המחלוקת בין רשות המסים לעובדי רפאל, סביב השאלה האם העובדים צריכים להחזיר לרשות המסים סכומי מס שהעלים עבורם, ללא ידיעתם, רואה החשבון שלהם - הגיעה אל בית המשפט: שלשום (ג') הגישו 8 עובדי רפאל חברת מערכות לחימה מתקדמות תביעה נגד מנהל רשות המסים, פקיד שומה חיפה ופקיד שומה עכו, במסגרתה נטען כי רשות המסים אינה יכולה לדרוש מהם החזרי מס עקב התרמית שבוצעה ללא ידיעתם. זאת, על-פי הנטען, בשל התיישנות השומות. ואולם מהטענות המובאות בתביעה עולה כי ההתיישנות לא מטרידה במיוחד את רשות המסים, שהמציאה לכאורה "דוח וירטואלי" שמעולם לא הוגש על-ידי התובעים, כדי לסלול לעצמה את הדרך לדרוש מהם את דרישות המס, שנעות בין אלפי לעשרות אלפי שקלים לכל עובד.
ראשיתו של הסיפור בתרמית שביצע רו"ח רני גלבוע, בעל חברה להחזרי מס לשכירים, שהורשע לאחרונה, על-פי הודאתו, בתרמית מס בהיקף כ-7.5 מיליון שקל. גלבוע, נטען בתביעה, הוצג בפני עובדי רפאל כרואה חשבון מטעם רפאל או ועד עובדי רפאל, והגיש עבור התובעים דוחות מס עבור שנות המס 2016-2007, כמו גם עבור מאות עובדים אחרים של רפאל. על-פי דוחות אלה, עובדי רפאל קיבלו החזרי מס שונים מרשות המסים.
במהלך שנת 2017 נעצר רו"ח גלבוע בחשד שהונה את שלטונות המס במיליוני שקלים לאורך שנים. לפי החשד, רו"ח גלבוע הגיש לרשויות המס אלפי בקשות להחזרי מס בשם נישומים תמימים, ובמרביתן זויפו ונוצרו על-ידו פרטים ומסמכים פיקטיביים, כך שנוצרו החזרי מס שהתקבלו במרמה.
גילוי התרמית נפל על עובדי רפאל כרעם ביום בהיר. במהלך החקירה והטיפול בפרשה החלה רשות המסים לחקור גם את עובדי רפאל שעבורם הועלם חלק מהמס, ואולם די מהר הובהר כי לעובדי רפאל, ובהם התובעים, לא הייתה כל נגיעה או ידיעה בנוגע להתנהלותו הנטענת של רו"ח גלבוע, שפעל על דעת עצמו ונהנה מתמלוגים משמעותיים כתוצאה מהחזרי המס שיצר.
במרץ אשתקד הוגש נגד רו"ח גלבוע כתב אישום המייחס לו העלמות מס בהיקף של כ-7.5 מיליון שקל ועבירות נוספות, והוא כאמור הודה והורשע לאחרונה בעבירות המיוחסות לו וממתין כעת לגזר דינו. בכתב האישום שהוגש נכתב מפורשות כי גלבוע פעל "ללא ידיעת או מעורבות הלקוחות", ובתוכם התובעים.
עובדה זו לא סייעה לתובעים במגעים מול רשות המסים, אשר פנתה אליהם בשלהי 2017-ראשית 2018, הבהירה להם כי דוחות המס שהגיש רו"ח גלבוע בשמם כוזבים ודרשה מהם להשיב את המס. במסגרת דיוני השומות דרשה רשות המסים מהתובעים את כל סכומי המס שנגרעו מקופת המדינה בשל החזרי המס שניתנו להם, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה - הן בגין השנים שבמחלוקת והן בגין השנים העוקבות.
התביעה, שהוגשה שלשום באמצעות עורכי הדין טלי ירון-אלדר, אושר הרוש וסיגל אבירם ממשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות', תוקפת רק את דרישת רשות המסים לתשלום המס על-פי השומות החדשות בלבד. זאת, מאחר שעל-פי הטענה השומות הוצאו באופן פסול, לאחר שפקידי השומה דרשו מהתובעים - בדרך לא דרך - לחתום על טופס, לפיו הם מוותרים על טענת ההתיישנות כנגד השומות, ומשסירבו לחתום על הטופס, הוציאו להם שומות חדשות, תוך כדי ניצול סמכותם ו"עקיפת" הוראות הדין.
על-פי הנטען, התנהלות פקידי השומה הביאה למצב שבו השומות החדשות הופקו באופן שלא ניתן להשיג או לערער עליהן בדרך הקלאסית (על שומות "רגילות" קיימת זכות השגה בפני פקיד שומה, ובהמשך זכות ערעור לבית המשפט). לתובעים, נטען, אין כל סעד או דרך דיונית אחרת להעלות את טענותיהם, אלא בדרך של התביעה שהוגשה.
על-פי הנטען בתביעה, במהלך דיוני השומות, הציגו פקידי השומה לתובעים מסמך עליו התבקשו לחתום, ובו נכתב כי העובדים עצמם הם אלה שמבקשים ביוזמתם את תיקון השומות לכל השנים. על-פי הנטען בתביעה, פקידי השומה או מי מטעמם לא הסבירו לעובדים כי בגין השנים שבמחלוקת כבר יש שומה סופית, אשר לגביה חלה התיישנות, ולכן פקידי השומה מנועים להפיק שומה על-פי סמכותם בדין, ועל כן נדרשת חתימתם על טופס ההסכמה.
על-פי עצת עורכי דינם, העובדים סירבו לחתום על טופס ההסכמה; "ואולם", נכתב בתביעה, "למרות סופיות השומות והתיישנות המועדים, בהיעדר סמכות מפורשת, הפיקו פקידי השומה - בדרך לא דרך - את השומות החדשות לתובעים".
"הדוח הווירטואלי"
לטענת התובעים, "על-מנת לעקוף את ההתיישנות וסופיות השומות, הפיקו פקידי השומה את השומות החדשות בהתבסס על מצג שאותו יצרו בעצמם, לפיו התובעים הגישו לכאורה דוח שאינו כולל את הפרטים הכוזבים - דוח שמעולם לא הוגש בפועל (!). כאשר השומות החדשות התבססו ואישרו למעשה את הדוח הווירטואלי, שנוצר בצורה מלאכותית יש מאין, כשומה עצמית בשלב ראשון או כשומה סופית המאשרת את הדוח הווירטואלי".
בלית-ברירה, נטען, שילמו התובעים את המס על-פי השומות החדשות שהופקו להם, וזאת על אף המחלוקת שנתגלעה לעניין ההתיישנות. זאת, בין היתר, לנוכח החשש כי ינקטו נגדם הליכי גבייה ובהיעדר אפשרות להשיג או לערער על השומות החדשות.
כעת הם דורשים כי יוחזרו להם סכומי המס ששילמו. לטענת התובעים, "פקידי המס סטו מהדרך הקבועה בחוקי המס".
המחלוקת בהליך, לטענתם, היא בשאלה משפטית-עקרונית העוסקת בשאלת התיישנות השומות. "התובעים הם חוד החנית של מאות רבות של נישומים נוספים, שעניינם דומה, ומשכך לעניין זה חשיבות עקרונית גבוהה". מטענה זו עולה כי ההכרעה בתביעה עשויה להשפיע על דרישות מס של הרשות ממאות עובדים בהיקף כולל של מיליונים.
על-פי הנטען, "המצג שהציגו פקידי השומה בפני התובעים (ובפני אחרים) וניסיונותיהם להחתמתם על טופס ההסכמה מהווה הטעיה ולכל הפחות מצג-שווא. התנהלותם מהווה אף הפרה, במעשה או במחדל, של חובת ההגינות המינהלית המוטלת עליהם, שכידוע היא חובה המוגברת מחובת תום-הלב".
על בסיס טענות אלה מתבקש בית המשפט לתת סעד הצהרתי, לפיו השומות שהופקו לתובעים לשנות המס 2015-2007 הופקו שלא כדין, בחוסר סמכות ובגין שנות מס שחלה לגביהן התיישנות; ועל כן הן בטלות.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים תעביר את התייחסותה לבית המשפט".
1.28 מיליון שקל של גלבוע יחולטו
ביוני 2017 עצרה רשות המסים את רו"ח רני גלבוע, בחשד שזייף מסמכים שאפשרו ללקוחותיו לקבל החזרי מס בהיקף עשרות מיליוני שקלים. במרץ אשתקד הגישה פרקליטות מחוז חיפה כתב אישום נגדו בגין העלמות מס בהיקף של כ-7.5 מיליון שקל, שבוצעו בין השנים 2008 עד 2017. זאת, הגם שברשויות העריכו את ההעלמות בהיקפים גבוהים יותר, המגיעים לעשרות מיליוני שקלים.
בכתב האישום נטען כי גלבוע, בעלי חברת פסגות הייעוץ בע"מ מקריית ביאליק, שהתמחה בהחזרי מס לשכירים, השיג עבור לקוחותיו החזרי מס במרמה מקופת המדינה, תוך שהוא גובה בין 18% ל-30% שכר-טרחה מסכומי ההחזרים המרמתיים שהשיג עבור לקוחותיו.
בפברואר השנה הגישו הצדדים לבית המשפט הסדר טיעון אליו הגיעו, במסגרתו חזר בו גלבוע מכפירתו באישומים נגדו, הודה והורשע בעבירות של הלבנת הון, זיוף מסמכים, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה והגשת דוחות כוזבים.
הצדדים הסכימו במסגרת ההסדר כי יוטל על גלבוע קנס כספי שנע בין 100,000-250,000 שקל, ולגבי יתר מרכיבי הענישה, בהם מאסר בפועל או מאסר על-תנאי, הם יטענו באופן חופשי. כמו כן, הוסכם על חילוט כ-1.28 מיליון שקל מרכושו של גלבוע.
התיק נקבע לשמיעת הטיעונים לעונש, ובהמשך ייגזר דינו של גלבוע.