פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משרד האוצר: הגירעון התקציבי זינק לשיא של 3.8% תוצר

      בסכומים מוחלטים מגיע הגירעון מתחילת השנה ל-14.1 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 1.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מאחורי הזינוק בגירעון עומדים קיפאון בהכנסות המדינה, שרשמו גידול אפסי לעומת הכנסותיה בתקופה המקבילה אשתקד, וזינוק בהוצאות משרדי הממשלה

      משה כחלון מכולנו ממריץ בוחרים להצביע להם, מטה המפלגה, 8 באפריל 2019 (ראובן קסטרו)
      שר האוצר, משה כחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים מזנק ל-3.8% תוצר - כך עולה מנתוני ביצוע התקציב המעודכנים לחודש אפריל שמפרסם היום (ב') משרד האוצר. בסכומים מוחלטים מגיע הגירעון מתחילת השנה ל-14.1 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 1.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

      הנתונים לחודש אפריל 2019 אומנם הושפעו מחופשת חג הפסח, שאילצה את רשות המסים לדחות הכנסות בהיקף של 1.3 מיליארד שקל מאפריל למאי, אולם גם אלמלא חופשת החג, הגירעון באפריל היה מזנק לשיא חדש של 3.7% תוצר. בחודש שעבר ירד הגירעון ל-3.4% תוצר, זאת כתוצאה מהכנסות חד-פעמיות ממיסי קנייה על רכב בהיקף 2 מיליארד שקל, בגלל שינוי במדרגות המס.

      כזכור, הממונה על אגף התקציבים, שאול מרידור, התעקש לפרסם בינואר תחזית מעודכנת, שלפיה הגירעון עשוי להגיע בסוף 2019 ל-3.6%. כעת נראה כי התחזית - שפורסמה למרות התנגדות שר האוצר משה כחלון ואנשיו - הייתה זהירה.

      מאחורי הזינוק בגירעון עומדים מצד אחד קיפאון בהכנסות המדינה, שרשמו גידול אפסי לעומת הכנסותיה בתקופה המקבילה אשתקד, ומצד שני זינוק בהוצאות משרדי הממשלה: מתחילת השנה זינקו הוצאות המשרדים ב-12.7% לעומת גידול מתוכנן של 5.7%. בעיית הגידול בהוצאות מתמקדת במשרדי הממשלה האזרחיים - שהוצאותיהם גדלו ב-16.8% מתחילת השנה (לעומת 6% בתכנון), בעוד שבמערכת הביטחון נרשם דווקא קיטון של 0.3% בהוצאות (לעומת גידול מתוכנן של 1.9%).