הבנקים ממלאים ככל הנראה את התפקיד החשוב ביותר ברפורמה במס, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2003. ראשית, יהיה עליהם לסייע ללקוחות לקבל החלטות על בסיס חוקי המס החדשים, ולשם כך הם מכשירים אלפי יועצי השקעות. עליהם גם להיות ערוכים לכך שבמקרים רבים הם אלה שיגבו את המס במקור ויעבירו אותו למס ההכנסה. בנוסף, מס הכנסה מצפה כי יעבירו לו רשימות של לקוחות שהכנסתם השנתית מריבית גבוהה מ-12 אלף שקל, וגם של משקיעים המבצעים פעולות בניירות ערך.
מבחינת הלקוחות, השינויים העיקריים יהיו בפיקדונות ובתוכניות החיסכון. בפיקדונות השקליים, שהיו עד כה פטורים ממס, ישולמו 10% מס על הריבית הנצברת בהם לאחר 1 בינואר 2003. בפיקדונות הצמודים למדד או למט"ח שעל הריבית, שבהם הוטל מס בשיעור 35%, תחול הפחתה והמס על הריבית הנצברת מינואר 2003 יהיה 15%. פיקדונות הברירה, שבהם ההצמדה היא לשקל, לדולר או למדד - שהיו עד כה פטורים ממס - ימוסו על פי השיטה הבאה: בפיקדונות שקל-מדד ושקל-דולר ישולמו 10% מס על הרווח הנומינלי, ובפיקדונות דולר-מדד ישולמו 15% מס על הרווח הריאלי.
עד עתה הפיקדונות שמחזיקים ישראלים בבנקים בחו"ל היו פטורים ממס, אם הריבית התקבלה והופקדה לראשונה בחשבון המשקיע בחו"ל. החל ב-2003 יוטל על הריבית בפיקדונות אלה מס של 15%; בכך יושוו התנאים של פיקדונות מט"חיים אלה לפיקדונות המקומיים ותבוטל האפליה.
תוכניות החיסכון המופקדות לתקופה של שנתיים ויותר היו עד כה פטורות ממס. מינואר 2003 ימוסו הרווחים על תוכניות שנפתחו לאחר 8 במאי 2000 ונצברו מ-1 בינואר 2003. בתוכניות החיסכון צמודות המדד או המט"ח ישולם מס של 15% על הריבית; בתוכניות השקל-מדד ושקל-דולר - מס של 10% על הרווח הנומינלי; בתוכניות דולר-מדד - 15% על הרווח הריאלי. אגב, תוכניות שנפתחו לפני 8 במאי 2000 יתחילו להיות ממוסות רק מתחנת היציאה הראשונה שלהן.
הסדרת מסוי איגרות החוב
הרפורמה גם הסדירה את מיסוי איגרות החוב וביטלה את אפליית המס שפעלה לרעת איגרות החוב המט"חיות וצמודות המדד. כעת ימוסו באופן דומה כל איגרות החוב, וההבדלים יהיו בין המיסוי הריאלי לנומינלי. ואולם המק"מים - מלווים קצרי מועד - יחלו להיות ממוסים בשיעור של 10% על רווח נומינלי רק בתחילת 2004. כמו כן עד תחילת 2004 קיים פטור מרווחי הון באיגרות החוב, כלומר, המס מוטל רק על הריבית שנצברה ב-2003.
סגן ראש החטיבה העסקית לבנקאות פרטית בבנק לאומי, חיים אברהם, אומר כי הטבת מס זו הביאה רבים להפקיד מאות מיליוני שקלים במכשירים פטורים ממס - מק"מים ואיגרות חוב שקליות שהונפקו לפני מאי 2000. עם זאת, לדבריו, עודף הביקושים למסלולים אלה הן של לקוחות פרטיים הן של מקרנות המתמחות במק"מים, הביא להפחתת התשואות, העומדות כעת על פחות מ-8%, ולמעשה כבר מגלמות את הטבת מס. כיום, ציין, ניתן לקבל תשואה טובה לא פחות בפיקדונות, גם אם אלה ימוסו.
לדברי סמנכ"ל בנק הפועלים, יעקב רוזן, בציבור קיימת אי ודאות רבה באשר להשפעות הרפורמה. הבנק, הוסיף, עושה מאמצים רבים כדי להטמיע בקרב הפקידים את ההוראות החדשות. בין היתר, הבנק מספק ליועצי ההשקעות לוח מפורט המונח על שולחנם, שיסייע להם לענות על השאלות הרבות של הציבור.
