בית המשפט העליון הותיר את ההרשעה בתיק הרצת האג"ח בפסגות על כנה אך מפחית מעונשי המאסר של דוד אדרי ושי בן דוד. העליון קבע היום (ג') כי הערעורים של אדרי ובן דוד על גזר הדין התקבלו חלקית, כך שעונש המאסר שנגזר על אדרי יופחת מ-4.5 שנים (54 חודשים) ל-42 חודשי מאסר בפועל ועונש המאסר שנגזר על בן דוד יעמוד על 22 חודשי מאסר בפועל במקום 2.5 שנים (30 חודשים). יתר רכיבי גזר הדין עומדים בעינם.
כמעט 12 שנה אחרי שהאירועים התרחשו, הגיע לסופו הבוקר תיק פרשת פרשת הרצת האג"ח בבית ההשקעות פסגות שהסעירה את שוק ההון הישראלי. בית המשפט העליון פרסםאת החלטתו בערעור שהגישו בכירי פסגות לשעבר, דוד אדרי ושי בן-דוד, על הרשעתם בפרשה וגם על העונשים חסרי התקדים שנגזרו על אדרי ובן-דוד בבית המשפט המחוזי בתל אביב. על אדרי נגזרו 4.5 שנות מאסר ועל בן דוד נגזרו 2.5 שנות מאסר.
יצוין כי במהלך הדיון בערעור בתיק פסגות הציעו שופטי העליון, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, ויעל וילנר, לאדרי ולבן-דוד מתווה פשרה שלפיו השניים ימשכו את הערעורים שהגישו, בתמורה להקלה בעונש. הצעת השופטים רמזה שאין בכוונתם לזכות את השניים. ואולם, אדרי ובן-דוד סירבו להצעה והתעקשו להיאבק על חפותם. הם ביקשו מהשופטים לכתוב פסק דין שיכריע בערעור כולו.
טענות ל"אכיפה בררנית"
חקירת הפרשה התפוצצה ב-2010, אז התברר כי רשות ניירות ערך חוקרת חשד לתרמית חמורה בניירות ערך שביצעו בכירי פסגות לשעבר וכן מנהלים זוטרים יותר בבית ההשקעות הגדול במדינה בספטמבר 2007. בין היתר נחקרו באזהרה מנכ"ל פסגות באותה תקופה, רועי ורמוס; ושי ירון, שהיה מנהל פסגות ניירות ערך.
אולם, בהמשך הוחלט לסגור את התיק נגד ירון, וגם ורמוס נחלץ בשלום ולא הועמד לדין פלילי בזכות הסדר שנערך בינו לבין הפרקליטות. בסופו של דבר הועמדו לדין, וגם הורשעו (בדצמבר 2016), שני מנהלים בכירים פחות בפסגות לשעבר - אדרי ובן-דוד. השניים הורשעו כי פעלו במשותף כדי להשפיע על שערי אג"ח ממשלתית לקראת "מכרז החלף" שביצע משרד האוצר בספטמבר 2007 ובאישומים נלווים.
השופט חאלד כבוב הטיל על אדרי ובן-דוד עונשי מאסר כבדים וחסרי תקדים בעבירות מהסוג שבו הורשעו השניים. את אדרי הוא שלח ל-4.5 שנות מאסר ואת בן-דוד - ל-2.5 שנות מאסר. בנוסף, השופט הטיל על השניים קנסות משמעותיים: על אדרי - קנס של 4.5 מיליון שקל, ועל בן-דוד - 1.75 מיליון שקל.
ב-30 ביולי 2017 הגישו אדרי ובן-דוד ערעור לבית המשפט העליון הן על הרשעתם והן על העונשים הכבדים שהוטלו עליהם. באמצעות עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, ובכתב ערעור שהשתרע על פני 214 עמודים, העלה אדרי שלל טענות נגד הרשעתו. אחת הטענות המעניינות של אדרי היא טענה של "אכיפה בררנית". לדבריו, העמדתו לדין פלילי בזמן שהמנהלים הבכירים בפסגות, ירון וורמוס, יצאו בשלום, צריכים להביא לזיכויו משיקולי צדק.
אדרי הדגיש כי עמדתו ועמדת בן-דוד - המיוצג בידי עו"ד ירון קוסטליץ - הייתה ועודנה כי הם לא עברו עבירה, ולפיכך לא הם ולא המנהלים צריכים היו לעמוד לדין. "אולם, משהוחלט כי יש להעמיד את אדרי ובן-דוד לדין, לא היה מקום להבחנה בינם לבין המנהלים".
בסוגיית העונש, טען אדרי, בין היתר כי "השופט כבוב שגה בכך שגזר על אדרי עונש קיצוני בחומרתו, שאינו הולם לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, שאינו מותאם לענישה הנוהגת, שאינו מידתי כלל, ללא הנמקה של ממש ובהתעלם מטענות רבות של אדרי". לדברי אדרי, "השופט טעה כשעשה בשימוש ברטוריקה מחמירה בגזר הדין, ללא בסיס ושלא בצדק. המחוזי קבע קביעות מחמירות ביותר שאינן מבוססות, וזאת על מנת להשחיר את אדרי ולשוות למעשיו נופך חמור יותר, כגון: "הנאשמים פעלו... באופן בריוני".
