אדירים, נסדקות. גורמים פוליטיים קיצוניים מאלצים אותנו לבחור בין להיות נאמנים לזהות הימנית או השמאלנית שלנו, לבין נאמנות לישראליות שבנו. ההקצנה הזו קורעת אותנו, מאיימת על קיומנו כעם וסודקת את ביטחוננו הלאומי. היום יותר מתמיד, אנחנו צריכים לחזק את הגורמים המתונים והמאחדים בפוליטיקה והבחירות הקרובות הן הזדמנות לעודד ולהגביר את התופעה הזו".