רוזן מעריך כי כעת, כאשר ככלל אין אפליות מס בין המסלולים, יצמחו בבנקים מסלולים חדשים. המגמה, הוא אומר, היא לכיוון פיקדונות מובנים (Structured Products), שעיקרם הבטחת הקרן אותה מפקיד הלקוח כאשר התשואה עליה מותנית או תלויה באפיקים הנגזרים משוק ההון. הבנקים משיקים בימים האחרונים מוצרים רבים כאלה. "שוק ההשקעות יהיה מעתה מגוון הרבה יותר בדומה למדינות במערב, וכסף רב מבעבר יפנה לשוק ההון".
אברהם סבור כי הפגיעה העיקרית של הרפורמה מבחינת הבנקים תהיה בתוכניות החיסכון לטווח ארוך, שלא היו ממוסות עד עתה. לדבריו, הציבור יעדיף להפקיד את הכסף באפיקים נזילים יותר. רק לקוחות שמרניים מאוד שלא ירצו לראות בחשבונם מינוס אף לא יום אחד, ימשיכו להפקיד את הכסף במסלולים אלה. לדבריו, תוכניות החיסכון מהוות כיום יותר מ-10% מסך תיק ההשקעות של הציבור, אך מרכיב זה יילך ויישחק. "אנשים לא ישברו תוכניות חיסכון, אך תוכניות שיסתיימו לא יחודשו".
הפעולה מול מס הכנסה
עניין חשוב לא פחות שבו עוסקים הבנקים הוא הפעולה מול מס ההכנסה. כאמור, על פי דרישת נציבות מס הכנסה, על הבנקים לנכות את המס במקור לכלל הלקוחות ולהעבירו אליה. בנוסף דורשת הנציבות מהבנקים לדווח לה באופן פרטני על כל לקוח שהכנסתו מריבית גבוהה מ-12 אלף שקל בשנה, וכן על לקוח הפועל בניירות ערך. הבנקים אינם מעוניינים לדווח למס הכנסה ומאיימים בפנייה לבג"ץ.
אם יחויבו הבנקים לדווח, צפויה לכך השפעה על התנהגות הציבור. הכנסות מריביות ורווחי הון בסך 12 אלף שקל בשנה שעליהם נדרש דיווח של הבנק, אינן מבוססות על סכומים גבוהים במיוחד. למשל, לקוח המשקיע כ-300 אלף שקל במסלולים שונים עם ריבית שנתית ממוצעת של 5%, הכנסותיו מריבית בסוף השנה יהיו כ-15 אלף שקל.
לקוח שאינו מעוניין כי מס הכנסה יידע על הסכומים שברשותו, יכול לפצל את השקעותיו בין שני בנקים; עם זאת ברור כי מי שמשקיע סכום קטן יותר, יקבל מהבנק ריבית נמוכה יותר. להערכתו של רוזן, רבים ינקטו צעד זה. "אנשים מפחדים מכל מגע בלתי נחוץ עם מס הכנסה" הוא אומר.
בחוברת שהוציא בנק המזרחי לקראת תחילת הרפורמה נדון עניין נוסף הנוגע למיסוי הפיקדונות ותוכניות החיסכון: גם אם קיימת זכאות לפטור ממס על הכנסת ריבית, הבנק ינכה את המס במקור; מי שזכאי לפטור זה, צריך לדעת כי נציבות מס הכנסה היא זו שתהיה אחראית לניהול הפטור ותחזיר את המס ישירות ללקוח באמצעות חשבון הבנק או בצ'ק. במקרה של שותפים בחשבון של גמלאי, הזיכוי יינתן באופן יחסי לחלקו של הגמלאי בחשבון. לדוגמה, בחשבון משותף לגמלאי ולבנו יהיו ההחזרים בגובה של 50%.
בקרב הציבור עדיין נותרו שאלות רבות. כמעט כל הבנקים מפעילים בימים אלה מערך המטפל בפניות הציבור ועונה
תם עידן תוכניות החיסכון, החל עידן פיקדונות הסטרקצ'ר
שלומי שפר
19.12.2002 / 9:55