באיזה מקום ישראל? דוח הפחתת הרגולציה ל-2018 יוצג לממשלה

ספר הפחתת הנטל הרגולטורי מפורסם אחת לחמש שנים והוא מבוסס על 1,500 פרמטרים בענפים הכלכליים השונים ובהם תחבורה, אנרגיה ותקשורת. לפני חמש שנים דורגה ישראל במקום הלפני אחרון. איזה משרד ממשלתי חסך למדינה למעלה ממיליארד שקל?

עמירם ברקת
07/07/2019
נמל אשדוד  רכבים חדשים. צילום: תמר מצפי, גלובס
מכוניות חדשות בנמל אשדוד(צילום: גלובס, צילום: תמר מצפי)

כל מי שהכניס בגד או אריג לכביסה מכיר את התווית הלבנה התפורה לבגד ובה הנחיות כיצד נכון לכבס אותו. החובה לצרף את התווית לכל מוצר טקסטיל המיובא לישראל בוטלה לאחרונה על-ידי הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה.

מדובר באחת משורה של תקנות והוראות שהוסרו השנה או יוסרו בקרוב במסגרת המאמץ להפחית את נטל הרגולציה. מדובר בין היתר בשינויים שיביאו לביטול הליכי הרישוי למתווך נדל"ן, הפחתת 3,200 תקנים של מנהלי מוסך במוסכים קטנים, ביטול המגבלה שמנעה ייבוא ישיר של מכוניות מארה"ב וריכוך תקנות שהקשו על פתיחת מאפיות, יקבים ומבשלות בוטיק.

משרד ראש הממשלה יציג היום (א') לממשלה את ספר הפחתת הנטל הרגולטורי לשנת 2018, זאת על-רקע נתונים מעודדים בדבר שיפור ניכר בדירוג ישראל במדד PMR של ארגון המדינות המפותחות OECD. המדד (שמו הוא ראשי תיבות באנגלית של רגולציית שוק המוצרים) מפורסם אחת לחמש שנים והוא מבוסס על 1,500 פרמטרים בענפים הכלכליים השונים ובהם תחבורה, אנרגיה ותקשורת. במדד של 2013 דורגה ישראל במקום הלפני אחרון, לפני טורקיה. במדד של 2018 הקדימה ישראל 17 מדינות אחרות.

הדוח מפרט מה עשו משרדי הממשלה השונים כדי להפחית רגולציה מיותרת בתחומי אחריותם. מעיון בדוח עולה כי שלושת המשרדים שהצטיינו בכך היו משרד התחבורה, משרד החקלאות ומשרד המשפטים. משרד הבריאות לעומת זאת בלט באי-עשייה ואחריו המשרד להגנת הסביבה, אם כי בשני המשרדים ניכר שיפור לעומת הדוח הקודם. את הדוח ערכו אורן כהן, סמנכ"ל ממשל וחברה, ועמיחי פישר, ראש אגף בכיר לטיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה.

על-פי הדוח, היקף החיסכון כתוצאה מ-58 תכניות שנעשו ב-2018 עתידים לחסוך למשק סכום שנתי של 1.43 מיליארד שקל ולהפחית 7.5 מיליון ימי המתנה לקבלת אישורים, היתרים ורישיונות.

את מירב החיסכון השיג כאמור משרד התחבורה, שסך התכניות שאישר אמורות לחסוך למשק 1.048 מיליארד שקלים. החיסכון הגדול ביותר, כחצי מיליארד שקלים לשנה, יושג בעקבות יצירת דיפרנציאציה (הבדלה) בין מוסכים גדולים למוסכים קטנים. בקטגוריית המוסכים הקטנים, שהוגדרה ככזו החלה על מוסכים ששטחם עד 100 מ"ר יונהגו דרישות מופחתות שיאפשרו בין היתר למוסכים הקטנים להעסיק מנהל מוסך אחד במקום שניים בכל משמרת, כפי שדורש התקן הנוכחי. הויתור על התקן הנוסף אמור לחסוך לכ-3,200 מוסכים המוגדרים קטנים, משרה בהיקף כספי של 13 אלף שקל לחודש בממוצע. מעבר להיקף הכספי המשמעותי מדובר בתקנה המסייעת לעסקים קטנים ובינוניים. תקנה קפקאית במיוחד שבוטלה השנה הגבילה את ייבוא כלי הרכב מתוצרת ארה"ב לכלי רכב העומדים בתקן האירופי - כשההבדל היחיד הנובע מכך הוא זווית שונה בפנסי הרכב.

