פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תביעה חדשה נגד משה חוגג ב-6 מיליון שקל

      יותר משנתיים לאחר שסגר את הסטארט-אפ מובלי, נתבע היום חוגג בבית המשפט המחוזי בתל אביב יחד עם שותפו, המיליארדר הקזחי קינס רקישב, על ידי שני אנשי עסקים יהודים מארה"ב שרכשו מניות של מובלי

      בעלי בית"ר ירושלים משה חוגג (ברני ארדוב)
      משה חוגג (צילום: ברני ארדוב)

      יותר משנתיים לאחר שסגר את הסטארט-אפ Mobli, נתבע היום היזם והמשקיע משה חוגג, בעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים, יחד עם חברת מובלי, שבמסגרתה פעל המיזם, וכן עם שותפו בקרן ההון סיכון סינגולריטים, המיליארדר הקזחי קינס רקישב, ועם סמנכ"ל הכספים לשעבר של מובלי, ירון שלם. התביעה, בסכום של 6 מיליון שקל, הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי שני אנשי עסקים יהודים אמריקאים, שרכשו מניות של מובלי בסכום כולל של יותר מ-1.5 מיליון דולר בשנים 2014-2013.

      הסטארט-אפ מובלי, שחוגג הקים ב-2010 יחד עם אחיו, עודד חוגג, פיתח אפליקציה לשיתוף תמונות במכשירים ניידים (בדומה לאינסטגרם). בשלוש שנותיו הראשונות של המיזם, דווח כי הצליח לגייס ממשקיעים בעולם 86 מיליון דולר, בין השאר, באמצעות איל ההון רקישב והמיליארדר המקסיקני קרלוס סלים. ב-2013 הקימו חוגג ורקישב יחד את קרן ההשקעות סינגולריטים ומינו ליו"ר הקרן את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שהמשיך לכהן בתפקיד עד להרשעתו בבית המשפט ב-2015 בקבלת שוחד בפרשת הולילנד.

      ואולם, מובלי התקשה לעמוד בתחרות מול אינסטגרם, בעיקר לאחר שזו נרכשה על ידי פייסבוק ב־2012, והמיזם דעך והלך, עד שב-2016 פוטרו עשרות עובדיו, וכשנה לאחר מכן הופסקה פעילותו סופית. באפריל 2017 התפרסמו דיווחים בתקשורת שלפיהם חברת המדיה החברתית סנאפצ'ט רכשה את הפטנט של מובלי תמורת 7 מיליון דולר. עם זאת, בכתב התביעה שהוגש היום נגד חוגג, רקישב, שלם וחברת מובלי טכנולוגיות 2010 בע"מ, שבמסגרתה פעל הסטארט-אפ, נטען כי "מדובר בכישלון מפואר לגבי מכירת הפטנט בסכום זעום, וזאת לעומת הסכומים האדירים שהושקעו בחברה וירדו לטמיון".

      בפתחו של כתב התביעה שהוגש לבית המשפט בתל אביב, נטען כי חוגג ניצח על "מעשי מרמה ותחבולה, עשיית עושר ולא במשפט ורשלנות חמורים, תוך מניפולציה במחירי מניות", שבוצעו על ידי מובלי ושאר הנתבעים נגד שני התובעים, בארי פרידמן ומרווין מרמלשטיין.

      פרידמן בן ה-47, איש עסקים מניו ג'רזי (הוא גם קרוב משפחה של הרשי פרידמן, יו"ר ובעל השליטה בחברת הנדל"ן אזורים), הוא בעלי חברת BRF Capital (הרשומה גם היא כתובעת בתיק), ואילו מרמלשטיין בן ה-64 משיקגו גם הוא בעל עסקים בתחום הנדל"ן בארה"ב. השניים טוענים בתביעתם כי רכשו את מניות מובלי בהסתמכות "על המצגים הכוזבים שהציגו הנתבעים בפניהם".

      נתבע חמישי בתביעה זו הוא בנק לוידס הבריטי. על פי התובעים, "למיטב ידיעתם, נושאי המשרה במובלי מבוטחים בפוליסת ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה שהונפקה על ידי לוידס, באמצעות המתווך המורשה שלה (ברוקר) Guest Krieger Limited. נציגתה הרשמית של לוידס בישראל היא עו"ד סיגל שלימוף ממשרד גרוס, אורעד, שלימוף ושות'".

      במסגרת עילות התביעה נטען כי "אילו התובעים היו מודעים למצב הדברים בחברה לאשורו, ובפרט אם היו מודעים לכך שהשקעתו של קרלוס סלים הסתכמה בכ-10 מיליון דולר ארה"ב בלבד ובתנאים עדיפים, ושהחברה לא גייסה 60 מיליון דולר באותו סבב מדובר, ושליאונרדו דיקפריו השקיע פחות מ-10 דולרים בחברה, אזי התובעים כלל לא היו רוכשים מניותיהם בחברה".

      כמו כן, נטען כי "מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים עולים כדי מעשה הונאה ותרמית, ולכל הפחות, כדי עשיית עושר ולא במשפט ומצגי שווא רשלניים, שכל מטרתם הייתה לפתות את ציבור המשקיעים ואת התובעים בפרט להשקיע בחברה כספי עתק ולקדם את טובתם האישית של הנתבעים, כאשר כל אותה העת הם מסבים הוצאות גבוהות לחברה, מושכים משכורות ובונוסים לכיסם הפרטי, מעשירים את הונם הפרטי וממשיכים לחיות חיי תענוגות".

      תביעה של 5 מיליון דולר בקליפורניה

      בד בבד, תלויה ועומדת כיום תביעה נוספת נגד חוגג וחברת מובלי, בהיקף של 5 מיליון דולר, שהוגשה על ידי המיליארדר החרדי האמריקאי שלמה יהודה רכניץ בבית משפט בקליפורניה. כפי שפורסם ב"גלובס", רכניץ טוען כי רכש מניות מובלי בעקבות מצג-שווא שהציג בפניו ג'ייסון ליונס, ששימש מתווך בעסקה. הוא תובע את ליונס וחוגג על הפרת חוקי ניירות ערך ועשיית עושר ולא במשפט, ואת ליונס וחברת מובלי גם על הונאה, מצג-שווא רשלני והפרת חוק הרישום של ברוקרים בקליפורניה.

      ל"גלובס" נודע כי לפני כשבועיים הגיע רכניץ להסדר זמני בתביעה מול ליונס, אבל תביעתו נגד חוגג נותרה בעינה. השבוע דחה בית המשפט בקליפורניה את מועד הדיון הבא בתביעה לספטמבר, לבקשתו של רכניץ, וזאת ככל הנראה, עד לאישור סופי של ההסדר בינו לבין ליונס. שתי התביעות בעניין מובלי מצטרפות לשורה של תביעות שהוגשו נגד חוגג ושעליהן דיווחנו ב"גלובס" בשנה האחרונה.

      התביעה של פרידמן ומרמלשטיין, שהוגשה היום בבית המשפט בתל אביב, מציינת כי חוגג כיהן כמנכ"ל מובלי מיום היווסדה ב-2010, ואילו רקישב כיהן כיו"ר החברה, ו"לפי דיווחים לציבור, השקיע כ-22 מיליון דולר ארה"ב בחברה". לפי התובעים, "עיקר פעילות החברה היה בישראל, במרכז הפיתוח שלה בתל אביב". לטענתם, חוגג "הציג עצמו במשך שנים כאשף פיננסי, אך נתפס בקלקלתו בפרשה זו כמו בפרשות אחרות, והתגלה כשור מועד וכיזם סדרתי כושל, זאת תוך גרימת נזקים כבדים לתובעים ולמשקיעים אחרים בסך מאות רבות של מיליוני שקלים".

      לפי כתב התביעה, "הנתבעים הציגו מצגי שווא בפני התובעים, אם בעל-פה ואם בכתב, ופרסמו באופן חוזר ונשנה פרסומים מטעים וכוזבים באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות אודות האיתנות הפיננסית של החברה ולגבי סכומי עתק שהושקעו או שיושקעו כביכול בחברה על ידי המיליארדר קרלוס סלים ושחקן הקולנוע המפורסם ליאונרדו דיקפריו, לצורך פיתוח אפליקציה חדשה לשיתוף תוכן בשם Mobli על ידי מובלי ישראל". כמו כן, לטענתם, "הציגו הנתבעים מצגי שווא מטעים לגבי מספר המשתמשים האמיתי ובכלל באפליקציה והצהירו חגיגית כי החברה תתחיל להיסחר בעתיד הקרוב בפלטפורמה האקסלוסיבית - NASDAQ Private Market , ובכלל זה, בנוגע לנזילות המיידית הצפויה שרישום זה היה מעניק לתובעים".

      לטענת התובעים, "לולא הצהרותיהם הכוזבות ומצגי השווא של הנתבעים לתובעים, ובכלל זה המצגים והפרסומים המטעים אודות השקעת הענק של סלים והעסקה הגדולה של דיקפריו בחברה והרישום הקרוב של החברה בנאסד"ק, אשר היה מקנה להם נזילות ואפשרויות אחרות למימוש, התובעים לא היו רוכשים מניות בחברה, וכך לא היו נגרמים להם נזקים משמעותיים הנאמדים במיליוני שקלים".

