אם מקום העבודה שלכם מתגאה בכך שהוא מאפשר גמישות בשעות העבודה ואולי גם עבודה מהבית, כלל לא בטוח שהדבר אכן יוסיף לכם שעות פנאי, יתרום לחלוקת הנטל של הטיפול בילדים או יוביל לאיזון המיוחל בין הבית לעבודה.
מחקר שנעשה בגרמניה על ידי קרן האנס בוקלר מגלה שלרוב, התוצאה של שעות עבודה גמישות ועבודה מהבית היא הפוכה. אצל גברים, הדבר כנראה לא ישפיע על הזמן שהם מקדישים לטיפול בילדים, ואצל נשים הקונפליקט בין הבית לקריירה רק ילך ויחריף.
תוספת של 4 שעות עבודה בשבוע
במחקר, שנערך בקרב 30 אלף הורים, שאלו נחקרים הנהנים מיום עבודה גמיש על שעות העבודה שביצעו בפועל. התברר שבעיקר הגברים עבדו יותר שעות דווקא כשניתנה להם האפשרות להגמיש את יום העבודה בהתאם לצורכיהם הפרטיים. כשמדובר היה ביום עבודה גמיש, הם עבדו בממוצע שבועי ארבע שעות יותר.
כשהעבודה התבצעה מהבית, יום העבודה שלהם התחיל בשעה מוקדמת במיוחד והסתיים מאוחר, כך שסך הכול הם עבדו בממוצע שש שעות יותר בשבוע. אם כך קורה בגרמניה, שמלכתחילה יום העבודה הממוצע בה קצר יותר מאשר בישראל, אפשר רק להניח מה משמעות הדבר מבחינת שעות הפנאי של ישראלים שמאמצים שעות עבודה גמישות.
בקרב נשים, התמונה שעלתה מהמחקר הגרמני שונה, אך באותו כיוון. לכאורה, יום עבודה גמיש אמור לתת מענה להורים, אבא או אמא, אבל במציאות הגמשת יום העבודה או העבודה מהבית לא שינו את חלוקת התפקידים המגדרית המסורתית, ולעתים אף חיזקו אותה.
מהמחקר עולה שהנשים נוטות הרבה יותר לנצל את ההזדמנות שבגמישות, והן אכן מקדישות יותר זמן למשפחה ולילדים. אך זה עדיין לא אומר שהן מקדישות פחות זמן לקריירה. גם הן נוטות לעבוד מהבית שעות רבות יותר בממוצע שבועי, אך בעוד אצל גברים מדובר בשש שעות עודפות, אצל הנשים מדובר בתוספת שבועית של שעה אחת בלבד. במקביל לטיפול בילדים, כמובן.
הגמישות לא רק שלא השפיעה על הזמן שאבות ניצלו לטובת טיפול בילדיהם, הם הקדישו לכך פחות זמן מאשר עובדי משרד במשרה קלאסית. מועסקים שעבדו מהבית הקדישו בדיוק אותו זמן כמו הקולגות שלהם שעבדו במשרד. הדבר היחיד המשותף לכולם - גברים ונשים - הוא שכולם העידו שבניגוד למצופה, יום עבודה גמיש הותיר להם פחות זמן פנוי מאשר משרה קלאסית.