בתחום השכרת הרכב שונתה תקנה שסגרה למעשה את האפשרות להקים חברת השכרת רכב בפני כל מי שאיננו חברת ליסינג. התקנה קבעה תנאי סף לקבלת רישיון לחברת השכרת רכב, שלפיו מבקש הרישיון יצטרך להחזיק בצי מינימלי של כ-30 כלי רכב שרשומים על-שם חברה להשכרת רכב. תוקף הרישיון שהיה מוגבל לשנה הוארך לצמיתות. השינויים בנושא זה אמורים לחסוך למשק 425 מיליון שקל לשנה.

נטל כבד על עסקים קטנים

התוויות שנתפרו על בגדים ומוצרי טקסטיל שיובאו לישראל ייקרו את מחיר המוצר בכ-20 אגורות עד שקל לפריט, ובסכום כולל של 50 מיליון שקל לשנה. ביטול הצורך עורר התנגדות מצד התאחדות התעשיינים שביקשה להגן על המפעל שייצר את התוויות וטענה בין היתר כי ביטול התווית יפגע במי שאינו יודע אנגלית. מצד שני בשוק הקמעונאי התלוננו כי התקנה מפלה אותם לרעה מול מוצרי טק,סטיל שנרכשים באינטרנט ומגיעים לישראל בדואר - שפטורים מחובת התווית.

משרד המשפטים אישר תכנית לביטול הליכי הרישוי למקצוע תיווך הנדל"ן. השינוי מחייב שינוי חקיקה כך שביצועו מותנה בהקמת ממשלה חדשה. במשרדי הממשלה מקווים כי אם המהלך יסתיים בהצלחה הוא ישמש תקדים לביטול הליכי רישוי מקצועי נוספים. על-פי דוח מפברואר השנה בישראל קיימים כיום כ-142 מקצועות המחייבים רישוי לעומת 90-100 במדינות המערביות הגדולות. בין המקצועות ישנם כאלה שהם ייחודיים לישראל: מפרק אסבסט ומתווך ילדים להופעות.

משרד החקלאות שינה תקנה שהטילה את האחריות על בדיקת איכות מי הקולחין על החקלאים שעושים שימוש במים אלה, כחלק מההיתר לשימוש במי קולחין.

מי הקולחין מסופקים לחקלאים על ידי 20 ספקים, אך האחריות לבדיקת איכות המים מוטלת על החקלאים ולא על הספקים. משום כך מתבצעות מאות בדיקות מי קולחין מיותרות אצל כל חקלאי וחקלאי במקום שהמים ייבדקו בנקודת האספקה לחקלאים. השינוי מעביר את האחריות לבדיקת איכות המים מהחקלאים לספקים.

תקנה אחרת שרוככה נוגעת לדרישות משרד הבריאות לקבלת רישיון יצרן מזון: התקנה מחייבת את היצרן להחזיק במסגרת בית העסק חדרים ייעודיים לטיפול בסוגים שונים של מאפים, חדרים מיוחדים למקלחת, אוכל לחיטוי והחלפת בגדים,

הדרישות, שנועדו במקור עבור בתי עסק או מפעלים גדולים, מהוות נטל כבד על בעלי עסקים קטנים כמו מאפיות בוטיק או מבשלות בירה ביתיות. סכום החיסכון הכספי כתוצאה משינוי התקנה לא פורט, אולם ההערכות הן כי היא תקל על פתיחת עסקים קטנים לייצור מזון.

עוד באותו נושא

הגירעון התקציבי ממשיך להתנפח לכיוון המדאיג של 4%

לכתבה המלאה
  • רגולציה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully