הנה שימוש לשון, שתכיפותו גוברת והולכת באנגלית האמריקאית: weaponize (צוות התגובות המהירות של האקדמיה ללשון העברית מתבקש בזה לטבוע מונח עברי). מקורו כמובן במילה האנגלית "נשק". התרגום המסורבל הוא "להפוך (משהו) לכלי נשק". נראה שהכול עסוקים עכשיו בניסיונות להפנות כלי נשק חדשים ולא מתוכננים נגד מטרות שלא לשמן נועדו.
ההסבה לנשק הנפוצה ביותר של הימים האחרונים מיוחסת לדונלד טראמפ. הוא "הסב את משטר המכסים של ארה"ב לנשק" נגד מקסיקו, כדי שתשים קץ לתנועת מהגרים לא חוקיים אל גבולה הדרומי של ארה"ב.
זה שימוש שאיש לא הביא בחשבון, כאשר הקונגרס העניק סמכויות חירום לנשיא להטיל מכסים, ב-1977. אחד מראשי הרפובליקאים בקונגרס יוזם עכשיו את ביטול החקיקה בת 42 השנה. אפילו אחדים מנאמני הנשיא מתנגדים לנטיית ה"הסבה לנשק" המופרזת שלו.
להסתיר לו את מקיין
שבוע אחד קודם נשמעה תלונה אחרת על ההסבות של הנשיא. הוא "הסב את הצי האמריקאי לנשק פוליטי", כאשר אנשי מטהו, מהיותם להוטים להניח את דעתו, הורו לצי להסתיר מעיניו את אוניית המלחמה הקרויה על שם ג'ון מקיין. הנשיא שנא את הסנאטור המנוח וגיבור המלחמה בחייו, והוא מוסיף לשנוא אותו במותו. אפילו בעידן טראמפ, קצת מרחיק לכת הוא הניסיון להסתיר אוניית מלחמה בגלל שמה, והנשיא עצמו ניסה להתנער מן החשד שידע ואישר.
שר ההגנה בפועל, פטריק שאנאהאן, ראה צורך להזכיר אתמול בכתב לכל המשרתים בכוחות המזוינים של ארה"ב, כי חובתם היא להישמר מפני מעורבות פוליטית. קצת קשה להאמין שהמפקד העליון יתפעל מן התזכורת הזו. טראמפ מודד את הכפופים לו על פי נאמנותם לסדרי יומו הפוליטיים. מרחק ואובייקטיביות אינם מובנים לו ואינם רצויים בעיניו.
"האנשים שלו"
השבוע חזרנו ונוכחנו בזה, כאשר הנשיא התייצב נגד הנהלת הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהוא תקף את הפד, אבל הפעם הוא עשה כן בגסות מיוחדת. הוא צייץ אתמול ב-5:47 לפנות בוקר, "אין להם מושג!" (They don't have a clue!).
"הם" הם חברי ועדת השוק הפתוח של הפד, הקובעים את שער הריבית. שבעה מהם באים מחבר המנהלים של הפד, חמישה עומדים בראש השלוחות האזוריות של הפד. הנשיא הוא הממנה את חבר המנהלים, אבל ממוניו אינם כפופים לו, ואינם ניתנים לפיטורים. כל אחד מהם מתמנה ל-14 שנה, אם כי מעטים נשארים לכל תקופת הכהונה. חלק מן המכהנים משלימים תקופות כהונה של קודמיהם.
הנשיא טראמפ הספיק למנות כבר ארבעה חברים של הנהלת הפד, כולל הנגיד (יושב ראש הפדרל ריזרב) ושני סגניו. במידה שהוא הניח כי הם ישרתו את סדר יומו, הוא טעה, ממש כפי שטעו כל קודמיו. הוא רוצה שהפד יקצץ את הריבית קצרת המועד. היא נמוכה בכל קנה מידה היסטורי, אבל הוא רוצה שתהיה עוד יותר נמוכה. הוא רתח מזעם, כאשר "האנשים שלו" בהנהלת הפד איפשרו תחילה את העלאת הריבית, ואחר כך הצביעו נגד הורדתה.
הנגיד ג'רום פאואל הוא יעד תקופתי להתקפות מרות ולעלבונות. חברי הקבינט של הנשיא מורגלים ביחס הזה. אבל בניגוד לחברי הקבינט, חברי הנהלת הבנק המרכזי אינם עושי דברו של הנשיא ואינם "משרתים על פי מידת העונג שלו", כפי שאומרים באמריקאית. תמיד היה מתח ניכר בין נשיאים לנגידים, אבל המתח נשמר מתחת לפני השטח. אצל הנשיא הזה אין שום סובטיליות, שום לשון המעטה. הוא יורה מן המותן.
פוטין מאוכזב
התלונות נגד טראמפ על weaponization באות בדרך כלל מסביבה מוכרת. לא כן השבוע. המתלוננת הייתה רוסיה. היא מגלה בהדרגה, שהמועמד המועדף שלה בבחירות של 2016 הוא איש לא-חזוי, האוהב לשחק באגרסיביות. ככל שמתחוור לו הכוח הפוטנציאלי של קלפיו הכלכליים, הוא נוטה להשתמש בהם.
הוא אינו מעוניין בהישגים אסטרטגיים, בתחומי השפעה או בהפלת משטרי דיכוי (חוץ מוונצואלה וקובה, מסיבות פנים-אמריקאיות). הוא מעוניין לעומת זאת ביתרונות כלכליים, גם מפני שהם שייכים אל הקטגוריה היחידה המעניינת אותו באמת, "השורה התחתונה"; וגם מפני שהוא מאמין, כי הם ישפרו את סיכוייו לחזור ולהיבחר בשנה הבאה.
הנשיא פוטין התלונן בסוף השבוע שעבר על האופן שבו ארה"ב, קרי טראמפ, הופכת סנקציות מסחריות לכלי נשק כלכלי. נשיא סין שי ג'ינפינג עמד לצידו, בוועידה כלכלית בפטרבורג, שהסינים שיגרו אלף אנשי עסקים כדי למלא את כורסאותיה הפנויות (האמריקאים נשארו בבית). פוטין נתן שתי דוגמאות עיקריות לתלונותיו: החלטת טראמפ להחרים את ענקית הטלקומוניקציה הסינית וואווי והמאבק שהוא מנהל נגד הנחת ה-Nord Stream 2, הצינור העומד להוליך כמויות ענקיות של גז טבעי מרוסיה לאירופה.
לטראמפ לא ממש אכפת שרוסיה הפכה את סוריה לבסיס צבאי ענקי, או שהיא מאיימת על ביטחון אירופה; לא ממש אכפת לו שסין טווה רשת פוטנציאלית של בסיסים צבאיים על פני רוב כדור הארץ. אכפת לו לעומת זאת שהגז הרוסי יפגע בהכנסותיה של תעשיית הגז האמריקאית המתעצמת, ושהסינים מנסים להשיג יתרונות פתיחה במערכות סלולריות מתקדמות ובבינה מלאכותית.
פוטין מאשים את ארה"ב, שהיא משתמשת בסנקציות, כדי לרכוש יתרונות מסחריים וכלכליים שאין היא מסוגלת לרכוש בתחרות ישירה. יש בזה ממש.
נשק גוג ומגוג
נכונותו של טראמפ לנצל מגוון של כלים כדי לכופף זרועות, להלך אימים ולסחוט ויתורים היא עכשיו משתנה קבוע במשוואה הבינלאומית. כפי שהפגינה מקסיקו בשבועות האחרונים, משימתם העיקרית של המשתתפים האחרים היא להימנע מלעורר את חמתו של טראמפ. חמתו עלולה להביא אותו להשתמש בנשק גוג ומגוג: הדולר האמריקאי. 86% מכל הפעולות הפיננסיות בעולם נעשות בדולרים. אבוי למי שהכניסה אל מערכת השמש הדולרית תיאסר עליו.
כל זה כמובן מגדיל את חשקו של שאר העולם למצוא חלופות לדולר, אבל זה יהיה מסובך מאוד וידרוש שנים. זה בוודאי לא יקרה בשנה וחצי הבאות, עד סוף תקופת כהונתו הנוכחית של טראמפ.
מה רוצה עכשיו נשיא ארה"ב יותר מכול? זה קל: להיבחר לתקופת כהונה שנייה. בזה אין כלל ספק. בחודשים הבאים, הכול, או כמעט הכול, ישועבד לתכלית הזו.
זה זמן מה שמיטשטשים אצלו הגבולות בין פנימי לחיצוני. את יריבו העיקרי במחנה הדמוקרטי, ג'ו ביידן, הוא תוקף בארסיות בביקור בטוקיו, בשעה שראש ממשלת יפן עומד לצדו. את יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי הוא תוקף בבית עלמין של חיילים אמריקאיים בצפון צרפת. אפילו שגרירו בירושלים מפציר בגדולי התורה בבני ברק להתפלל לבחירתו החוזרת של שולחו.
אם יש משהו שבו הנשיא הזה אינו יכול להיחשד זה לשחק על בטוח. אלה השונאים הפתעות מוזמנים לקחת גלולת שינה גדולה במיוחד, כדי להתעורר בעוד 17 חודשים. או בעוד אולי בעוד 113 חודשים.
לגוון את הפורטפוליו: חמישה דברים שכדאי לבחון בהשקעות אלטרנטיביות
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny