פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפועלים נותן לכם ריבית של 0.45% בשנה - מה יקרה אם תדרשו יותר?

      המשקיעים בפיקדונות הם "הבנק של הבנק" - אז למה הם מסתפקים בריבית נמוכה, והאם הם יכלו לקבל יותר? וגם: לאן "הלך" הרווח של הבנק מהפעילות המקומית?

      בנק הפועלים (גלובס , צילום: תמר מצפי)
      בנק הפועלים (צילום: תמר מצפי)

      הרווח של בנק הפועלים בנטרול אירועים חד-פעמיים הסתכם בשנת 2018 ב-3.57 מיליארד שקל, והתשואה להון עמדה על 9.75%. מספרי השיא האלה מתקלקלים כשלוקחים בחשבון את ההפרשות החד-פעמיות ובמיוחד את ההפרשה בסך כמיליארד שקל, בגין קנסות על מעורבות לכאורה של הבנק בפעולות שקשורות להלבנת הון של לקוחותיו.

      ההפרשות האלה הן לא עניין של מה בכך. הרגולטור האמריקאי, להבדיל מגופי רגולציה ואכיפה במקומות אחרים, לא חס על הבנקים ומראה לגופים האלה שהוא בעל הבית האמיתי. החקירות של הרגולטור מציפות מעשים לא כשרים לכאורה, ובהתאמה הרגולטור מטיל קנסות ומגיע לפשרות בסכומים גבוהים עם הבנקים - שמצידם מעדיפים לשלם ולסגור את העניין ללא הודאה מצידם וללא הליך פלילי.

      הרווחים מאיתנו מממנים פעילות לא כשרה בחו"ל

      הבנקים המקומיים נמצאים בחקירה של הרגולטור האמריקאי, והם בסוג של סיום התהליך בנזקים יחסית סבירים. אבל, לאירועים האלה יש משמעות גדולה למערכת הבנקאית המקומית ולפיקוח על הבנקים.

      אולי אני מפספס משהו, אבל החקירות של רשות המס האמריקאית ומציאת מקרים בעייתיים במערכת הבנקאית שלנו, הן כרטיס אדום לתהליך הבקרה והפיקוח על המערכת הבנקאית. גם הבקרה הפנימית כשלה, וגם הבקרה החיצונית. נראה כאילו הפיקוח והבקרה מתמקדים בפעילות המקומית, כשהצרות הגדולות בכלל היו בחו"ל.

      טוב, הפיקוח על הבנקים לא אמור להיות "האח הגדול", יש סיכונים וחשיפות שלא ניתן להעריך ולכמת אותם, אבל מנגד - יש סיכונים שלא צריך להעריך אותם ביתר. הפיקוח על הבנקים דואג ליציבות הבנקים, אבל מה זו דאגה ליציבות על הבנקים אם לא דאגה לרווחים שלהם, וכפועל יוצא מכך - הרחקת איומים, לרבות תחרות .

      אלא שהתחרות בין הבנקים היא לא סיכון ליציבות, היא בראש וראשונה טריגר להתייעלות הבנקים, וגם אם היא תפגע ברווחיות הבנקים, זה לא אסון. בנקים לא חייבים לחיות בסביבה תומכת שדואגת להם לתשואה של 10% על ההון. גם 7% וגם 6% זה טוב מאוד, במיוחד שאז גם הציבור נהנה (מעמלות נמוכות ומריביות נמוכות יותר על הלוואות).

      מאיפה מגיע הרווח של הפועלים?

      הרווח של בנק הפועלים מגיע כמובן מהפעילות הבנקאית הבסיסית - מתן אשראי. הכנסות הפועלים מריבית הסתכמו ב-2018 ב-11.7 מיליארד שקל והוצאות הריבית בגין אותו מימון הסתכמו ב-2.8 מיליארד שקל. במילים אחרות כשהבנק נותן לכם הלוואה ב-5% זה אומר שהוא עצמו מקבל את הכסף בריבית של 1.3% (בפועל זה אפילו נמוך יותר).

      אז נכון, הבנק צריך להרוויח ויש לו עלויות להפעלת המנגנון הזה - עובדים, תשתיות, משרדים וגם הפרשה בגין הפסדי אשראי. אבל מדובר עדיין בפער תיווך גבוה, שנובע מהיכולת להשיג מימון זול.

      וממי הוא מקבל את המימון הזול? חלק גדול מהמימון הזול הוא מהציבור. הבנק מצד אחד מלווה לציבור (מספק הלוואות ואשראי לציבור) ומצד שני לווה מהציבור (מקבל הלוואות מהציבור), כשפער התיווך שלו הוא פי 4 - פער כזה הוא לא פער בשוק תחרותי.

      הפער הזה נובע גם מריבית גבוהה ללווים וגם מריבית נמוכה למלווים. המלווים של הבנק (נותני המימון לבנק) הם אלה שמשקיעים בפיקדונות של הבנק. הכספים בפיקדונות פשוט עוברים לממן לווים מהציבור. כן, כשאתם משקיעים בפיקדון של הבנק אתם בעצם "הבנק של הבנק" - אתם מממנים אותו, אבל אתם מממנים אותו בריבית נמוכה במיוחד.

      וכאן נמצא "סוד" הרווחים של הבנקים בכלל ושל הפועלים בפרט. בבנק הפועלים נכון לסוף 2018 ישנם פיקדונות של הציבור בסכום של 352 מיליארד שקל. אלה הם פיקדונות וכספים שאנחנו מחזיקים בחשבונות הבנק. הריבית שאנחנו קיבלנו על הכספים האלה מסתכמת ב-1.6 מיליארד שקל.

      תעשו חשבון ותקבלו שבממוצע הבנק שילם ריבית שנתית של 0.45%. זה נתון מדהים (וזה לא רק בבנק הפועלים - סביבת הריבית הזו נכונה גם לבנקים אחרים); זה נתון שמחביא מאחוריו את היתרון הגדול של הבנקים בארץ - מקור האשראי העיקרי שלהם הוא "פראייר". אבל זה בעיקר באשמתנו. אנחנו לא מתמקחים כדי לקבל ריבית גבוהה יותר, אנחנו לא בודקים איפה הכסף נמצא ולא מעבירים לפיקדונות עם ריבית גבוהה יותר, ואנחנו לא מנהלים את הכספים בצורה מיטבית - למשל, במקום שהכסף יישאר בעו"ש, עדיף להעביר אותו בפיקדון ולקבל תשואה (נמוכה, אבל בכל זאת תשואה).

      אז נכון שאנחנו צריכים כסף נזיל, אבל יש גם פיקדונות נזילים ותתפלאו - אם תתמקחו עם הבנק תזכו שם לריבית שהיא כבר לא אפסית. מעבר לזה, תכנון והקצאה נכונה של הכספים - מה מיועד לשימוש בזמן הקצר ומה אפשר לסגור בפיקדון לטווח בינוני או ארוך, יניב לכם תשואה גבוהה יותר.

      אתם אולי חושבים עדיין שזה לא משמעותי, וזה נכון - בעולם של ריביות נמוכות, כמה כבר אפשר לקבל אחרי שמתמקחים, מקצים נכון ומנהלים נכון את הכסף - עוד כמה עשיריות האחוז בשנה? ועדיין - זה גם משהו (וזה לא דורש רמת השקעה ותחכום מיוחדים).

      ואם הלקוחות של בנק הפועלים היו עושים זאת, הם כנראה היו מכפילים את הרווח והתשואה שלהם. במקום לקבל מהבנק ריבית כוללת של 1.6 מיליארד, זה היה יכול להיות 3.2 מיליארד - תשואה של 0.9% בשנה. וגם אם נהיה שמרנים יותר, ונניח שעדיין חלק מהציבור רוצה מזומנים בעו"ש, וחלק אחר מעדיף בכל זאת פיקדונות נזילים לטווח קצר עם תשואה נמוכה, גם אז, הציבור יכל להשיג תוספת ריבית של כ-1 מיליארד שקל.

      הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.