פשיטת רגל - הזדמנות להתאושש או להלום ביריבים

"עסקים כרגיל" היה המסר של יונייטד איירליינס בשבוע שעבר, לאחר שהחברה האם שלה, UAL, פנתה לבית משפט להגנה מפני נושים לפי סעיף 11 לחוק פשיטות הרגל. פשיטת הרגל של יונייטד, בעבר חברת התעופה הגדולה בעולם, היא הגדולה בתולדות תעשיית התעופה. בכירים בחברה הזדרזו להרגיע לקוחות, ולהבטיח כי תחת הגנת בית משפט לפשיטות רגל מחויבת יונייטד להעניק להם שירות "אפילו טוב יותר" מבעבר. גלן טילטון, אחד המנהלים הוותיקים בתעשיית הנפט, שמונה לפני שלושה חודשים לנהל את יונייטד, הבטיח "דף חדש" לחברה שנקלעה לקשיים.



סעיף 11 לחוק פשיטות הרגל מקנה לחברות הזדמנות להתחיל מחדש. כאשר חברה מתקשה לעמוד בהתחייבויות לנושים, כפי שמתרחש במדינות רבות, מאפשר לה סעיף 11 הגנה זמנית מפני נושים בעת שהיא מגבשת תוכנית ארגון מחדש ובוחנת את שווי נכסיה, עד שתוכל לשוב ולהיות חברה מן המניין. עם זאת, באחרונה גוברת והולכת הביקורת על היעילות של סעיף זה. דאגה מיוחדת מעורר הסעיף כיום בתעשיות הטלקומוניקציה והתעופה, שבהן חוששות חברות כי יריבות שהתמוטטו יארגנו מחדש את חובותיהן, יזכו ביתרון תחרותי לא הוגן, וידרדרו אחרות לפשיטת רגל. האם הגנת בית המשפט יוצרת "מתות-מהלכות" המידרדרות לקבר יריבות איתנות יותר?



אין מחסור במתים מהלכים במגזר העסקי בארה"ב. בתי משפט לפשיטות רגל בדלאוור, ניו יורק ובאחרונה בשיקגו, אליו פנתה יונייטד, מטפלים בשפע של ענקיות מתות-מהלכות. מתוך עשר החברות הגדולות שהתמוטטו מאז 1978, שבע עדיין מנוהלות תחת הגנת בתי המשפט, כשהן עמוסות נכסים בשווי של כ-300 מיליון דולר. האם השיטה עובדת?



אחת ההתנגדויות שמעורר חוק פשיטות הרגל נוגע לתפקידם הנרחב של הנושים על הליך ההגנה - רעיון שלעתים משאיר משקיפים ממדינות זרות "המומים", אומר עורך דין המתמחה בפשיטות רגל. המשמעות היא שמנהלי חברות קורסות מקבלים הזדמנות לבצע ארגון מחדש כדי לשמור אותן בחיים. הם בדרך כלל בוחרים לנסות את מזלם - ולא לפרק את החברה.



חברות קרסו בשל הלוואות עצומות



בגל פשיטות הרגל בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, נראו היתרונות של השיטה הזו ברורים יותר. חברות רבות קרסו מאחר שנטלו הלוואות עצומות למימון עסקות ממונפות; ארגון מחדש של החובות חשף את הפעילויות החיוניות שבבסיס החברות. אך כיום פחות ברור אם ליותר מ-50 חברות הטלקום שקרסו באחרונה יש פוטנציאל עסקי ששווה להציל.



יתר על כן, מנהלים של חברות שקיבלו הגנת בית משפט מפני נושים, נהנים משליטה גדולה יותר על גורלן. כך לדוגמה, מקנה סעיף 11 לנושים את הזכות להציע תוכנית ארגון מחדש בתוך 120 יום. אך לרוב הם זוכים לארכה מבית המשפט.



