החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, פרסם היום את דוח ניהול החוב לשנת 2018 ממנו עולה כי החוב הממשלתי זינק ב-2018 בכ-40 מיליארד שקל, זינוק שהביא לראשונה מאז 2009 לעלייה ביחס החוב לתוצר.
באוצר מונים בין הסיבות לשינוי המגמה "שינויים בגורמי שוק, ובראשם פיחות משמעותי של השקל אל מול הדולר והאירו ושיעור אינפלציה גבוה ביחס לשנים קודמות". כהרגלם "שוכחים" באוצר לציין את הגירעון הגבוה שנרשם ב-2018 (2.9% לפי האוצר ו-3.1% לפי הלמ"ס), על-רקע זינוק בהוצאות הממשלה ויציבות בהכנסות ממיסים.
שיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר עמדו על 61.0% ו-59.4% לעומת 60.5% ו-58.8% בשנת 2017, בהתאמה. העלייה ביחס החוב היא נתון שקשה להפריז בחשיבותו. יחס החוב תוצר הוא הקריטריון החשוב ביותר בדירוג האשראי של ישראל והורדתו בשנים 2009 עד 2017 מ-74.3% לפחות מ-60% ב-2017 נחשבת לשיקול העיקרי שמאחורי העלאת דירוג האשראי של ישראל לשיא של כל הזמנים ב-2018.
באוצר מציינים היום על אף העלייה ביחס החוב ב-2018, ישראל עדיין בולטת לחיוב בהשוואה עולמית בהקטנת יחס החוב לתוצר מאז המשבר הפיננסי הגלובלי עם ירידה מצטברת של 13.6% מאז 2009.
עליית יחס החוב ב-2018 לא גררה שינוי ביחס החיובי לישראל בסוכנויות דירוג האשראי למרות שגם ב-2019 צפויה עלייה ביחס החוב. עם זאת, באוצר מניחים שאם יתברר שגם ב-2020 צפויה יחס החוב לעלות - הדבר יגרור מהפך ביחס של חברות הדירוג לישראל. תקציב 2020 נבנה על-סמך יעד גירעון של 2.5% - השיעור המירבי שמאפשר שמירת יחס החוב ברמתו הנוכחית. כדי לעמוד ביעד הגירעון הזה תידרש הממשלה הבאה לאשר התאמות בהיקף של מעל 20 מיליארד שקל, הן בקיצוצים בהוצאות והן בהגדלת מקורות הכנסה, באמצעות העלאות מסים וצמצום הטבות מס.
היקף החוב הממשלתי הסתכם ב-788.3 מיליארד שקל בסוף 2018, לעומת 747.1 מיליארד שקל ב-2017. בנוסף, בשנה זו המשיכה מגמת הארכת המח"מ של תיק החוב, לצורך הקטנת סיכון המיחזור, כך שהטווח הממוצע לפדיון עלה לרמתו הגבוהה ביותר אי פעם - 7.9 שנים.
החשב הכללי, רוני חזקיהו אמר כי "הדו"ח השנתי על ניהול החוב הממשלתי משקף את הניהול היעיל של החוב, הנתמך בביצועי הכלכלה החזקים בשנת 2018. אלה באו לידי ביטוי גם בהעלאת דירוג האשראי של המדינה על ידי חברת S&P לדירוג שיא של AA - באוגוסט האחרון, ובתוצאות הנפקות המדינה בשוקי ההון הגלובליים".