אדרי הלין גם על החלטתו של השופט כבוב לציין בגזר הדין את השכר והפרמיה העצומים שקיבל באותה תקופה. בגזר דינו כתב השופט כי "אדרי קיבל במהלך 2007-2009 שכר ופרמיות בסכום של כ-65 מיליון שקל (!), כאשר הפרמיה שקיבל ביחס לשנת 2007 היא יותר מ-27 מיליון שקל. בן-דוד זכה לפרמיה של כ-20 מיליון שקל במהלך שלוש השנים הללו, מתוכם כ-7.5 מיליון שקל -פרמיה לשנת 2007". לטענת אדרי, "עצם הצגת השכר והפרמיות והתבססות עליהם הביאו להחמרה חסרת הצדקה עם אדרי".
דוד אדרי ושי בן-דוד הורשעו במשפט פרשת הרצת האג"ח בפסגות בדצמבר 2016. ההרשעה הגיעה כ-9 שנים אחרי שהמעשים התרחשו, וכאמור, כאשר בכירי פסגות לשעבר, רועי ורמוס, אריק שטיינברג, ושי ירון, לא הועמדו לדין, על אף שנחקרו באזהרה בזמנם. שני נאשמים נוספים, אהרון נבון וסער וינטראוב, שהיו אנשי דויטשה בנק והועמדו לדין באשמה כי שיתפו פעולה עם אדרי ובן-דוד, זוכו מהאישומים נגדם מחמת הספק.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כיהן אדרי כסמנכ"ל ברוקראז' בבית ההשקעות וכן ניהל את חשבון הנוסטרו של פסגות; בן-דוד כיהן כמנהל חדר ברוקראז' בפסגות. השניים הורשעו כי פעלו במשותף כדי להשפיע על שערי איגרת חוב ממשלתית לקראת "מכרז החלף" שביצע משרד האוצר בספטמבר 2007.
לפי התוכנית המשותפת, בימים שקדמו למכרז ביצעו הנאשמים עסקאות רבות בהיקפים גדולים, על-מנת להשפיע על שערי איגרת חוב שהשתתפה במכרז. בנוסף לתוכנית המשותפת פעלו אדרי ובן-דוד במטרה להשפיע על שערי איגרות חוב נוספות שהשתתפו במכרז. פעילויות אלה שיפרו את יחס ההמרה שלו זכו הנאשמים במכרז והשיאו לפסגות רווחים משמעותיים.
באישום נוסף הורשעו השניים בביצוע עסקאות בהיקפים גדולים, במטרה להעלות את שער איגרת החוב של חברת דלק נדל"ן. זאת, על רקע סיכום מוקדם עם מנכ"ל דלק נדל"ן, הלל רוז'נסקי, שהתחייב לרכוש את האג"חים במחיר גבוה יותר מהמחיר בשוק.
לפי אישום שלישי, אדרי ביצע פעילות מסחר תרמיתית, תוך ביצוע עבירת מירמה והפרת אמונים כלפי פסגות. בדצמבר 2008 רכש אדרי אג"ח לחשבונו הפרטי; לאחר מכן, במשך כ-3 שבועות הוא ביצע רכישות מאסיביות של אג"ח זה, באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות שהיה בשליטתו, במטרה להעלות את שער האג"ח. אחרי עליית השער הוא הקדים ומכר את האג"ח תוך גריפת רווחים משמעותיים; ורק לאחר מכן, ולאחר שמכירותיו גרמו לירידות שערים של האג"ח, אדרי מכר את האג"ח מחשבון הנוסטרו.
באפריל 2017 השופט כבוב גזר על השניים, כאמור, עונשי מאסר חסרי תקדים בחומרתם כאשר מדובר בעבירות של הרצת מניות. אדרי נשלח ל-4.5 שנות מאסר (54 חודשים); ובן-דוד לשנתיים וחצי מאסר (30 חודשים), בגין הרשעתם ב-3 פרשיות שביצעו בשנת 2007, שהמרכזית שבהן היא הרצת האג"ח.
בנוסף, השופט הטיל על השניים קנסות משמעותיים: על אדרי - קנס בסך כולל של 4.5 מיליון שקל, ועל בן-דוד - קנס בסך 1.75 מיליון שקל.גזר דינו של השופט כבוב היה מפורט ומנומק והוא הדגיש כי השניים, אדרי ובן-דוד, פעלו מתוך תאוות-בצע וגרפו סכומי-עתק בזכות מעשי המירמה שלהם.
"הנאשמים פעלו לכל אורך הדרך להשיא את הרווחים לבית ההשקעות באופן ישיר, וככל שרווחים אלה גדלים - הרי חלקם של הנאשמים ברווחים האלה גם הולך וגדל, שהרי נוסחת התגמול מורכבת משכר קבוע ומאחוזים ומבונוסים שנובעים מהרווחים שנוצרים לבית ההשקעות". השופט דחה את טענת ההגנה, לפיה מדובר במניע כלכלי לטובת פסגות, ולא במניע של תאוות-בצע לנאשמים עצמם. לדבריו, "הנאשמים ידעו ידוע היטב שעל-פי נוסחת התגמול שהם חתומים עליה מול בית ההשקעות, הם זכאים לקבל חלק יחסי מהרווח שפעילותם מניבה לבית ההשקעות".