      "סלים לא השקיע 60 מיליון דולר"

      נציגם של פרידמן ומרמלשטיין במסגרת העסקאות לרכישת מניות מובלי היה יצחק וויינהאוס, יזם ומנהל השקעות ישראלי-אמריקאי, שלפי כתב התביעה, "פעל בשמם ועמד בקשר שוטף וישיר מול חוגג ונושאי משרה אחרים במובלי לפני העסקאות, במהלכן ואחריהן".

      לפי התביעה, "בהמשך לפגישה שהתקיימה בין חוגג לוויינהאוס ולנתונים שהוצגו במסגרתה, ב-2 בינואר 2014 התובע פרידמן (באמצעות חברת BRF Capital LLC) רכש 500 אלף מניות רגילות בחברה בתמורה למיליון דולר מידי בעל עניין בחברה (חברת Mysyrl Capital )". התובע השני, מרמלשטיין, רכש מניות של מובלי בשתי עסקאות: ביולי 2013 קנה 150 אלף מניות במחיר של דולר למניה, ואילו בדצמבר 2014 רכש עוד 200 אלף מניות במחיר של 2 דולרים למניה מידי צד שלישי שהחזיק במניות - כך שבסך הכל השקיע במניות החברה 550 אלף דולר.

      לפי כתב התביעה, "במסגרת מגעים בין הצדדים במהלך 2013 הציגו חוגג ואחרים בפני וויינהאוס כאילו קרלוס סלים, אחד האנשים העשירים בעולם לפי מגזין 'פורבס', מתעתד להשקיע סכומים משמעותיים בחברה במחיר של 2 דולרים למניה. ואכן, בנובמבר 2013 הוציאה מובלי הודעה לעיתונות בנוגע לשיתוף פעולה של החברה עם קרלוס סלים והשלמת סיבוב גיוס הון בסך 60 מיליון דולר ארה"ב באמצעות השקעה של אחת ממפעילות הסלולר הגדולות בדרום אמריקה (America Movil) המצויה בבעלותו של סלים".

      התובעים טוענים כי "בניגוד לפרסומים ולמצגים שהציגו הנתבעים, קרלוס סלים לא השקיע בחברה 60 מיליון דולר, אלא 10 מיליון דולר לכל היותר ובמחיר אפקטיבי נמוך משמעותית מ-2 דולרים למניה, כשבתמורה להשקעתו בחברה, קיבל סלים מענק אופציות נדיב במיוחד וכן בלעדיות לקבלת תמלוגים ואחוזים ממכירות של האפליקציה בדרום אמריקה. למעשה, סלים השקיע בחברה בתנאים עדיפים ובתמורה לקבלת מניות בכורה אשר הניבו לו זכויות יתר - אותן השמיט חוגג במכוון מהמצגים שהציג בפני וויינהאוס".

      עוד עולה מכתב התביעה כי "הנתבעים המשיכו בפרסומים הכוזבים אודות השקעותיהם ומעורבותם כביכול של סלים ודיקפריו בחברה במשך שנים רבות לאחר אותן השקעות, ופרסמו כי החברה הגיעה לגיוס הון בסך כולל של כ-86 מיליון דולר ארה"ב ממשקיעים בפרופיל גבוה, כדוגמת לאנס ארמסטרונג, סרינה וויליאמס, טובי מגוויר ואחרים". ואולם, לטענת התובעים, "בפועל, הצליחה החברה לגייס הון בסכום נמוך משמעותית מזה שפורסם ולא הציגה לנאסד"ק דו"חות מבוקרים כנדרש - דבר שמנע מבעד החברה להירשם למסחר בנאסד"ק כפי שפורסם, באופן שסיכל את האפשרות של התובעים לממש את השקעותיהם ולצמצם את נזקיהם".

      התובעים בתיק מיוצגים על ידי עוה"ד דוד פורר, אמיר אבני ושלומית הראל ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות'.

      ממשה חוגג נמסר הבוקר ל"גלובס" בתגובה: "כתב התביעה לא התקבל עד לרגע זה ולא הייתה גם כל פנייה מוקדמת. למדנו לראשונה על התביעה דרך אמצעי התקשורת, התנהלות אשר מעידה ככל הנראה על התביעה.

      "מדובר בחברה שפעילותה שנסגרה לפני שנים. נלמד את התביעה ונבין במה מדובר".