מיסוי קרנות הנאמנות הוא מהחלקים המורכבים והמסובכים ברפורמה; המענה שניתן עד כה למיסוי הקרנות בהמלצות ועדת רבינוביץ, החוק והתקנות, נותר חלקי וכמה מהבעיות עדיין לא נפתרו. אחת מהן נוגעת להענקת חסינות למנהלי הקרנות מפני תביעות של לקוחות שייפגעו מסיווג קרנות לאחד משלושת מסלולי המס.
קרנות הנאמנות נחשבות למכשיר העממי והפופולרי בין המכשירים הפיננסיים הנסחרים בשוק ההון. הענף מנהל כ-46 מיליארד שקל בכ-600 קרנות נאמנות. מרבית נכסי הענף מנוהלים בקרנות של הבנקים, המשתמשים בסניפים וביועצי ההשקעות לשיווק הקרנות שבבעלותם. על פי הערכות מחזיקים בקרנות נאמנות 300 אלף איש.
על פי חוק הרפורמה, חולקה שיטת מיסוי הקרנות לשלוש - קרנות פטורות, שאינן חייבות במס על רווחיהן והכנסותיהן; קרנות חייבות, שעל רווחיהן והכנסותיהן חל תשלום מס; קרנות מעורבות, שרווחיהן והכנסותיהן חייבים במס חלקי.
בחודשים האחרונים ניכרים בענף הקרנות ביקושים אדירים לקרנות החייבות. חלק מהסיבות לכך טמונות בתקופת המעבר ב-2003 שבה איגרות החוב יהיו פטורות ממס רווחי הון, וחלק אחר נובע מהסלידה של הציבור ממגע עם רשויות המס.
עקב הפטור ממס רווחי הון לאג"ח ב-2003, יש יתרונות רבים לקרנות חייבות בשנה זו. מבנה הקרן החייבת הוא נוח למשקיעים רבים, המעדיפים להימנע מהעיסוק במס. ב-2003, כאשר על אג"ח ומק"מים לא מוטל מס רווחי הון, ההשקעה בקרנות חייבות נוחה אף יותר. המשקיע מבחינתו יהיה פטור מכל העיסוק בעניין המס, ובפועל גם הקרן כמעט לא תשלם מס - רק על ריבית האג"ח.
החוק העניק למנהלי הקרנות החייבות אפשרות לשנות את סיווגן באופן חד פעמי לקרנות מעורבות בסוף 2003 (בתנאי שלפחות 75% מהנכסים של הקרנות שמבקשות לשנות סיווג פטורים ממס). קרנות אג"ח רבות המנהלות מיליארדי שקלים אכן צפויות לבצע שינוי זה.
אם ניתן להגדיר את הקרנות החייבות כקרנות של 2003, כלומר, כקרנות ההווה - הרי שהקרנות המעורבות הן קרנות העתיד, ומרבית הנכסים בענף ינוהלו בסופו של דבר בהן. היתרונות של הקרנות המעורבות המאפשרות קיזוז הפסדים מול ניירות ערך אחרים, וכן תשלום מס רק בעת המימוש גם אם במשך שנים, יעפיל על החסרונות. הקרנות המנייתיות יהיו ברובן קרנות מעורבות בגלל היכולת לקזז הפסדים, והעובדה שהמשקיעים בהן מתוחכמים יותר מאלה שבשקליות.
בדומה לאופן גביית המס בבורסה, גם בקרנות הנאמנות תהיה תקופת מעבר שבה ייגבה מס מחזור; בתקופה זו יחול על הקרנות מס מחזור: 0.5% במחצית הראשונה של השנה ו-1% במחצית השנייה. המס ייגבה בעת מכירת הקרן בלי קשר לרווחיות העסקה. חלק מהבנקים יעמידו כבר בתחילת 2003 מערכות המסוגלות לגבות מס רווחי הון, כך שתקופת הביניים של גביית מס המחזור לא אמורה להימשך זמן רב.
גם אופן קביעת מחיר הרכישה דומה לניירות ערך אחרים. בעל יחידת השתתפות בקרן מעורבת או פטורה יכול לבחור כמחיר הקובע לצורך חישוב המס את הגבוה מבין השניים - מחיר הרכישה המקורי המתואם למדד, או שווייה של יחידת ההשתתפות ב-1 בינואר 2003.
