היו ימים, ואלו ימים אלו היו. לפני קצת יותר מ-4 שנים הציעה טבע לרכוש את המתחרה הבולטת שלה מיילן בכ-40 מיליארד דולר, והתכוונה לשלם מחצית מהסכום במזומן ומחצית ב"מטבע" שלה, הרי היא מניית טבע. הרכישה לא עלתה בידה לאחר שמיילן סירבה להצעת הרכישה ולמרות שטבע שיפרה הצעתה, מיילן עמדה בסירובה. היום, שתי המתחרות, שהחליפו אז ביניהן השמצות הדדיות על תרבות עסקית וכד', נסחרות כעת סביב 10 מיליארד דולר כל אחת, שתיהן חשודות בתיאום ובניפוח מחירים של תרופות גנריות, שתיהן שקועות עד צווארן בצרות. ייתכן שהיוזמה של וורן באפט, לפחות על-פי הערכות שפורסמו בתקשורת - ליזום מיזוג בין השתיים, ארבע שנים אחרי שניסיון ההשתלטות העוינת של טבע נכשל - היא רעיון לא רע בכלל. זה יהיה לא יהיה כמובן מיזוג מתוך חוזקה, אלא מיזוג מתוך חולשה ענקית של השתיים. אחרת, אילו ברירות נותרו לטבע?
בזמנים נואשים, ואלו הזמנים שטבע נמצאת בהם, מצריכים צעדים נואשים. לטבע אין הרבה כאלה בארסנל ואין הרבה כאלה צעדים שהיא יכולה לשלוט בהם, לא הסכומים שהיא תיאלץ להוציא על תביעות משפטיות ולא מצב שוק התרופות הגנריות ובוודאי וגם לא הבעיות הפנימיות הכוללות חוב מעיק, קרוב ל-30 מיליארד דולר, תוואי הכנסות יורד ותווי יורד בנתון הכי משמעותי בכל חברה - תזרים מזומנים חופשי. לכן, לטבע לא תהיה ברירה בטווח הקצר-בינוני להמשיך במה שקאר שולץ, המנכ"ל שלה, עשה מאז שהוא נכנס. לחתוך בהוצאות, להתייעל ולפטר - ולמכור נכסים - כדי להתגלגל, כדי לשרוד, בתקווה שאולי תבוא הצעת רכש כלשהי או שמיזוג עם מיילן בלאו הכי יוציא לדרך עוד סבבי התייעלות ודיאטה חריפה.
השמדת הערך התאגידית הגדולה ביותר אי פעם במשק הישראלי תנותח עוד לאורכה ולרוחבה - כולל העסקאות הכושלות, כולל הצעדה של הדירקטוריון בעיניים עצומות לרווחה לעבר התהום יחד עם הנהלתה. זה מדהים איך הפסיכולוגיה הכלכלית מכה שוב ושוב בחברות, אותו היבריס הנפוץ אצל מנהלים וגם פוליטיקאים, כפי שעינינו הרואות בימים האחרונים- ומוביל לתוצאות הרסניות. ה"מחלה" עתיקת היומין הזו גורמת למנהלים להתבלבל. בחברה כמו טבע שאין בה בעל שליטה דומיננטי ומניותיה מפוזרות בקרב הציבור, בחברה שאין לה דירקטוריון חזק שמקשה על ההנהלה - הבלבול הזה יוצר סחרור מסוכן והוא מוביל להימורים מסוכנים. ההימורים הכריעו את טבע, הדירקטוריון הפך לחותמת גומי, לדירקטוריון של מריונטות, כולל גליה מאור שכבר התפטרה.
מי שחשב שקאר שולץ הוא המושיע והמשיח של טבע, כפי שהשוק וחלק מהאנליסטים התלהבו ממנו בהתחלה, מבין ששולץ הוא לא משיח, לא מושיע, לא קוסם וגם לא יכול להיות כזה. שום מנהל, מוכשר ככל שיהיה, איננו יכול לגאול את טבע מייסוריה בזמן קצר.
"משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן", שר שלום חנוך. במקרה של שולץ, זה משיח מאוד יקר, עם שכר מאוד מנופח. אחרי שהוא יילך, הוא גם לא יטלפן.