אחרי תקופה ארוכה של גישושים, השבוע נודע כי אמזון נכנסת לשוק הישראלי. זה כנראה מה שנזכור מהשבוע החולף בשוק הקמעונאות, והמהלך צפוי לשנות כאן סדרי עולם. רכישה מקוונת באמצעות פלטפורמה דיגיטלית צפויה להקל על רכישות והשוואת המחירים ולהגדיל תחרות, אבל המציאות היא שבישראל המזון נרכש כמעט כולו עדיין, באופן מסורתי, על-ידי צרכנים שמגיעים לסופרמרקט ובוחנים את המחיר על המדף.
רוב מוצרי המזון והטואלטיקה נמכרים לצרכנים שלא נעזרים במנוע חיפוש כדי לבצע השוואת מחירים, פר יחידה או פר משקל, בזמן השהות בחנות.
אמזון כנראה תשנה לחלוטין את תחום השילוח בישראל, אבל הצעד הזה לא ישפיע על הייקור הריאלי של מוצרים באמצעות הקטנת אריזה, הוספת אוויר במקום מוצר, או שינוי הגודל הקיים של המוצרים, תוך ניצול האופי של כולנו, שלא מחשבים כמה אנחנו משלמים עבור 100 גרם וכמה בעצם שילמנו על אותו מוצר בפעם הקודמת. מבדיקות שערכנו מתברר כי במשרד הכלכלה ובלמ"ס לא מסמנים את הייקור הריאלי במוצרים רבים כמטרה ששווה לטפל בה.
יש לנו מידע, אבל לא נגלה לכם
סיקרנו כאן בהרחבה את הפרקטיקה המוכרת של חברות מזון וטואלטיקה, לייקר את המוצרים בצורה שלא מרגיזה את הציבור פשוט כי הוא לא מבחין בה: הקטנת האריזה או המשקל של המוצר. רק בשנה האחרונה דיווחנו על עשרות מוצרים שהוקטנו, החל משמפו של פנטן, מגבונים וחיתולים של האגיס או נוזלי הכביסה של פריסל ואריאל.
ההתייקרויות הללו באופן טבעי לא הצליחו לתפוס את תשומת-ליבו של הצרכן שהפנה את המחאה הציבורית שלו נגד חברות שהצהירו על העלאת מחיר המחירון, דוגמת אסם או תנובה, משום שקשה יותר להבחין בהן.
כעת מתברר כי גם הן גם לא הצליחו למשוך את תשומת-ליבו של הרגולטור, וכי כלל לא נאסף מידע כזה בצורה מקיפה. באופן מקומם, את המידע הקיים הרשויות מסרבות למסור. בדצמבר האחרון פנה "גלובס" ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לקבל נתונים על היקפי ההקטנה של מוצרים, עד כמה מקיפה הבדיקה לגבי שינויים כאלה, והאם הם מעודכנים במדד המחירים לצרכן.
התשובה שקיבלנו הייתה כי הקטנות מוצרים אכן משתקפות במדד: "אם מוצר מסוים עלה 10 שקלים ל-100 גרם, ובחודש לאחר מכן 10 שקלים ל-80 גרם, זה משוקף במדד כעליית מחיר", השיבו לנו. ביקשנו לדעת כמה הקטנות מוצרים התבצעו במהלך שנת 2018 ובארבע השנים שקדמו לה, אך התשובה שקיבלנו הייתה כי לא ניתן להעביר נתון כזה.
מדוע? מדי חודש קיימות 75 אלף תצפיות, פירטו בלמ"ס, לצורך זיהוי התצפית שבה השתנה גודל המוצר. כל תצפית היא מחיר של מוצר, שכוללת סוג מוצר, מותג, משקל, סניף הרשת בה הוא נמכר, והמחיר. בלמ"ס השיבו כי לפני פרסום הסל ל-2018 לא יוכלו להתחיל בבדיקה כזו, והשיבו "ננסה לעשות משהו אחרי זה. זה בהחלט מעניין גם אותנו".
לא ויתרנו. אחרי חודש הגשנו בקשת חופש מידע לקבלת הנתונים באמצעות עמותת "הצלחה" בסיוע היועץ המשפטי של העמותה, עו"ד אלעד מן. הבקשה הייתה לקבל פירוט של מוצרי הצריכה שהוקטנו או הוגדלו מבחינת משקל, כמות או גודל אריזה בחמש השנים האחרונות. בנוסף ביקשנו את שינויי המחירים של המוצרים הללו.
מהלמ"ס מסרו לנו כי בידיהם "לא קיים מידע לגבי כלל מוצרי הצריכה שהוקטנו או הוגדלו ושינויי מחיריהם, ולכן בקשתך נדחית". עוד פירטו בלמ"ס כי "ישנם אמנם נתונים לגבי מוצרי צריכה מסוימים, ובכלל זה מחיריהם ומאפייניהם, אולם אין פירוט של מידע כמבוקש על-ידייך. הנתונים שישנם לגבי מוצרי הצריכה שנמכרים בשוק הם נתונים ספציפיים לגבי מוצרים מוגדרים בלבד, אשר הם כשלעצמם אינם מלמדים על השוק בכללותו, שכן הם בגדר מדגם בלבד שנקבע לפי שיטות דגימה סטטיסטיות ובהתאם לשיקולים מתודולוגיים ייעודיים לצרכים סטטיסטיים מוגדרים".