שלושה סיווגי המס
* קרנות פטורות - קרנות אלה אינן חייבות במס רווח הון. בעלי היחידות שרכשו את הקרן הפטורה מחויבים במס רווחי הון ריאלי של 25% בעת מימוש הקרן. המס הגבוה יותר שמחויבים בו משקיעים בקרנות הפטורות (רוב האפיקים ממוסים ב-10%-15%), אמור להרחיק מהן את המשקיעים הפרטיים. קהל היעד של קרנות אלה - משקיעים מוסדיים, חברות מהמגזר העסקי ומלכ"רים - מתחשבן עם רשויות המס בכל מקרה, ולכן יעדיף להשקיע בקרנות פטורות.
* קרנות חייבות - על הקרן עצמה חלה חובת תשלום מס. קרנות אלה פוטרות את בעלי יחידות ההשתתפות ממגע עם רשויות המס (אף כי לא ברור אם יהיה פטור גם מהדיווח של הבנקים למס הכנסה עליהם). הקרנות ישלמו מס על כל נייר ערך שישקיעו בו, לפי שיעור המס שנקבע לו בחוק.
אחד החסרונות של קרנות אלה הוא שבעלי היחידות ההשתפות אינם זכאים לקזז את ההפסדים או הרווחים מול קרנות אחרות ומול ניירות ערך אחרים. משמע, הפסד בקרן זו משולם על ידי הקרן - והמשקיע אינו יכול להשתמש בו כדי לקזז מול רווחים שהיו לו מהשקעות אחרות. משקיע העוזב את הקרן יכול לאבד את ההפסדים הצבורים בה, שעשויים לשמש אותה בעתיד כדי להימנע מתשלום מס על רווחים. במלים אחרות, משקיע שעוזב מותיר לאלה הנשארים בקרן, או למצטרפים חדשים, נכסים שהיו יכולים להיות בבעלותו.
קהל היעד של הקרנות החייבות הם יחידים ומשקיעים המעוניינים שהעיסוק בתחומי המס, הדיווח לרשויות המס, חישובי הכדאיות וקיזוז ההפסדים ייעשו על ידי הגוף המתווך ולא על ידם.
* קרנות מעורבות - חבות המס נחלקת בין הקרן לבין בעל היחידה. המשקיעים בקרנות אלה ישלמו מס רווחי הון ריאלי של 15% עם מימוש הקרן, בדומה לכל נייר ערך אחר. אופן התשלום דומה לזה שבקרנות הפטורות, אלא ששיעור המס נמוך יותר מאשר בקרנות הפטורות.
הקרן תהיה אחראית לשלם את המסים על דיווידנדים ועל רווחים שינבעו מניירות ערך זרים. היא תחוייב במס של 12% על דיווידנד בישראל, ומס של 24% על רווחי ניירות ערך זרים (דיווידנדים, רווח הון וריבית בחו"ל). בדרך זו, כאשר תמומש הקרן על ידי בעליה (וכאשר יגבה מס רווחי הון של 15%), יושלמו שיעורי המס על דיווידנד (25%), ועל ניירות ערך זרים (35%) כפי שדורש החוק.
אחד היתרונות הטמונים בקרן המעורבת הוא דחיית מועד תשלום המס עד למימוש. אמנם בכך יש דימיון לכל נייר ערך אחר, ואולם השוני הוא שהקרן עצמה יכולה לרכוש ולממש ניירות ערך ולא לשלם על כך כל מס. בעל הקרן יכול לשבת בה במשך שנים, והיקף המס הנצבר בקרן ישמש להשקעות נוספות של מנהליה.
עם זאת, החוק מאפשר לשר האוצר לקבוע מכירה רעיונית ותשלום מס. כלומר, גם אם משקיע אינו מוכר את יחידות ההשתתפות שבבעלותו - הרשויות יראו בו כאילו מכר אותן. זאת כדי למנוע דחייה בתשלומי המס. סעיף זה בחוק חל גם על קרנות פטורות. לגבי חברות המשקיעות בקרנות פטורות, כבר נקבע מנגנון של מכירה רעיונית בכל שנתיים שלוש. זהו
קרנות נאמנות: חייבות, פטורות ומעורבות
רותם שטרקמן
20.12.2002 / 9:17