בעבר נדיר היה ששופטים אישרו לחברה למכור נכסים לפני שכל הנושים אישרו את תוכנית הארגון מחדש, אומר לין לופקי, פרופסור למשפט באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס. לדברי לופקי, באחרונה איפשרו שופטים למנהלים בפולארויד ובאנרון למכור נכסים עוד לפני שגיבשו טיוטה לתוכנית ארגון מחדש; לרוב, נדרשים לכך הצבעה רשמית של הנושים ומאות מסמכים המפרטים את המידע הנלווה למכירת הנכסים. מאז פנתה בדצמבר 2001 להגנת בית המשפט, מכרה אנרון חוות, טחנות רוח, חטיבת מסחר באנרגיה וחברת בנייה. מקורות בחברה אמרו כי היא מוודאת שנושיה תומכים במכירת הנכסים. אך ללא חשיפה מלאה, מי יכול לדעת כי הנכסים נמכרים לגופים ראויים במחירים נאותים?



גם השארת ההנהלה הנוכחית על כנה מעוררת ביקורת הולכת וגוברת, מאז שהתמוטטות וורלדקום וקריסת אנרון העלו תמיהות בעניין יעילות מנהלים ופעילותם לטובת החברה. דאגות כאלה עשויות להיות מוגזמות. בפועל, רק במקרים נדירים מנהלים מכהנים שורדים כדי להוביל את הארגון מחדש בחברה מחוץ לכותלי בתי המשפט לפשיטות רגל. אכן, שופטים, לעתים מתוך אנושיות לשמה, משתקים נושים המבקשים להטיל את מלוא כובד משקלם בעת גיבוש תוכנית הארגון מחדש. כך עשויים מנהלים שסרחו להיאחז בחברה זמן רב יותר משהזהירות מחייבת.



המוניטין של סעיף 11 הוכתמו



שלושה חודשים נדרשו כדי להדיח את ג'ון סידג'מור מראשות וורלדקום, והוא הסכים לפרוש רק לאחר שהובטחה לו משרת ניהול אחרת, למרות שהיה חלק מצוות הניהול שהוביל את וורלדקום להונאה חשבונאית בהיקף של 9 מיליארד דולר. ייתכן כי השופטים היו מונעים חלק מהביקורות אם היו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם הנושים להחלפה מהירה של ההנהלה ולגיבוש מהיר של תוכנית ארגון מחדש.



המוניטין של סעיף 11 הוכתמו במידה רבה גם הודות לעורכי דין, רואי חשבון ומומחים אחרים לארגון מחדש המסתערים על הפגר. העמלות המתוקשרות שמקבלים המומחים לפשיטות רגל שוברות שיאים. כך לדוגמה, אחת מוועדות הנושים באנרון העריכה שהעמלות עשויות להגיע ל-700 מיליון דולר בשנתיים או יותר, שלהערכת החברה יידרשו להבראת החברה. עמלות הקשורות לארגון מחדש בוורלדקום עשויות להיות גבוהות ממיליארד דולר.



עם זאת, הכותרות האלה עשויות להטעות. כאשר הן מחושבות ביחס של אחוזים מערך הנכסים בעת הגשת הבקשה לבית המשפט. למעשה, סך העמלות בארה"ב ירד מכ-3%-4% בסוף שנות ה-80 ל-1%-2% כיום.



חרף הקשיים, ייתכן כי החברות המתות-מהלכות הן המחיר שמשלמת ארה"ב על נכונותה להעניק לחברות הזדמנות שנייה. כפי שסטוארט גילסון מבית הספר למינהל עסקים בהרווארד מציין, אף אחד לא רואה את ההזדמנויות האבודות במערכות דוגמת אלה בבריטניה או באירופה, שבהן יש העדפה למכירת נכסים על פני ארגון מחדש, אם כי באחרונה מורגש שינוי בעניין.



עם זאת, קשה להצביע על דוגמה אחת של חברה גדולה שנחלצה בהצלחה מהגנת בית משפט לפשיטות רגל. אם גל פשיטות הרגל הנוכחי יסתיים בעמלות שמנות וכישלונות נוספים, קשה יהיה להימנע מהמחשבה שהעבודה הרבה היתה לחינם. אם כך יהיה, נראה כי תעשיית פשיטות הרגל תידרש לבלוע בעצמה תרופה.