פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכלכלה צומחת? כן, אבל לאט - והעתיד לא מזהיר

      תוצאות הבחירות מצביעות על ממשלה שככל הנראה לא תגביר את ההשקעה במגזר הערבי ולא תתמרץ לימודים במגזר החרדי. את התוצאות נחווה ככל הנראה בעוד כמה שנים

      משה כחלון מכולנו ממריץ בוחרים להצביע להם, מטה המפלגה, 8 באפריל 2019 (ראובן קסטרו)
      משה כחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      לכל מי שחשב שהבחירות האחרונות היו על כן או לא ביבי, ייתכן שמחכה לכם הפתעה. לתוצאות הבחירות עשויה להיות השפעה לא קטנה על רמת החיים של כולנו.

      כבר לא מעט שנים שיש לישראל בעיה בקצב הצמיחה של התוצר לנפש, שהוא המדד הכלכלי הטוב ביותר לרמת החיים במדינה. למרות ששר האוצר שלנו מרבה לדבר בשבחי הכלכלה הישראלית הצומחת, תרשים 1 מראה שבכל מה שנוגע לצמיחה לנפש, הכלכלה שלנו דווקא צומחת די לאט.

      אבל לפי תוצאות הבחירות, נראה שהרוב מעדיף שקצב הצמיחה של רמת החיים בשנים הקרובות יהיה אפילו איטי יותר. התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חוזות שבעוד עשרים שנים כ-40% מהאוכלוסיה יהיו חרדים וערבים, מה שאומר שרמת החיים של כולנו תלויה בשני דברים: שיעור ההשתתפות של הערבים והחרדים בשוק העבודה, ורמת ההשכלה שלהם.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      גם רווחי, גם חברתי: האם המגזר הרביעי יביא למהפכה בשוק העבודה?
      למה רוצה רשות ניירות ערך לפתח שירות דיגיטלי לניהול תיקים?
      האיחוד האירופי מאיים על ארה"ב במכסי יבוא ב- 20 מיליארד ד'

      אחוז שינוי בתוצר לנפש (מערכת וואלה! NEWS)
      אחוז שינוי בתוצר לנפש ב-2017

      מגמת השיפור נבלמת

      נכון להיום, ערבים וחרדים משתתפים פחות בשוק העבודה מהיהודים הלא חרדים. בנוסף, רמת ההשכלה שלהם נמוכה יחסית, מה שהופך רבים מהם לעובדים שמועסקים בשכר נמוך. לכן לא צריך תואר בפיזיקה גרעינית כדי להבין שרק שיפור משמעותי ברמת ההשכלה וההשתתפות של שתי האוכלוסיות האלה יציל אותנו מצניחה בקצב העלייה ברמת החיים. לרוע המזל, כאן נכנסת לתמונה הפוליטיקה.

      בעשרים השנים האחרונות הייתה מגמה של שיפור בשיעור ההשתתפות וההשכלה של האוכלוסייה הערבית, ושיפור מסוים גם בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית. אבל מאז ששר האוצר כחלון נכנס לתפקיד ב- 2015, הגידול בסובסידיות לישיבות גרם להתהפכות המגמה, ושיעור ההשתתפות של החרדים בשוק העבודה נמצא במגמת ירידה.

      ההשכלה העל תיכונית של האוכלוסייה הערבית דווקא ממשיכה להשתפר, וכך גם שיעור ההשתתפות של ערבים בכוח העבודה. אבל מנתונים של בנק ישראל עולה שלמרות שבשנים האחרונות ההשקעה הממשלתית בחינוך גדלה, ההשקעה הממשלתית בחינוך הערבי כמעט ולא השתנתה. מה שאומר שהחינוך היסודי של האוכלוסייה הערבית לא משתפר, ואולי אפילו הולך אחורה.

      הממשלה הבאה תהיה, כנראה, כזאת שבה ח"כים חרדים וחרד"לים מהווים כשליש מחברי הקואליציה. זה אומר שלפחות בכמה שנים הקרובות, כנראה שהחרדים לא יקבלו תמריצים ללמוד אנגלית ומתמטיקה, וגם ההשקעה בחינוך הערבי לא תגדל באופן משמעותי.

      אז אם לא יקרו שינויים, או איזה נס, את התוצאות אנחנו עלולים לראות בעוד עשר או עשרים שנים. כי בהחלט יתכן שלפחות בשנים הקרובות, תעשיית ההיי-טק הישראלית תמשיך לשגשג. אבל בהיי-טק מועסקים רק פחות מעשרת האחוזים הכי משכילים באוכלוסייה. לכן, אם המצב של שאר האוכלוסיה לא ישתפר, פערי השכר בין עובדי ההיי-טק וכל השאר ימשיכו לגדול.

      פערי שכר גדולים הם מתכון ליצירת לחצים לעלייה במס הכנסה, כי כולם ירצו לקבל משהו ממה שההיי-טקיסטים מרוויחים. אבל חלק גדול מההיי-טק נמצא בארץ רק בגלל שזה יותר זול להשאיר את העובדים פה מלהעביר אותם לארה"ב. אם מס הכנסה בארץ יעלה, אז זה בהחלט אפשרי שחלק גדול מעובדי ההיי-טק יעזבו. במקרה כזה, מי שיישאר בארץ יהיו האוכלוסייה החרדית, הערבית, והיהודים הלא חרדים הפחות משכילים. כמובן, יכול גם להיות שיקרו דברים אחרים. אחרי הכל, אלוהים גדול.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי