פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הוציאה במרמה כמיליון שקל מניצולת שואה - וזה העונש שקיבלה

      במשך 4 שנים עשקה יועצת השקעות בבנק הבינלאומי קשישה ערירית ניצולת שואה, קיבלה ממנה כספים שלא הגיעו לה בסך כולל של 1.4 מיליון שקל ואף גרמה לה לפעול לשינוי צוואתה לטובתה. ומה העונש שהוטל עליה לאחר שהודתה בכל המעשים הללו? 6 חודשי עבודות שירות בלבד

      טיפול סיעודי (ShutterStock)
      קשישה (צילום: shutterstock)

      במשך ארבע שנים עשקה יועצת השקעות בבנק הבינלאומי קשישה ערירית ניצולת שואה, ניצלה את חוסר התמצאותה ואת חוסר ניסיונה בעניינים כספיים וקיבלה ממנה, יחד עם עובד נוסף בבנק, כספים שלא הגיעו לה בסך כולל של 1.4 מיליון שקל. בנוסף, יועצת ההשקעות גרמה לקשישה לפעול לשינוי צוואתה לטובתה.

      מה העונש שהוטל עליה לאחר שהודתה בכל המעשים הללו? 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על-תנאי וחילוט כספי בסך 650 אלף שקל.

      בכך אישרה השופטת ג'ויה סקפה שפירא מבית המשפט המחוזי בירושלים את העונש שהוסכם בין הפרקליטות לנאשמת, רות בסון, במסגרת הסדר טיעון שנחתם עמה.

      השיקולים להטלת העונש המקל היו, בין היתר, העובדה שלקשישה הוחזרו קרוב למיליון שקל עוד בשלב החקירה, והיא קיבלה עוד 1.4 מיליון שקל במסגרת תביעה אזרחית שהגישה נגד הבנק ושני העובדים החשודים; וכן העובדה שיועצת ההשקעות הורשעה על-פי הודאתה בעבירות עושק, מרמה והפרת אמונים, איסור הלבנת הון, עבירות מס הכנסה ועבירות נוספות שבוצעו אגב עבודתה כיועצת השקעות במחלקת בנקאות פרטית של הבנק הבינלאומי. העובד הנוסף שהיה מעורב במעשים הלך לעולמו במהלך ניהול ההליך הפלילי.

      ביקורים בבית האבות

      המתלוננת ק' היא קשישה ילידת 1927, ניצולת שואה שעלתה לארץ לבדה בשנת 1963. במועדים הרלוונטיים לאישום לא היו לה כל קרובי משפחה, והיא התגוררה לבדה בדיור מוגן. הנאשמת עבדה בבנק במשך כ-40 שנה, ובתקופה הרלוונטית לאישום, שימש ח' ז"ל יועץ השקעות ומנהל מחלקת הבנקאות הפרטית בסניף הבנק שבו עבדה הנאשמת. במסגרת תפקידם ייעצו הנאשמת וח' למתלוננת באשר להשקעת כספיה בבורסה וניהול חשבונה.

      במהלך השנים 2010-2014 ניצלה הנאשמת את האמון שרחשה לה המתלוננת, את קלות-דעתה של המתלוננת במתן כסף ואת חוסר התמצאותה ואת חוסר ניסיונה בעניינים כספיים. עוד ניצלה הנאשמת את מצוקת המתלוננת, שנבעה מהיותה קשישה וערירית, הזקוקה לסיוע בפעולות מנהליות שונות ולייעוץ של הנאשמת באשר לכספיה, וכן את חולשתה הגופנית.

      תוך כדי מילוי תפקידה של הנאשמת בבנק, היא קיבלה מהמתלוננת כספים והטבות, תוך שהנאשמת וח' התעניינו בשלומה של המתלוננת, ביקרו אותה בבית האבות בו התגוררה ובבית החולים בו אושפזה וסייעו לה בפעולות מינהליות שונות.

      בתוך כך קיבלו הנאשמת וח' מהמתלוננת במהלך התקופה האמורה 40 המחאות בסך כולל של 1.4 מיליון שקל, והנאשמת ביקשה מהמתלוננת לשמור על חשאיות בנוגע לכך. מתוך סכום זה נטלה הנאשמת לכיסה המחאות בסך 1.125 מיליון שקל, ומתוכן נפרע סכום של 993 אלף שקל.

      הנאשמת או ח' פרעו את ההמחאות באופנים שונים, שמטרתם הייתה להסוות את העובדה שמקור הכספים הוא במתלוננת, ושהכסף התקבל ממנה שלא כדין, ובמטרה למנוע את הדיווח על אודותיו לרשויות. חלק מההמחאות נפרעו בבנק, אך הנאשמת לא נטלה לכיסה את סכומי ההמחאות שנפרעו באופן זה. בחלק מהמקרים שבהם נפרעו ההמחאות בבנק, נהגו הנאשמת וח' לתת למתלוננת 100 שקל מתוך הכסף המזומן שנפרט מההמחאות, לצורך תשלום למונית שתחזירה לדירתה.

      חלק מההמחאות, בסך כולל של 993 אלף שקל, נפרטו על-ידי הנאשמת אצל נותן שירותי מטבע, והיא נטלה את סכומי הכסף שהתקבלו לכיסה, תוך שנקטה פעולות שמטרתן לשמור על חשאיות מקור הכספים ולצמצם את הסיכון שיועבר דיווח נכון על אודות קבלת הכספים לרשויות. בנוסף, שש המחאות הוחזקו בביתה של הנאשמת ולא נפרעו עד למועד חקירתה על-ידי המשטרה בפברואר 2015.

      צוואה חדשה - שני שלישים ליועצת ההשקעות

      בנוסף, במהלך התקופה, הנאשמת פעלה כדי לגרום למתלוננת לשנות את צוואתה, באמצעות סיפורים ורמיזות שנועדו לגרום למתלוננת להוסיף את הנאשמת כמוטבת בצוואה. בעקבות זאת, במהלך חודש ספטמבר 2014 פנתה המתלוננת לעורך דין והכינה טיוטת צוואה חדשה, שבה הורישה לנאשמת שני שלישים מתוך הכספים שיהיו ביום מימוש הצוואה באחד מחשבונות הבנק של המתלוננת.

      לאחר שהחלה חקירת המשטרה, הוחזר למתלוננת סכום של 993 אלף שקל (סכום ההמחאות שנפרעו אצל נותן שירותי מטבע ואשר נמצא אצל הנאשמת), ובנוסף קיבלה המתלוננת מהבנק הבינלאומי כמיליון שקל ועוד 90 אלף שקל מהנאשמת ומ-ח' המנוח - הכול במסגרת הסכם פשרה בתביעה אזרחית שהגישה המתלוננת נגד הבנק, ח' והנאשמת.

      בהמשך לכך, יחד עם כתב האישום, הוגשה הודעה על הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, במסגרתו הוסכם כי הנאשמת תודה במיוחס לה בכתב האישום ותורשע. עוד הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף לגזור על הנאשמת עונש של 6 חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה וחילוט מתוך הכספים המצויים בחשבונות הבנק של הנאשמת שנתפסו במסגרת ההליכים שהתנהלו נגדה.

      "מעשים שפלים ומכוערים"

      בגזר הדין קבע בית המשפט כי "מעשיה של הנאשמת שפלים ומכוערים. לא די בכך שביקשה וקיבלה לעצמה כספים שלא הגיעו לה בדין, אלא שעשתה זאת תוך ניצול מצוקתה של אישה קשישה וערירית, אשר תפסה את הנאשמת, בשגגה, כאדם מיטיב. נקל לשער את תחושת הבדידות הקשה שבה חיה המתלוננת, שעלתה לבדה לישראל לאחר שחוותה את זוועות השואה. נקל לתאר עד כמה כמהה הייתה לקשר אנושי, ועד כמה משמעותית הייתה עבורה הידיעה שיש אדם כלשהו בעולם המגלה כלפיה יחס של אכפתיות וחמלה. מן הסתם, תחושות אלה הן שהביאו את המתלוננת, אשר מתוך העדות המוקדמת ניכרות תבונתה וצלילותה, להסיר כל מחסומי הגנה ולשים את מבטחה המלא בנאשמת. הנאשמת ניצלה את כל אלה בצורה צינית ונטולת רגש, ובדרך זו קיבלה לידיה סכומי כסף אדירים - מאות רבות של אלפי שקלים".

      לנאשמת אף הוצאו שומות מס בסך מאות אלפי שקלים בגין הכנסות שקיבלה כתוצאה מהעבירות מבלי שדיווחה עליהן.

      התיק נוהל על-ידי עו"ד שירה נתן מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), בעקבות חקירה שנוהלה בשיתוף-פעולה של יחידת חקירות מס הכנסה ירושלים והדרום ומפלג ההונאה של משטרת ירושלים.