סלומון סמית ברני פיצה ברוקרית בסכום שיא של 3.2 מיליון דולר בתביעת בוררות על הפליה מינית

סלומון סמית ברני נדרש לפצות ברוקרית ב-3.2 מיליון דולר בתביעת בוררות על הפליה מינית. הפיצוי היה הגבוה ביותר ששולם בתביעה מסוג זה, אשר הוגשה ב-1997 נגד בנק ההשקעות. סלומון סמית ברני מתכנן להגיש ערעור על ההחלטה, אולם סיכויי ההצלחה נמוכים במקרי ערעור כאלה.



התביעה עוררה גלים בשעתה, כאשר חשפה מקרים של הטרדה מינית של ברוקריות שעבדו במרתף שכונה על ידי הברוקרים בחברה בשם "חדר הבום בום". תביעות דומות הוגשו באותה תקופה נגד מריל לינץ' ומורגן סטנלי, והובילו לשינוי ביחסי העבודה בבנקים. סלומון נאשם גם כי העסיק שיעור נמוך של נשים, אשר זכו לשכר נמוך יותר מגברים שהועסקו בתפקידים זהים.



ב-1998 הגיע מריל לינץ' לפשרה עם 900 עובדים שהיו מעורבים בתביעה על אפליה מינית וגזעית. רקע אולם האחרונים טענו שהחברה מתמהמהת בהעברת התשלומים שנקבעו בפשרה. בנק ההשקעות הגיש הצהרה לפיה 50% מהתביעות יושבו עד כה; לדברי נציגי החברה, הם מטפלים בכל תביעה בנפרד. סלומון עצמו הסכים ב-1997 להוציא 15 מיליון דולר על תוכניות הכשרה שנועדו לשפר את מצב הנשים בחברה, והגיע לפשרה עם רוב המתלוננות בתביעה הייצוגית נגדו.



בפברואר השנה יישבה חטיבת ניהול הכספים של אמריקן אקספרס תביעה של 4,000 עובדות בגין אפליה על רקע מיני בתשלום פיצויים של 31 מיליון דולר. העובדות האשימו את החברה כי הנהיגה מדיניות של "תקרת זכוכית" בכל הנוגע לקידום ולשכר, כלומר מנעה מהן שכר שווה לזה של העובדים הגברים והגבילה את הקידום שלהן.



יישוב התביעה כלל דרישה כי אמריקן אקספרס יגדיל את גיוס הנשים לתפקידי יועצים פיננסיים ל-32% עד שנת 2005. כיום מהוות נשים רק 25% מסך כלל היועצים הפיננסים ומנהלי הכספים של החברה.



הפיצויים של 3.2 מיליון דולר נפסקו בתביעה של טמרון קיז, שהועסקה כברוקרית ב-1991 בחברה שנרכשה של ידי סס"ב בלוס אנג'לס. לטענת קיז, נהגו הברוקרים הגברים בחברה להטיח בה עלבונות מיניים, איומים והשפלות, הזמינו חשפניות למשרד, הקרינו סרטים פורנוגרפיים במשרדי מנהל המכירות, והתקשרו לקווי סקס בטלפון בזמן העבודה.



פאנל הבוררות פסק בשבוע שעבר כי סביבת העבודה שסיפק סס"ב היתה נגועה בהפחדה, הפליה, עלבונות חמורים וחודרים דיים כדי לשנות את תנאי התעסוקה שלה, וליצור סביבת עבודה פוגעת. הבוררים מתחו ביקורת קשה על אוזלת ידה של החברה, אשר לא נקטה בכל חקירה בדבר תלונותיה של הברוקרית. בנוסף, סבלה הברוקרית מגישה נקמנית של החברה לאחר שהתלוננה.



קיז זכתה לפיצויים של 1.5 מיליון דולר על הפסדים כלכליים, 150 אלף דולר פיצויים על מצוקה נפשית ו-1.5 מיליון דולר נוספים פיצויי עונשין והוצאות משפטיות.