הממשלה החדשה תיאלץ לקצץ 10 מיליארד שקל

בהנחה שתקציב המדינה ל-2003 אושר אתמול בכנסת ללא שינויים מהותיים, אפשר לשחרר אנחת רווחה ולהתחיל בהכנות לאישור תקציב מתקן כבר באפריל 2003, זמן קצר לאחר השבעת הממשלה החדשה.



בשנים האחרונות, לאחר קבלת החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה, הורגלנו לאישור התקציב וחוק ההסדרים בתחילת שנת התקציב החדשה. אישור תקציב 2003 באמצע דצמבר הוא בהחלט בשורה טובה למשק ולציבור. תוואי המדיניות הכלכלית ברור וידוע: הממשלה תתחיל בביצוע התקציב בזמן, כולל הקיצוץ בכספי הביטחון והרפורמה בתשלומי העברה, ומערכת הבחירות והרכבת הממשלה החדשה לא יהיו נתונות בלחץ של היעדר תקציב.



עם זאת כבר כיום ברור כי תקציב 2003 אינו מעודכן, וכי לאחר הקמתה של הממשלה החדשה הוא יצטרך לעבור כמה שינויים מהותיים. השאלה מי יבצע את אותם שינויים - שר האוצר סילבן שלום וצמרת האוצר הנוכחית, או שר אוצר אחר עם צמרת שונה - היא שאלה משנית.



בתקציב 2003 יש הרבה מיליארדי שקלים פוליטיים. ניתן לחולל אתם נפלאות. מפלגת העבודה פרשה מהממשלה, לאחר שדרישתה לקיצוצים קטנים בתקציבי ההתנחלויות והחרדים נדחתה על הסף. השאלה הגדולה היא אם ראש הממשלה הבא, ככל הנראה אריאל שרון, יסכים לקצץ בצורה משמעותית מהתקציבים לשטחים ולחרדים. אם הוא יסכים, ייפתרו הרבה בעיות.



הבעיות העיקריות של תקציב 2003, כפי שהוא נראה כיום, הן ירידה גדולה בהכנסות המדינה ממסים; העמקת המיתון במשק; היעדר מקומות עבודה חדשים; הגדלת הפערים החברתיים; השקעות קטנות מדי בתשתיות, ודרישה של משרד הביטחון לתוספת תקציב, שאינה יורדת מסדר היום.



תקציב 2003 נחשב לשמרני מאוד. למעשה, הוא תקציב המשך לקודמיו בשמונה השנים האחרונות. הוא בנוי על הגישה הפטאליסטית, שלפיה כל עוד המצב הביטחוני לא ישתפר וכל עוד המשבר במשקים המערביים ונסיגת הנאסד"ק לא ייבלמו - המצב הכלכלי בישראל ימשיך להיות בכי רע וקרוב לוודאי שאף יורע. אנשים לא מעטים, בהם כלכלנים מהשורה הראשונה ופוליטיקאים מובילים, סבורים כי האוצר ביצע לא מעט שגיאות בשנים האחרונות, וכי במדיניות שונה ניתן להגיע לתוצאות טובות בהרבה, למרות האינתיפאדה והמשבר העולמי.



הבעיה המרכזית של תקציב 2003 היא שתיים מהנחות הבסיס שעליהן הוא בנוי - צמיחה של 1% וגידול ריאלי של 3.4% בגביית המסים לעומת הגבייה ב-2002. מדובר בשתי הנחות אופטימיות.



האוצר צופה גביית מסים בהיקף של 157.9 מיליארד שקל ב-2003; הגבייה ב-2002 תסתכם בכ-146 מיליארד שקל, אולי מעט פחות. מאז נובמבר 2000 (האינתיפאדה החלה בסוף ספטמבר 2000), שבו החלו האירועים הביטחוניים, המשבר בכלכלה העולמית ומשבר ההיי-טק, להשפיע על המשק ועל גביית המסים - עברו 25 חודשים. ב-17 מתוך 25 החודשים הללו נרשמה ירידה בגביית המסים לעומת החודש המקביל לו בשנה הקודמת. ב-2002 נרשמו ירידות בגבייה בתשעה מתוך 11 החודשים הראשונים. הירידה הריאלית בגביית המסים מגיעה ל-5.1%.



קשה להבין על בסיס איזו הנחה כלכלית צופים במשרד האוצר מפנה דרמטי בגביית המסים ב-12 החודשים הקרובים, שיביא למעבר מירידה ריאלית של 5.1% ב-2002 לעלייה ריאלית של 3.4% ב-2003.



כלכלנים ומומחי מס מסכימים כי הערכת הגבייה של האוצר ל-2003 אינה מציאותית. הוויכוח ביניהם נסוב סביב השאלה, עד כמה רחוקה ההערכה מהמציאות. המעריכים האופטימיים צופים כי הגבייה ב-2003 תהיה נמוכה מהערכות האוצר ב-5-6 מיליארד שקל; המעריכים הפסימיים מדברים על 9-10 מיליארד שקל. גביית חסר פירושה בעיה קשה להוצאות הממשלה, שכן ההוצאות בנויות על ההכנסות.



כשמדברים על תקציב בעייתי, יש להוסיף לגביית החסר את ההבטחות שפיזרו ראש הממשלה ושר האוצר למפלגות השונות ולגופים אינטרסנטיים, במסגרת דיוני התקציב. עלות ההבטחות מגיעה לפי הערכות שמרניות למיליארד שקל. ההבטחות מיתוספות לדרישת מערכת הביטחון לתוספת תקציב של 3 מיליארד שקל לפחות, המקובלת על ראש הממשלה, כפי שעולה ממכתב שהניח שלשום מנכ"ל משרדו, אביגדור יצחקי, על שולחנה של אחת מוועדות הכנסת.



בחישוב שמרני מאוד, הממשלה הבאה תצטרך לקצץ בתקציב 10 מיליארד שקל כבר בתחילת דרכה. קיצוץ כזה לא יסייע, כמובן, להוצאת המשק מהמיתון; הוא יחנוק את המשק, יעמיק את המיתון ויעכיר את האווירה הקשה ממילא בציבור.



מי שיכולים לסייע לישראל ולמשק הם הערבויות והסיוע הביטחוני מארה"ב. בישראל ממתינים בקוצר רוח לתשובה חיובית מארה"ב, אך לא ברור אם היא תינתן לפני הבחירות ב-28 בינואר. ראש לשכת רה"מ, עו"ד דב וייסגלס, ומנכ"ל האוצר, אוהד מראני, ממתינים בימים האחרונים לאיתות חיובי מוואשינגטון. אם יתקבל האיתות, הם יטוסו מיד לבירה האמריקאית כדי לגלגל את הכספים לכיוון ישראל.



ישראל ביקשה ערבויות בסך 10 מיליארד דולר וסיוע ביטחוני בסך 4 מיליארד דולר. מטרת הערבויות היא לסייע לישראל בסעיפים חוץ-תקציביים, בעיקר בתחום התשתיות. עם זאת הערבויות יכולות לסייע לתקציב בהחלפת הלוואות יקרות בהלוואות זולות יותר - כלומר בהקטנת הריביות.



ואולם גם אם האמריקאים יסכימו להיקף הבקשה הישראלית, הערבויות יתפרסו על פני חמש שנים לפחות. מבחינת ספר התקציב, חשובה יותר התשובה האמריקאית בעניין הסיוע הביטחוני. אישור הבקשה הישראלית, ולו באופן חלקי, יגדיל את תקציב הביטחון לרמה הנדרשת, יקטין את חוסרי התקציב ויצמצם את היקף הקיטון הנחוץ בתקציב.



תניהו בעקבות האוצר



אחד המועמדים המובילים לתפקיד שר האוצר הוא בנימין נתניהו. בתחילת מערכת הבחירות הפנימיות בליכוד הציג נתניהו כרטיס ביקור כלכלי; בהמשך שב לעסוק בחומרים החביבים עליו בתחום המדיני.



אם הליכוד ירכיב את הממשלה הבאה, ואם השותפה העיקרית שלו תהיה מפלגת העבודה, כפי שהדברים נראים כרגע, יעמדו לרשות הליכוד שניים או שלושה מבין ארבעת התיקים הבכירים בממשלה - ראש הממשלה, הביטחון, החוץ והאוצר. בהנחה שמפלגת העבודה תעדיף את תיקי החוץ והביטחון, האפשרות שנתניהו, מספר 2 ברשימת הליכוד לכנסת, יהיה שר האוצר נראית ריאלית למדי.



נתניהו למד מינה