לאחר ארבע שנים בהן נרשמה עליה במספר הליכי פשיטת הרגל שנפתחו בישראל מדי שנה, נרשם שינוי מגמה: בשנת 2018 הוגשו 19,854 בקשות לפתיחת הליכי פשיטת רגל (צווי כינוס נכסים) - נתון המשקף ירידה של כ-6.5% במספר הבקשות לצו כינוס לעומת שנת 2017, בה הוגשו 21,231 בקשות.
גם מספר פושטי הרגל בפועל ירד: במהלך שנת 2018 ניתנו על ידי בתי המשפט ברחבי הארץ 19,538 צווי כינוס, נתון המציין ירידה של כ-2% לעומת שנת 2017.
ירידה נוספת נרשמה במספר ההחלטות שפטרו את פושטי הרגל מחובותיהם (צווי הפטר) - במהלך שנת 2018 ניתנו על ידי בתי משפט 7,325 צווי הפטר, נתון המשקף ירידה של כ-4% לעומת שנת 2017, אז ניתנו 7,620 צווי הפטר. בשנת 2016 ניתנו 6,587 צווי הפטר.
עם זאת, בזירת החברות לא נרשמה "בשורה" דומה של ירידה במספר הקריסות. במהלך שנת 2018 הוגשו 1,207 בקשות פירוק - עלייה של 2.3% במספר בקשות הפירוק לעומת שנת 2017. בין החברות שקרסו אשתקד היו גם הוניגמן, אחת מקבוצות קמעונאות האופנה הגדולות והמוכרות בישראל, שנכנסה בפברואר אשתקד למצב של הקפאת הליכים על רקע קשיים כלכליים; רשת ספורט ורטהיימר שהגישה בקשה למתן צו פירוק לחברה, לאור חוסר יכולתה להתמודד עם האתגרים בענף הקמעונאות והקושי של הרשת להתרומם לאחר קריסתה הכלכלית וכניסתה להליכי חדלות פירעון לפני כשלוש שנים; וכן חברת כים ניר , שמפעילה את טייסת ה כיבוי היחידה בישראל, שביקשה מביהמ"ש צו להקפאת הליכים ומינוי נאמן על רקע קשיים תזרימיים אליהם נקלעה.
העלייה במספר הבקשות לפירוק חברות במהלך 2018, ממשיכה את מגמת העלייה בקריסות החברות הנרשמת בשנים האחרונות. זאת, לאחר שבשנת 2017 הוגשו 914 בקשות פירוק - עלייה של 3% במספר בקשות הפירוק לעומת שנת 2016; וניתנו 607 צווי פירוק - עלייה של כ-1% לעומת שנת 2016.
הנתונים הללו מעוגנים בדו"ח סיכום פעילות האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים לשנת 2018, המתפרסם הבוקר (א'). הדו"ח כולל סקירה כללית של הפעילות בתחומי הפעילות השונים של המשרד כאפוטרופוס כללי, כונס רשמי ורשם לענייני ירושה וכולל נתונים על היקפי הפעילות בתחומים אלו בישראל.
מהדו"ח עולה עוד, כי היקף תביעות החוב שהוגשו לכונס הרשמי בשנת 2018 עומד על סך של כ-38.3 מיליון שקל, כ-30.6 מיליון מתוכן הוגשו בהליכי פשיטת רגל, ו-7.7 מיליון הוגשו בהליכי פירוק חברות.
מחלקת חקירות פלילית עצמאית
עוד הוקדש בדו"ח פרק לסמכות הכונס הרשמי לבצע חקירה מקיפה בענייו של של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו ונכסיו. פעמים רבות עולות טענות כלפי פושטי רגל כי הם מסתירים נכסים אצל קרוביהם, חיים ברמת מחייה גבוה מאוד ומבקשים פטור מחובותיהם תוך מרמה כלפי הנושים והמדינה. במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, שיכנס לתוקף בספטמבר השנה, הוענקו לחוקרי הכונס הרשמי, סמכויות חקירה פליליות שנועדו לאתר את המקרים הללו.
עם כניסתו הצפויה של החוק לתוקף בחודש ספטמבר תהפוך יחידת החקירות של הכנ"ר למחלקת חקירות פלילית ארצית ועצמאית. "השינוי שנקבע בחוק חדלות פירעון בכל הנוגע ליחידת החקירות הינו שינוי משמעותי הן תפיסתית והן מבחינת הצרכים הארגוניים, המבניים והמקצועיים של היחידה. לפיכך - ממועד חקיקת חוק חדלות פירעון, עוסק מטה היחידה בהערכות לשינויים האמורים ולהשלכות הנובעות מהענקת סמכויות החקירה הפליליות ליחידה", נכתב בדו"ח.
פעולות החקירה נעשות על -ידי חוקרים מקצועיים ביחידת החקירות - רואי חשבון, כלכלים ועורכי דין - בהדרכה ובהכוונה של מנהל מחלקת החקירות. החל מינואר השנה, כחלק מההערכות לכניסת החוק לתוקפו, החלה היחידה לפעול כיחידה עצמאית, הפרוסה במספר מוקדים ברחבי הארץ. בתקופה זו הגישה המחלקה 4 כתבי אישום כנגד פושטי רגל; 33 תיקים נמצאים בשלבי חקירה גלויה ; 19 תיקים נמצאים בשלבי חקירה סמויה; ב-7 תיקים הסתיימה החקירה והם ממתינים להחלטה על נקיטת אמצעים; ו-19 תיקים הסתיימו כתוצאה מהחקירה בהסדרים המיטיבים עם הנושים.
בנוסף מרוכזת במטה הנהלת היחידה עבודת פניות לבנקים ולגופים פיננסים לצורך קבלת מידע ונתונים על חייבים בהליכי פשיטת רגל והזנתם. מהדוח עולה כי בשנת 2018 בוצעו אלפי פניות לקבלת נתונים ומידע לגופים שונים, בהם בנקים וחברות ביטוח.
2 מיליארד שקל ללא דורש
בזירת הפעילות של האפוטרופוס הכללי, צוין בדו"ח, בין היתר, כי המשרד מנהל כספים עזובים עבור הזכאים להם (כספים של נפטרים או נעדרים שלא ידוע מי זכאי לרשת אותם, ואין להם דורש) בהיקף של 1.931 מיליארד שקל, וכי נכון ל-31 בדצמבר 2018 היו בניהול האפוטרופוס הכללי 16,085 תיקי ניהול רכוש פעילים, מתוכם 11,340 תיקי כספים ו- 4,745 תיקי נדל"ן, הכוללים 862 דירות ובתי עסק.
בשנת 2018 השיב האפוטרופוס הכללי לזכאים או ליורשים 122 נכסי מקרקעין וכספים בשווי כ-27.9 מיליון שקל.
עוד מעוגנים בדוח נתוני תיקי החילוט של האפוטרופוס הכללי. יחידת החילוט הוקמה באפוטרופוס הכללי על רקע המאבק המתגבר בפשיעה הכלכלית ובהון השחור והצורך בהקמת מנגנוני ניהול אפקטיביים לרכוש התפוס. בשנת 2018 נפתחו ביחידת החילוט 1,412 תיקי חילוט, הכוללים חילוט נדל"ן, כספים ומיטלטלין בחילוט זמני או קבוע; התקבולים בקרנות החילוט מכוח החוק לאיסור הלבנת הון הסתכמו בסך של כ-52 מיליון שקל; התקבולים מכוח פקודת הסמים המסוכנים הסתכמו בסך של כ-15 מיליון שקל; התקבולים מכוח חוק המאבק בטרור המנוהלים ע"י יחידת החילוט עבור אוצר המדינה הסתכמו בשנת 2018 בסך של כ-811 אלף שקל.
עוד אחראי האפטרופוס הכללי על עיזבונות ותרומות לטובת המדינה, כאשר מהדוח עולה כי בשנת 2018, התקבלו באפוטרופוס הכללי עיזבונות ותרומות לטובת מדינת ישראל בסך כולל של כ-74 מיליון שקל.
עו"ד סיגל יעקבי, האפוטרופסה הכללית והכונסת הרשמית במשרד המשפטים, אמרה על רקע פרסום הדו"ח, כי "האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי היה שותף להובלת תיקוני חקיקה חברתיים רבים בשנים האחרונות שנותנים את אותותיהם הלכה למעשה בשטח בין השאר בהנגשת זכויות לאוכלוסיות מוחלשות. מהפכת החלופות לאפוטרופסות מאפשרות כיום לכל אדם לקבוע את ההסדרים שיחולו לגביו כאשר לא יהיה מסוגל לדאוג לענייניו.
"כמו כן, במהלך שנת 2018 המשיך האגף בהערכות ליישום חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, העתידה לחולל מהפכה של ממש בתחום ניהול הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) של יחידים. השינויים הרבים באגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי מובלים על ידי עובדים ומנהלים מצוינים שתודתי נתונה להם".