בשנת 2018 עיקר הפשיעה הכלכלית בישראל סבבה סביב הונאה, מרמה וזיוף (24%), שוחד ושחיתות (כ- 16%), עבירות מסים (כ-12%), ומימון טרור (כ- 11%). העבירות הללו היוו כ-63% מכלל הפעילות העבריינית שזוהתה אשתקד על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
ביחס לשנת 2017 נרשמה ירידה של כ-7.2% בנתח היחסי של עבירות שוחד ושחיתות, ירידה של כ-3.8% בארגוני פשיעה, עליה של כ-4.2% בנתח היחסי של סחר בסמים, ועליה של כ-3.4% בנתח היחסי של עבירות מסים. תחומי פעילות עבריינית משניים שזוהו בכתבות המודיעיניות של הרשות בשנת 2018 עסקו בסחר בבני אדם, סחר בלתי חוקי בנשק, ופעילויות אחרות.
דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2018 היו שימוש במזומן (כ-16%), העברות בינלאומיות (כ-13%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע - צ'יינג'ים (כ-10%), פעילות בנדל"ן (כ-6%) ושימוש באנשי קש (כ-5%).
הנתונים הללו על העבריינות הכלכלית והלבנות ההון בישראל מתפרסמים היום (ד') בדוח השנתי לשנת 2018 שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים. בדוח סוקרת הרשות, המכונה גם הרשות הלאומית למודיעין פיננסי, את פעילותה והישגיה בשנה החולפת, מספקת רקע כללי אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם וכן נתונים סטטיסטיים רבים על העבריינות הכלכלית.
גוברים חילופי המידע הבינלאומיים
בשנת 2018 התמקדה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בביצוע חקירות פיננסיות כתמיכה בחקירות של המשטרה, המוסד, השב"כ ושאר רשויות החקירה והאכיפה, בדגש על תחומים בסיכון גבוה: הונאה, מרמה וזיוף, שוחד ושחיתות שלטונית, עבירות מס ומימון טרור. הרשות המשיכה באיתור ובהפצת חשדות בגין פעילות הלבנת הון של יחידים ושל רשתות מלביני הון ורכוש שמקורה בפשיעה. בדרך זו, מסייעת הרשות לאיסור הלבנת הון לרשויות האכיפה ולגופי הביטחון בחקירות עבירות הלבנת הון, מימון טרור ועבירות מקור, בייחוד בשלב המודיעיני הסמוי.
על פי הדוח, חל גידול ניכר של 18% בבקשות גופי האכיפה והביטחון לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, וכן בפרפראזות המודיעיניות (דוחות מודיעיניים שהרשות מכינה) שהפיצה הרשות בשנת 2018, המשקף גידול מצטבר של כ-132% בסך כל בקשות המידע שהתקבלו ברשות בחמש השנים האחרונות.
מבחינת אפקטיביות עבודת הרשות, מצוין בדוח, כי 84% מהדוחות המודיעיניים שהעבירה הרשות למשטרת ישראל שימשו אותן בפועל בחקירות הלבנת הון.
בנוסף, עולה מהדוח כי שיתוף הפעולה של הרשות לאיסור הלבנת הון עם רשויות מקבילות בעולם התחזק אשתקד, גוברים חילופי המידע הבינלאומיים והעולם הולך ומהדק יותר את טבעות החנק סביב הצינורות הכלכליים של העבריינות. כך, נרשם בדוח גידול עצום של כ-26% בחילופי המידע של הרשות עם יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם (בקשות מידע יוצאות) וגידול מצטבר של 217% בסך בקשות אלה יחסית ל-2013. נתון זה משקף עליה ניכרת בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי העבירה בחו"ל.
עוד עולה מהדוח, כי במהלך 2018 קיבלה הרשות מאות בקשות מידע מהרשויות המקבילות לה ב-54 מדינות שונות, נתון המשקף גידול מצטבר של כ-56% בחמש השנים האחרונות.
על-פי חוק איסור מימון טרור, חייבים גופים מסוימים, בהם הבנקים וגופים פיננסיים, לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעולות שמבוצעות בחשבונות לקוחותיהם. הדיווחים מחולקים לשניים: "דיווח רגיל" - דיווחים המתקבלים מגופים פיננסים בעקבות חובת דיווח הקיימת בחוק ללא שיקול-דעת של המוסד הפיננסי, בהתרחש אירוע מסוים; ו"דיווח בלתי רגיל" - על פעילויות חריגות או מעוררות חשד .
מהדוח עולה כי נמשכת גם השנה מגמת העלייה בדיווחים ה"רגילים" המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים. במהלך 2018 נתקבלו ברשות למעלה מ-1.9 מיליון "דיווחים רגילים" על פעולות פיננסיות, גידול של 6% ביחס ל-2017. כשני שליש מהפעולות מקורן במערכת הבנקאית.
גם מספר ה"דיווחים הבלתי רגילים" (פעילות שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעילותו העסקית, אינה רגילה), עלה השנה ועמד השנה על למעלה מ-91 אלף דיווחים, גידול של 50% ב-5 השנים האחרונות. מקורם של כ-55% מהדיווחים הבלתי רגילים הינו במערכת הבנקאית.
עוד נרשמה מגמת עליה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני השירותים הפיננסיים (הצ'יינג'ים). אלה מהווים כ-30% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2018, גידול של כ-6% יחסית לשנת 2017, וגידול של כ-430% יחסית לשנת 2015.
השפעה לאומית של ממש
הדוח מתייחס גם להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת בתחום איסור הלבנת ההון ומימון טרור, ובראשן - הובלת הליך צירופה של ישראל לארגון ה- FATF , דירוג הרשות כאחת משתי הרשויות האפקטיביות ביותר בעולם, זכיית הרשות בפרס נציבות שירות המדינה בגין השינוי הארגוני שביצעה, עליה נמשכת בשיתופי הפעולה המקומיים והבין-לאומיים ותרומה משמעותית לחקירות.
הרשות אף קידמה בשנה החולפת השלמת שורה ארוכה של דברי חקיקה, שנועדו לעצב ולחזק את המשטר בישראל ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בעולם, בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומכלול הגופים הפועלים בתחום, לרבות החוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, תיקון חוק המאבק בטרור, חוק צמצום השימוש במזומן והחוק להסדרת פעילותם של גמ"חים ועוד.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, אמרה על רקע פרסום הדוח, כי "שנת 2018 הייתה שנה משמעותית ביותר עבור מדינת ישראל ועבור הרשות. במהלך השנה הובילה הרשות את ההיערכות לקבלת מדינת ישראל לארגון ה- FATF היוקרתי, שהוביל להישג לאומי אסטרטגי נכבד. כמו כן, זכתה הרשות בשנה זו בציון הגבוה ביותר בעולם בגין אפקטיביות פעילותה, אחת משתי רשויות בלבד בעולם כולו אשר זכו בציון יוצא דופן זה וכן קיבלה את אות ההוקרה מטעם נציבות שירות המדינה להתייעלות וצמצום הבירוקרטיה בגין השלמת הליך השינוי הארגוני המקיף שהובלתי ברשות, בליווי ותמיכת מנכ"לית ומטה משרד המשפטים.
"הרשות ממשיכה להגיע להישגים חדשים וליצור השפעה לאומית של ממש".