אי.די.בי בסבך האינטרסים של משפחות דנקנר

סיכויי השלמתה של עסקת אלרן נראים בשלב זה קלושים מתמיד, ואפשר שבתוך שבועיים יוכרז על "מותה". כך עולה מההודעה שפירסמה אתמול חברת אלרן.



למרות האופטימיות שמשדרת קבוצת דנקנר בדבר הסיכוי למימוש העסקה, ועל אף שההודעה עסקה בחידוש התוקף שלה שפג שלשום - בלטה באותה הודעה דווקא התייחסות לארבעה מועדים אפשריים לביטולה - סוף דצמבר 2002, סוף ינואר 2003, סוף מארס 2003 וסוף יוני 2003.



לנוכח הפסימיות העולה מההודעה, נראה כי עסקת אי.די.בי שמקיימת זיקה לעסקת אלרן, תלויה כיום יותר מתמיד ברצון טוב של בנק ישראל, שיאשר לנוחי דנקנר להעביר את אחזקותיו בתעשיות מלח לנאמנות עיוורת - חלופה שכנראה מועדפת על נוחי דנקנר ופחות על בנק ישראל, שבכל זאת בוחן אותה.



לחלופין, עשוי נוחי למכור אחזקותיו בתעשיות מלח למשקיע אסטרטגי שצריך לקבל גם את אישור בני משפחת דנקנר הנותרים - חלופה שכנראה מועדפת על בנק ישראל ופחות על נוחי דנקנר.



עסקת אלרן א'



גלגולה של העסקה החל באוגוסט 2002. אז חתמו ארבע מתוך חמש משפחות דנקנר - יצחק, אברהם, שמואל ודוד - עם שותפיהם לקבוצת דנקנר, משפחות מור ואלרן, על עסקת אלרן. במסגרת העסקה אמורים בני המשפחות למכור לחברת אלרן השקעות את השליטה בחברות דנקנר השקעות ודור כימיקלים. לחברה הבת אלרן החזקות הם היו אמורים למכור את השליטה בתעשיות מלח.



האחות החמישית שלא הובאה בחשבון העסקה, לאה דנקנר, החליטה כנראה שההתעלמות ממנה אינה במקומה. ערב המועד הראשון להשלמת העסקה ב-15 באוקטובר הודיעה כי היא רוצה לממש זכות סירוב ראשונה שיש לה לרכישת המניות בדור כימיקלים וזכות הצטרפות למכירת המניות בתעשיות מלח. משמעות ההודעה היתה טרפוד עסקת אלרן. לאחר כחודש של מגעים הוסכם על הצטרפותה לעסקה באופן שתמכור אחזקותיה היחסיות בתעשיות מלח ובדנקנר השקעות. למרות הסיכום העקרוני לא עוגנו ההבנות בין הצדדים בכתב, כנראה לא במקרה מבחינתה. לקראת תום המועד האחרון למימוש העסקה, ב-15 בדצמבר, הצטרף דוד דנקנר למסך האי ודאות, והודיע כי לא יתחום על חידוש עסקת אלרן.



עסקת אלרן ב'



אתמול הודיעו המשפחות הקשורות לעסקת אלרן, חוץ מדוד ולאה דנקנר, כי חתמו על זיכרון דברים לארגון מחדש באחזקות קבוצת דנקנר תחת אלרן השקעות. מהודעתם עולה, כי אם עד סוף החודש לא יושג הסכם מפורט לגבי הארגון מחדש באלרן, תתבטל עסקת אלרן ב'. בהסכם החדש ניתנה למשפחת יצחק ונוחי דנקנר אופציה לבטל את השתתפותם בעסקה ב-31 בינואר 2003, אם עד מועד זה לא יאשר בנק ישראל את העסקה. אם המשפחה תממש אופציה זו יהיו הצדדים הנוספים רשאים לבטל אף הם את ההסכמים ביניהם, ולמעשה העסקה תתבטל.



אם משפחת יצחק דנקנר והצדדים הנוספים לא יבטלו את העסקה, המועד החדש להשלמתה יהיה 31 למארס 2003 - אותו מועד שנקבע כאחרון להשגת אישור בנק ישראל לעסקת אי.די.בי, שבה רוכש נוחי דנקנר את השליטה בקונצרן. את מימוש עסקת אלרן ב' יוכלו הצדדים להאריך או לבטל לאחר מכן עד 30 ביוני 2003, אז יפוג התוקף שלה.



דוד ולאה דנקנר



שני סימני השאלה הראשונים המרחפים על ניסוח ההסכם המפורט של עסקת אלרן ב' הם עמדתם של לאה ודוד דנקנר. לאה דנקנר מוכרת כצד המקשה על עסקות משפחתיות באופן סדרתי. לפני כשבוע הפתיעה כשהודיעה, כי היא נסוגה מדרישותיה מלפני חודשיים, ולמעשה מותירה את כל האופציות פתוחות עד שיתברר כיצד מתגבשת עסקת אלרן ב'.



דוד דנקנר סבור, שבני המשפחה האחרים מנסים להדיח אותו מתפקיד יו"ר כרמל כימיקלים. גם הוא נקט מהלך והודיע כי לא יצטרף לאלרן ב', ובכך הותיר את כל האופציות פתוחות. לדוד וללאה דנקנר אפשרות לטרפד את עסקת אלרן אם יכריזו על מימוש זכות הסירוב הראשונה שלהם לרכישת מניות המוכרים בדור כימיקלים. לא ברור אם בכוונתם לטרפד את העסקה, או רק ללחוץ לשפר את חלקם בעוגה המשפחתית ואת מעמדו של דוד בכרמל כימיקלים.



משפחות שמואל ואברהם דנקנר, אלרן ומור



קבוצת המשפחות שמואל ואברהם דנקנר, אלרן ומור היא תמשיך לשלוט בחברות המשפחתיות באמצעות אלרן השקעות. האינטרס שלהן הוא לממש את העסקה, שבאמצעותה ישתחררו מחובות כבדים לבנקים, יחזירו חלק מהם ויעבירו את נטל החוב הנותר לחברות הציבוריות. בנוסף, יוכלו לשפר את תפעול הקבוצה תחת הפיקוד של בני הדור השני - דני, דורי וגדי דנקנר.



בני המשפחה לא הגיעו לשלב הגשת הבקשה לאישור העסקה על ידי בנק ישראל. הם לא ממש יודעים מה רוצים לאה ודוד, ואם אחרי שיגבשו הסכם בלעדיהם יודיעו השניים שהם מצטרפים, צפויה העסקה להתעכב לזמן בלתי ידוע. הם גם כובלים את נוחי אליהם, מכיוון שבידם האפשרות לטרפד את עסקת מכירת אחזקותיו בתעשיות מלח למשקיע חיצוני. זאת, באמצעות מימוש זכותם להצטרף לכל עסקת מכירה שיעשה נוחי, על פי חלקם היחסי בחברה. לכן, גם האופציה שנתנו לנוחי להשתחרר מעסקת אלרן עלולה להיות חרב פיפיות מבחינתו.



משפחת יצחק ונוחי דנקנר



נוחי מוביל בשנתיים האחרונות מהלך של התנתקות עסקית משאר בני משפחת דנקנר. האינטרס המרכזי שלו הוא לרכוש עם שותפיו את גרעין השליטה בקונצרן אי.די.בי. לצורך זה מחייב אותו בנק ישראל להתנתק מאחזקותיו בתעשיות מלח, מכיוון שבנק הפועלים, שבו מחזיק נוחי כ-2% בשרשור, העניק לאי.די.בי אשראי בסך 900 מיליון דולר.



עסקת אלרן הפכה כמעט ללא רלוונטית מבחינתו של נוחי, מכיוון שבנק ישראל מונע ממנו למכור במסגרתה את אחזקותיו בתעשיות מלח לאלרן במצבה הנוכחי. תרומתה לעסקיו תהיה כנראה בעשרות מיליוני הדולרים שיקבל בתמורה למכירת אחזקותיו בקבוצת דנקנר. לפיכך, בוחן נוחי שתי חלופות להתנתקות. האחת - הפקדת מניותיו בנאמנות עיוורת בידי עו"ד שבנק ישראל יאשר, בתוך התנתקות מכל הקשור בתעשיות מלח ובבנק הפועלים. כל זאת לתקופה של 24-18 חודשים, שבהם ינסה למכור אותן, ואם לא יצליח הן יוצעו למכרז. חלופה שנייה היא מכירת המניות לשותף אסטרטגי, שיהיה מקובל על בנק ישראל ובני משפחת דנקנר האחרים. השם היחיד שפורסם בהקשר זה הוא קבוצת אריסון. על פי חלק מהמקורות, המגעים