הנה חידה שנשים רבות בישראל תהיינה חייבות לפתור בעתיד, אבל את התשובה אליה הן יכולות לקבל כבר עכשיו: למה ישראלית שיוצאת לפנסיה בגיל 62 מקבלת פנסיה שסכומה הוא כשליש מזו של גבר שפורש משוק העבודה? התשובה: רמת הכנסה, גובה הצבירה והיותה אימא. שלוש סיבות שגורמות לנשים בישראל לצאת לפנסיה עם פחות כסף באופן משמעותי מגברים וכדי לשנות את המציאות הזאת ולדאוג לעתיד כלכלי בטוח יותר, עליהן להיות מודעות לכך ולפעול בהתאם.
"הנשים בישראל חייבות להתעורר", אומרת אורית מיכאל-רוזנשטיין, מנהלת יחידת הייעוץ הפנסיוני לסניפים בבנק הפועלים, "גיל הפרישה לנשים עומד כיום על 62 ולגבר 67. המשמעות היא שנשים בישראל חוסכות 5 שנים פחות. גם השכר החודשי שלהן לאורך השנים נמוך יותר ב 30% (ע"פ נתוני המחקר של מרכז מאקרו לכלכלה מדינית: השפעת הטיפול בילדים על היקף החיסכון לפנסיה של נשים בישראל דצמבר 2010) ויש לזכור כי החיסכון הפנסיוני הוא נגזרת של גובה השכר החודשי. בנוסף, נשים הבוחרות להיות אימהות אינן חוסכות בחל"ת כהמשך של חופשת הלידה והאפקט המצטבר הוא שנשים מרוויחות פחות בהווה וישלמו על כך מחיר גם בעתיד".
"מרכז מאקרו לכלכלה מדינית בדק ומצא במחקר שלו שבעוד שגבר יגיע לפנסיה של 9,000 שקלים בחודש, פנסיה של אישה תהיה בגובה 3,300 שקלים בחודש בלבד", אומרת מיכאל-רוזנשטיין. "הפער נוצר משלושת האפקטים: 4,000 שקלים קשורים לאפקט ההכנסה, 700 שקלים יוחסו לאפקט הצבירה וכ-1,000 שקלים מיוחסים לאפקט האימהות".
איך הגורמים השונים יוצרים מצב שבו אישה בישראל חוסכת פחות כסף לפנסיה מאשר גבר ומהם הפעולות והפתרונות שיכולים לסייע לה להתגבר על המציאות הזו?
רמת ההכנסה
הבעיה: לפי מחקר של המרכז מאקרו לכלכלה מדינית, נשים משתכרות פחות מגברים וכתוצאה מכך חוסכות פחות כסף בהשוואה אליהם.
לפי דו"ח פערי שכר של משרד הכלכלה לשנת 2016, השכר הממוצע לחודש של נשים יהודיות העובדות במשרה מלאה הוא 8,979 שקלים לעומת 12,960 שקלים לגברים ופער השכר המגדרי עומד על 32% בממוצע. נשים רבות עוסקות במקצועות דוגמת חינוך או בריאות ורווחה, אשר השכר בהם נמוך יחסית. מאחר שהחיסכון הפנסיוני הוא נגזרת של גובה השכר החודשי, הפנסיה של נשים תהיה בהכרח יותר נמוכה.
הפתרון: להבין כי גובה השכר בהווה ישפיע על גובה הפנסיה בעתיד ובמידת האפשר לנצל את שוק העבודה הדינמי ולבחון חלופות שונות להגדלת השכר בהווה, החלפת מקום עבודה, הגדלת אחוזי המשרה וכד'.
משך הצבירה
הבעיה: נשים יוצאות לפנסיה חמש שנים לפני הגברים.
לפי הדו"ח השנתי של ארגון הבריאות העולמי בשנת 2018, הנשים בישראל הן מהמאריכות חיים בעולם. אישה בישראל חיה בממוצע 84.2 שנים, הרבה יותר מהגבר הישראלי הממוצע שמאריך חיים עד גיל 80.2. המשמעות היא שהיא זקוקה לקצבת פנסיה במשך 4 שנים נוספות.
הפתרון: חשוב להיערך מראש עם חיסכון נוסף. ניתן למשל להימנע מלמשוך את קרן ההשתלמות החל מגיל 50 או לפתוח קופת גמל במעמד עצמאי ולבצע אליה הפקדות לשם יצירת מקור פנסיוני נוסף ממנו תוכלו לקבל פנסיה חודשית", אומרת מיכאל-רוזנשטיין, "כך, כשתגיעו לשיחת ייעוץ פנסיוני תוכלו להחליט מה השילוב המתאים לכם בין פנסיה חודשית לסכום חד פעמי שיעמוד לרשותכם בכדי לשמור על רמת החיים".
אימהות
הבעיה: נשים הבוחרות להאריך את חופשת הלידה מעבר לקבוע בחוק או בוחרות להתמקד בגידול הילדים בשנים הראשונות שלהם, נפגע החיסכון הפנסיוני עקב מס' שנים ללא הפקדה לחיסכון הפנסיוני שלהן.
נשים מנהלות שתי קריירות במקביל, הן גם אימהות וגם נשים עובדות", אומרת מיכאל-רוזנשטיין, "מחקרים מראים כי ישנן לא מעט אימהות לילדים עד גיל שש שאינן עובדות וכתוצאה מכך אינן חוסכות לפנסיה. נשים בישראל יולדות בממוצע שלושה ילדים, מדובר על 3 חופשות לידה. וגם כשהן חוזרות למעגל העבודה, הרבה פעמים בשנים הראשונות הן עובדות במשרה חלקית ומהשכר זה תיגזר ההפקדה לחיסכון הפנסיוני שלהן.
הפתרון: מומלץ לכל אישה בחל"ת להמשיך ולהפקיד באופן עצמאי לחיסכון הפנסיוני שלה, כדי לשמור על רציפות ההפקדה לחיסכון הפנסיוני שלה.
"לסיכום - נשים צריכות להגיע לייעוץ פנסיוני ויפה שעה אחת קודם. נשים צריכות להיות מודעות להשפעות השונות של גובה השכר, שנות החיסכון ותוחלת החיים שלהן כי הם אלה שיקבעו מה תהיה איכות חייהן בפנסיה. אז בואו לשיחת ייעוץ פנסיוני לתכנון העתיד שלכן".
הבהרה: האמור לעיל מהווה מידע והסבר כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות או ייעוץ מס, ואינו תחליף לייעוץ אישי המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם. יעוץ פנסיוני ינתן בכפוף לתנאי הבנק. יעוץ פנסיוני לפרישה כרוך בעמלה כמפורט בתעריפון הבנק. אין באמור כדי להוות התחייבות לחסכון בסכום כלשהו.