קונסקו הכריזה פשיטת הרגל השלישית בגודלה בהיסטוריה

חברת הביטוח והפיננסים האמריקאית קונסקו (סימול CNCE.OB) הגישה בקשה להגנה מפשיטת רגל - השלישית בגודלה בהיסטוריה של ארה"ב. החברה הכריזה על צ'פטר 11 לאחר ארבעה חודשים בהם דנה עם נושיה על ארגון מחדש של החובות, שהצטברו לסך 6.5 מיליארד דולר.



מאז שנת 1998 נמצאת קונסקו במגמת הידרדרות מתמשכת. במובנים מסוימים הקדימה קונסקו את אנרון ו-וורלדקום, כחברה שגדלה מעבר ליכולתה באמצעות רכישות והשתמשה בשיטות חשבונאיות מפוקפקות כדי להסתיר בעיות במאזנה. פשיטת הרגל לא הגיעה כהפתעה לשוק.



במונחי נכסים, פשיטת הרגל של קונסקו, המחזיקה בנכסים של 52.2 מיליארד דולר במאזנה, עשויה להיות השלישית בגודלה אחרי וורלדקום, עם 107 מיליארד דולר, ואנרון, עם 63.4 מיליארד דולר. אולם ייתכן כי הבקשה להגנה מפשיטת הרגל לא תקיף את כל הנכסים המדווחים. לפי הודעות של קונסקו בעבר, לא ייכללו החברות הבנות שלה בתחום הביטוח בפשיטת הרגל. מי שייכלל יהיו חברת האחזקות קונסקו Inc, חטיבת הפיננסים שלה וכמה חברות בנות של חטיבה זו.



מנכ"לה הנוכחי של קונסקו, ויליאם ג'יי. שיי, החליף את המנכ"ל הקודם, גארי ונדט, שהתפטר באוקטובר השנה, לאחר שהציג ברבעון השלישי של השנה הפסד של 1.77 מיליארד דולר. מניותיה של קונסקו נמחקו מהמסחר בבורסת ניו יורק והיא עמדה בפני חקירה של רשות ני"ע של אלבמה.



ונדט, לשעבר בכיר ב-GE, נבחר ביוני 2000 כמי שיוביל את החברה למפנה בעסקיה. ונדט קיבל בונוס הצטרפות של 45 מיליון דולר, וביולי השנה קיבל בונוס נוסף של 8 מיליון דולר. ונדט הצטרף לקונסקו בשעה שהחברה נראתה על סף תהום. לאחר שבמחצית הראשונה של שנות ה-90 הגיעה מנייתה למחיר של 50 דולר ויותר, קרס שוויה ובאמצע שנת 2000, עוד לפני התמוטטות השוק, נפלה מנייתה מתחת ל-5 דולרים. מנכ"ל החברה ומייסדה, סטיבן הילברט, התפטר מתפקידו.



רכישות לא מחושבות הובילו לחובות וכישלון



הילברט היה סוכן מכירות של אנציקלופדיות אשר הקים את קונסקו ב-1979 באמצעות הלוואה של 10,000 דולר מאביו. עקרון הפעולה של החברה היה מכירת ביטוח חיים למעמד הפועלים.



הרעיון הבסיסי של קונסקו היה מוצלח, אולם הילברט פעל להרחיב את החברה בדרך עיקרית אחת - רכישות, בעיקר של חברות ביטוח אחרות. תחילה הניבה המדיניות רווחיות רבה, שכן רכישת פוליסות ביטוח באמצעות רכישת חברות היתה זולה יותר מאשר החתמתן בדרך הרגילה. ההצלחה התגלמה במחיר המניה ובתגמול של הילברט, שלקח הביתה 119 מיליון דולר ב-1997. הילברט, בדומה למנכ"לים שנמצאים היום על כוונת הרשויות, לווה ממון רב מקונסקו לצורך רכישת מניות.



ב-1998 רכשה קונסקו את חברת המימון גרין טרי פייננשל, במה שהתברר אחר כך כנקודת השבר של קונסקו. הילברט הסכים לשלם 7 מיליארד דולר, פי שבעה מהערך המאזני, עבור חברת הפיננסים שעסקה במימון רכישת קרוואנים, והמוניטין שלה לא היה רחוק מלהיות ללא רבב. גרין טרי עסקה במתן הלוואות בריבית גבוהה ללקוחות בעלי עבר מימוני לא מוצלח. תחום עסקי זה זכה להצלחה רבה בשנות ה-90, בזכות הפריחה הכלכלית ושיעור התעסוקה הגבוה.



המשבר הזמני של 1997-1998 פגע בעסקיה של גרין טרי, ובהמשך גם בקונסקו. במקביל נפגעו עסקי הביטוח של קונסקו, אשר הוזנחו על ידי ההנהלה לטובת התחומים החדשים. עד מהרה נתבעו הילברט ומנהלי החברה, בחשד כי ניסו להסתיר את הבעיות במאזניה של גרין טרי ופעלו לזייף מסמכי הלוואות של החברה.



המומחה שנכשל



ונדט, בעל ותק של 24 שנים בג'נרל אלקטריק, נחשב למומחה לתפניות, לאחר שהסב מחלקות כושלות רבות ב-GE והעלה אותן על דרך המלך. במשך תקופה מסוימת נחשב ליורשו האפשרי של ג'ק וולש, אולם ב-1998 התפטר מהחברה למרות הצלחתו הרבה בניהול יחידת הפיננסים של GE, ביוזמת וולש. המנכ"ל האגדי של GE חיפש יורש אחר, וחשש שונדט הדומיננטי יעיב על כל מחליף אפשרי. באותה שנה נישא ונדט בפעם השנייה, שנה לאחר שנישואיו הראשונים הסתיימו באחד מהסכמי הגירושים היקרים בתולדות ארה"ב.



לאחר הצטרפותו ביוני 2000 פעל ונדט נמרצות כדי לחולל מפנה בקונסקו. הוא העביר את מרכז שירות הלקוחות של החברה לקבלן חיצוני בהודו, סגר חטיבת ביטוח רפואי לא רווחית ומכר נכסים לא תפעוליים רבים, כמו מטוסים ואוספי אמנות. הוא הצליח להשיג עסקה לארגון מחדש של חובותיה של החברה ומנע ממנה לבקר בביהמ"ש לפשיטות רגל. ונדט הצהיר כי קונסקו תגיע לרווח של 3.30 דולרים למניה עד 2004, בעוד שהחברה רשמה הפסד של 3.69 דולרים למניה בשנת 2000.



עד אמצע 2001 הצליח ונדט לשכנע את השוק בפוטנציאל ההתאוששות של קונסקו, והמניה טיפסה בחזרה למחיר של 20 דולר.



אולם ההצלחה המשיכה להדיר רגליה מקונסקו. איכות האשראי של גרין טרי, ששמה שונה לקונסקו פייננס, הידרדרה, וחברות האשראי הצביעו על נתונים חמורים יותר מאלה שנרשמו בדו"חות החברה. שיעור החובות האבודים גדל, וקונסקו פעלה לדכא אותו בצורה שלא עלתה בקנה אחד עם חשבונאות טובה. דוגמה לכך היתה עיקול של קראוונים ומכירתם ללווים חדשים, אשר מימנו את הרכישה באמצעות הלוואה שקיבלו מקונסקו. יתר על כן, הלווים החדשים היו בעלי איכות אשראי גרועה
יותר.



קונסקו המשיכה להפסיד מיליארדי דולרים תחת הנהלתו של ונדט, מכיוון שפעילותה לא הצליחה לממן את תשלומי החובות הגדולים. גרוע מכך, ונדט הביא לקונסקו מה שנראה כמו סטנדרטים לקויים של יושר עסקי. באפריל 2001 רכשה סיסקו את exIService, קבלנית של שירותים פיננסיים. בין בעלי המניות של הנרכשת היו ונדט, אשתו ובתו.



הרשויות לא נקטו עד כה בצעדים משמעתיים או משפטיים נגד קונסקו. מי שבסופו של דבר העניש את החברה היה השוק. בידי בעלי המניות, שוודאי לא ייצאו נשכרים מארגון החובות, נשאר שבריר חברה, שמנייתה נסגרה ביום שישי במחיר של 3.9 סנט. שווי השוק שלה היה 13.5 מיליון דולר, לעומת יותר מ-17 מיליארד דולר בשיאה.