עוד צוין כי מסירת מידע באופן חלקי אינה אפשרית בנסיבות העניין, משום שהיא "עלולה לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית לחוק חופש המידע". מאותה סיבה נדחתה גם בקשתנו לקבל שיעור או מספר מוצרים מכלל המוצרים הנסקרים על-ידי הלמ"ס. עוד נטען כי "גם אם המידע המבוקש היה קיים, ולא הייתה מניעה למסור אותו מבחינת מהות העניין", הרי שהטיפול בו היה מצריך "הקצאת משאבים בלתי סבירה", וכי אין היום בלמ"ס אפשרות לבדוק ולהפיק את המידע שמתקבל בכל חודש.
הקטנת המוצרים היא מגמה שמאפיינת לא רק את השוק הישראלי, והיא נפוצה בעולם כולו. חלק מההחלטות על ההקטנות האלה נעשות במטות הבינלאומיים של חברות מוצרי המזון והטואלטיקה הבינלאומיות. במדינות אחרות בעולם דווקא ניתן למצוא מעקב מפורט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על נתונים מסוג זה. כך למשל, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בבריטניה, 2,529 מוצרים על מדפי הסופרמרקט התכווצו בגודלם או במשקלם בחמש השנים שבין 2012 ל-2017.
גם משרד הכלכלה לא עוזר
ביקשנו לבחון האם יש גורם אחר שאחראי על הנושא בישראל, ופנינו גם למשרד הכלכלה באותה שאלה, שוב באמצעות עמותת "הצלחה".
גם כאן לא הצלחנו לקבל מענה, והתשובה שקיבלנו הייתה כי "אין בידי המשרד אפשרות לספק את המידע המבוקש". ומדוע? "הנתונים שנמצאים בידי הרשות כוללים בין היתר רשימה של שמות פריטים וברקודים כוללים סה"כ מעל 25,500 פריטים מאפריל 2015".
במשרד ציינו כי במקרה של שינוי הברקוד אין ליחידה דרך לשייך בין שני פריטים ולקבוע כי מדובר באותו פריט אשר גודל האריזה שלו הוקטן, וכי ישנם מוצרים רבים שנמכרים בגדלים שונים, ואין דרך לזהות האם זו אריזה שהוקטנה או פשוט אותו מוצר שמשווק במקביל תחת גודל אריזה אחר. עוד פירטו במשרד כי גם במקרה שהברקוד לא שונה, במערכות של חברת נילסן, שמספקת את הנתונים למשרד הכלכלה, אין שינוי בנתונים אודות אותו מוצר, לכן גם במקרה כזה אין למשרד הכלכלה יכולת לבחון את הנתונים.
משתי התשובות של המשרדים השונים עולה כי מידע חלקי קיים, אך הרשויות הללו מסרבות למסור אותו. "מצער שמשרד הכלכלה, הלמ"ס ורשויות אחרות אינן מקיימות מעקב תדיר ומסודר אחרי סוגיית הקטנת האריזות, שהיא סוגיית ליבה צרכנית ומרכזית גם בניתוח התייקרויות ויוקר המחיה", אומר עו"ד מן ל"גלובס". לדבריו, "ככל שקיים גם מידע חלקי, אי-מסירתו של זה אינה אפשרית. מדובר במידע שאין מחלוקת כי הוא קיים (בחלקו) וכי ניתן למוסרו". עו"ד מן מציין כי בית המשפט העליון קבע כבר כי חשש להיות מידע חלקי, לא מדויק או אפילו מטעה אינו שיקול בנוגע למסירתו".
במשרד הכלכלה ציינו בתגובה לפניית "גלובס" כי מי שאחראי על הסוגיה הוא הרשות להגנת הצרכן. ואולם מפנייה לרשות עולה כי הרשות עוסקת באכיפה על יצרנים שלא מקיימים את החוק בנוגע להקטנות קיימות, ואינה אוספת כלל נתונים סטטיסטיים.
נציין כי הגופים לעיל לא ידעו להפנות אותנו לגוף אחר שאוסף מידע שרלוונטי באופן ישיר לכיס של הצרכן. בשורה התחתונה, נראה כי משרד הכלכלה נהנה להתהדר בסקירות השוואתיות תקופתיות שהצרכנים לא משתמשים בהם, וגם בלמ"ס ניתן לקבל תמונה חלקית בלבד.
כשאסם הצהירה כי תעלה מחירים, אפילו שר האוצר משה כחלון התגייס כדי לבלום את המהלך. גם שר הכלכלה אלי כהן ביצע לא מעט מהלכים פומפוזיים, תקף את חברות הטואלטיקה וטען כי הרווחים שלהן חזיריים. ובכל זאת, מעקב אמיתי ומקיף כפי שקיים במדינות אחרות ושיאפשר להבין כמה מוצרים התייקרו לנו מתחת לאף לאורך זמן, אינו חשוף לציבור בארץ. וכידוע - מה שרחוק מהעין רחוק מהלב, ותמיד יש את מי שמנצל את זה.