בנובמבר השלים מנכ"ל בזק אילן בירן שלוש שנות כהונה בתפקיד. הוא לא כל כך אוהב שסופרים לו את השנים והודף את הניסיון להציג את השיחה אתו כסיכום פרק. בירן אינו מתכוון להודיע או לרמוז בראיון מקרי על פרישה ממשמשת ובאה, בין היתר מפני שאין בלבו מחשבות על פרישה. הוא כבר נכווה בעבר באיומי התפטרות ובהצהרות מיותרות על כך. זה היה כשהוא עוד חשב שמנכ"ל בזק מסוגל להשפיע על תהליך ההפרטה האינסופי של החברה.
"מעולם לא שירתתי בתפקיד אחד יותר מארבע שנים", הוא אומר ביובש, וממהר להוסיף שמדובר בעובדה היסטורית ולא בהצהרת כוונות. בשיא הכהונה בתפקיד מנהל של חברת תקשורת גדולה מחזיק יעקב פרי, הפורש מסלקום לאחר שמונה שנות כהונה. "לא אשאר כאן שמונה שנים, זה בטוח", אומר בירן. לשאלה אם הוא נהנה עונה בירן: "לא, אבל זה עדיין מעניין אותי".
קל להאמין לו. בשלוש השנים החולפות נקלעו ענפי ההיי-טק והתקשורת לסחרור שהסתיים בהתרסקות. בזק התקרבה להפרטה מלאה כפי שלא התקרבה קודם לכן, עד שהמכרז התפורר בין הידיים הרבות שניסו לאחוז בו. התקשורת הסלולרית נהפכה משירות משלים לתקשורת הנייחת למתחרה, והחלה לנגוס בבזק.
לפי ההערכה שפירסם מנכ"ל משרד התקשורת, אורי אולניק, ירד ב-2002 לראשונה מספר דקות השימוש בבזק, עקב מעבר מנויים לשימוש ברשת הסלולרית.
מיזם הלוויין, שאמור היה להחזיר את ההשקעה בו חיש קל באמצעות הנפקה וגיוס משקיעים חיצוניים, בלע מאות מיליוני שקלים מעבר למתוכנן. מוטורולה יצאה מהשותפות ההיסטורית בפלאפון, ובזק נאלצה למצוא דרך להשתלט על חלקה של מוטורולה בלי לרכוש אותו בפועל, כדי שלא להפוך את פלאפון לחברה ממשלתית.
בירן מנהל את בזק כפי שמנווטים נושאת מטוסים ענקית - בזהירות ובתנועה רחבה. הוא לא לקח סיכון בביצוע שינויים מרחיקי לכת שבזק זקוקה להם כמו אוויר לנשימה. מבקריו אומרים שניתן בקלות לייעל את בזק ב-20%, ולשפר במידה ניכרת את רווחיותה. אלא שבירן מעדיף להימנע מעימותים עם העובדים ולשפר את הרווחיות באמצעות העלאת תעריפים וחיסול מתחרים. מצדדיו אומרים שכל עוד נמצאת בזק בעיצומו של ניסיון הפרטה, אסור היה להנהלה לזעזע את החברה ולהסתכן בסכסוכי עבודה שיבאישו את ריחה בעיני רוכשים פוטנציאליים.
"הממשלה קובעת את מחירי בזק ללא קשר למחירי התשומות וההון. ההחלטות הן פוליטיות ומתחשבות ברווחת הצרכן, ולא במצבה של בזק. לכן מתכווצים המחירים בכל שנה ב-5%-3% והרווחיות נשחקת", אומר בירן. "הדרך להתמודד היא התייעלות. אך אנו מרגישים שככל שנתייעל ידרשו מאתנו להוריד את המחירים, ולעולם לא ניהנה מפירות ההתייעלות", אומר בירן.
בזק מצויה זה ארבע שנים בתהליכי התייעלות. קודמו של בירן, עמי אראל, יזם את תוכנית הצמצומים הראשונה, שהושלמה ב-2001. באותה שנה חתם בירן עם העובדים על תוכנית פרישה נוספת, אך ביצועה אטי. עובדים בבזק טוענים שהמיתון במשק מגביר את תחושת האבטלה הסמויה בחברה. ניתן לאמוד אותה באמצעות העובדה שהסכם הפרישה הנוכחי נוגע לכ-1,770 עובדים, שמתוכם פרשו בשנה שחלפה מאז שנחתם ההסכם כ-350 בלבד. יתר העובדים אמורים לפרוש עד סוף 2008.
"מאז 1998 עזב כל אדם רביעי את בזק ובסך הכל פרשו 3,000 עובדים", אומר בירן. "אני לא מכיר חברה פרטית במשק שביצעה מהלך התייעלות כה מקיף. עלות השכר שנחסכה היא 2.2 מיליארד שקל. הירידה בעלויות היתה חדה יותר אלמלא החקיקה, שאילצה אותנו להפוך עובדי קבלן לעובדי בזק מהשורה. אנליסטים שבדקו את החברה אמרו לנו שהחברה התייעלה יותר מדי, ולכן למי שיקנה אותה במסגרת ההפרטה יהיה קשה לחשוף ערך סמוי באמצעות תוכנית ייעול".
בזק רחוקה מלהיראות כמו חברה יעילה, אבל יש לה תשובות לא רעות למבקרים. השוואות סטטיסטיות מלמדות שמחיר שירותי התקשורת בישראל הוא מהנמוכים ביותר בעולם ומספר העובדים בחברה בהשוואה למספר הקווים הוא מהנמוכים בעולם, 2.3 עובדים ל-1,000 קווים. בזק משיגה את התוצאות האלה עם מעט רוח גבית. ראשית, ההשוואה אינה בין בזק לחברות יעילות במיוחד, שכן גם החברות שאותן משווים לבזק הן מונופולים אדירים ובלתי יעילים, שעובדיהן מאוגדים בוועדים חזקים. לבזק יש אפשרות להיות חברה יעילה יותר מכיוון שהיא פועלת במדינה הצפופה עשרות מונים מכל מדינה אירופית, ומכיוון שהיא חברה צעירה יחסית לחברות הטלקום הוותיקות באירופה.
אחד מצעדי הייעול המדוברים ביותר בשנים האחרונות הוא העברת הטיפול בהפקה ובמשלוח של חשבונות ללקוחות לקבלן חיצוני (אאוטסורסינג). תחשיבים הראו שבזק תוכל לחסוך כך כמה מיליוני שקלים בשנה. בירן אומר כי "אאוטסורסינג אינו מטרה בפני עצמה. נדון מחדש בהוצאת מערך החשבונות עם השלמת מערך החיוב (בילינג) לעסקים", אומר בירן.
בירן מסכים שניתן לייעל את בזק מהר הרבה יותר משקובע הסכם הפרישה המתון עם העובדים. "חתמנו על ההסכם, והסכמים צריך לקיים. אנו מכינים תוכנית לארגון מחדש של החברה, וכשתושלם נציג אותה.
היא תכלול התייעלות ניכרת", מבטיח בירן. "המבנה הנוכחי של בזק - חלוקה למרחבים גיאוגרפיים - צריך להשתנות וליהפך לחלוקה תפקודית", אומר בירן. אם יעמדו חברות הכבלים בהתחייבויותיהן ויקימו רשת תקשורת מתחרה, תיאלץ בזק להאיץ את השינוי הארגוני.
בירן שוקד על תוכנית הארגון מחדש של בזק כמעט שנתיים. בעבר אמר כי התוכנית נועדה ליישום רק לאחר הפרטת החברה. "נציג את התוכנית בכמה חלופות בפני בעלי המניות החדשים והם יחליטו אם לבצע אותה או לא", אמר בירן בעבר. אבל כרגע, כשנראה כי סיכויי ההפרטה אפסו, בירן שוב אינו מזכיר את בעלי המניות החדשים.
לפי התוכנית תבוטל החלוקה הגיאוגרפית, והחברה תיבנה מחדש כחברת אחזקות. מטה החברה ישלוט בחברות בנות, שיעסקו בתקשורת טלפון קווי, בתקשורת סלולרית, בשיחות בינלאומיות, באינטרנט ותקשורת נתונים, בטלוויזיה רב ערוצית וברשתות תקשורת לעסקים וארגונים.
"אנחנו נמצאים בשלבים האחרונים של עריכת התוכנית, והיא תוצג בקרוב לדירקטוריון החברה", אומר בירן. "ביצוע התוכנית יימשך כשנתיים, ויד
"אנליסטים אומרים שהתייעלנו יותר מדי"
הדר חורש
18.12.2002 / 9:18