פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גל התייקרויות במשק: איך יושפעו בעלי העסקים?

      משרד הפנים הודיע אתמול על העלאת הארנונה בשיעור החד ביותר בחמש השנים האחרונות, מה שצפוי לגרור גל התייקרות נוסף של מוצרים ושירותים. ביולי יתייקר תעריף המים, וגם מחירי החלב והלחם בדרך למעלה. ב-OECD סבורים כי קצב האינפלציה הנוכחי בישראל מצדיק העלאות ריבית &

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מחירים (צילום: shutterstock)

      משרד הפנים הודיע אתמול (ג') על העלאת הארנונה בשיעור החד ביותר מאז 2014. ההתייקרות, שתיכנס לתוקף בשנה הבאה, תהיה בשיעור של 2.58%, לאחר התייקרות בשיעור נמוך יחסית (0.32%) בתחילת השנה. ניסיון העבר מלמד כי התייקרות הארנונה עשויה לגרור איתה שורת התייקרויות נוספות במוצרים ושירותים המושפעים ממחיר הארנונה, כמו בתי עסק, מפעלים ושכר הדירה.

      התייקרות חדה נוספת נרשמה בתעריפי המים - התעריפים לצריכה הביתית אמורים לעלות ב-1.2% ב-1 ליולי, לאחר שכבר התייקרו ב-4.12% בינואר. ההתייקרויות בתעריף המים מושפעות בעיקר מהשקעות גדולות שמתוכננות במשק המים בשנים הקרובות ומהגידול הרב בצריכת מים מותפלים, שעלותם גבוהה יחסית.

      בתעריף החשמל לצרכנים הביתיים נרשמה התייקרות של 3% בינואר, בגלל שורת גורמים ובהם עליית מחיר הגז מ"תמר" וסבסוד ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. התייקרות נוספת אינה צפויה לפני ינואר 2020.

      כלכלי ארגון המדינות המפותחות (OECD) סבורים כי קצב האינפלציה הנוכחי בישראל מצדיק העלאות ריבית נוספות מצד בנק ישראל. בעדכון התחזית לישראל שפורסם אתמול (ג'), ציינו ב-OECD כי הבנק כבר העלה ריבית בנובמבר, אולם העובדה שאינפלציה חזרה לתוך תחום היעד של בנק ישראל, השפל באבטלה והצמיחה הגבוהה יחסית, מצדיקים לדעת ה-OECD התקדמות בתוואי החזרת הריבית לרמה "נורמלית".

      מצד שני, התחזקותו של השקל ב-6% מתחילת השנה מצננת במידה רבה את ההתלהבות ומרתיעה את הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מהעלאת ריבית, משום שמדובר בצעד שעלול להנחית מכה קשה על היצואנים, בתחרות הקשה בלאו הכי בשווקים בעולם. התחזקות השקל היא גם גורם שמרסן עליות מחירים, משום שהיא מוזילה את עלות המוצרים והשירותים המיובאים לישראל.

      גם מחירי החלב עומדים להתייקר בקרוב: לפני כחודש וחצי קבע בג"ץ כי מחירי מוצרי החלב המפוקחים יעלו ב-3.4%, בתשובה לעתירה שהגישו תנובה וטרה, וחייב את שר האוצר משה כחלון לחתום על הייקור. עם זאת, עד כה שר האוצר נמנע מלעשות זאת, על אף שתנובה טענה לביזיון בית המשפט, כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס". כך או כך, שר האוצר העתידי, יהיה מי שיהיה, ייאלץ להתמודד עם ההחלטה על הייקור.

      אבל אלה לא רק מוצרי החלב שבפיקוח: גם המאפיות הגדולות, יצרניות הלחם המפוקח, מבקשות מהמדינה לייקר את מוצריהן. אתמול פורסם לראשונה ב"גלובס" כי המאפיות אנג'ל וברמן עתרו לבג"ץ בדרישה לייקר את הלחם שבפיקוח בשיעור של 5% על רקע התייקרות התשומות. העתירה הוגשה נגד ועדת הערר, הערכאה לערעורים על החלטות ועד המחירים הממשלתית. בעתירה מבקשות המאפיות לייקר בפעם שנייה את מוצרי הלחם שבפיקוח, זאת לאחר שלפני שנה מחירם עלה ב-1%.

      מהתאחדות התעשיינים נמסר: "הניהול הכלכלי של המשק הישראלי עקום לחלוטין. ממשלת ישראל מייקרת במו-ידיה את המחירים לקראת החגים, ולאחר מכן צועקת בהיסטריה שהיא מנסה להפחית את יוקר המחיה. מחירי המים והארנונה בישראל הם מהיקרים בעולם וממשיכים להתייקר ללא שמישהו יעצור את זה. במקביל יוזמת אותה ממשלה הגדלת יבוא של מוצרים מארצות בהן מחירי התשומות שבאחריות הממשלה נמוכים משמעותית ופוגעים ביכולת של התעשייה לייצר בצורה תחרותית בישראל. מדיניות כלכלית כזו תביא לקריסה של הייצור והצמיחה הישראלית".