קרנות הון סיכון מימשו רווחים בפריסייס כבר ב-2001

הקרנות הישראליות שהשקיעו בפריסייס ועברו אתה את המשבר שאיים לסגור אותה ב-98-'97' אינן שותפות לרווחים מעסקת השנה בהיי-טק. ככל הידוע, כל המשקיעים הישראלים בחברה, ובראשם קרנות ההון סיכון ג'מיני, JVP, סטאר, גיזה ומופת והמשקיעים האמריקאים, אדוונט ו-GE Equity, מכרו ב-2001 את כל אחזקותיהם בפריסייס, במחירים גבוהים יותר מהמחיר שבו מתבצעת העסקה למכירת החברה לווריטאס. רובם עשו זאת במחיר של 28-22 דולר למניית פריסייס.



מי שרשמה את הרווחים הגבוהים ביותר בעקבות הנפקת פריסייס בוול סטריט היתה ככל הנראה קרן ג'מיני, שהשקיעה בסבב הגיוס הפרטי הראשון של פריסייס, ב-93' יחד עם שותפתה האמריקאית אדוונט והחזיקה ערב ההנפקה הציבורית של החברה ב-11.5% ממניותיה. בנובמבר 93' השקיעה ג'מיני בפריסייס, יחד עם אדוונט, 800 אלף דולר לפי שווי חברה של 7 מיליון דולר אחרי הכסף, ועד להנפקתה הציבורית הספיקה להשקיע בה עוד כמה מיליוני דולרים. לפי ההערכות, היקף המימוש שביצעו שתי קרנות ג'מיני שהשקיעו בפריסייס הגיע ב-2001-2000 לכ-53 מיליון דולר. אדוונט האמריקאית, שהחזיקה בסבבי הגיוס הראשונים באחזקות בשיעור דומה לזה של ג'מיני, מימשה ככל הידוע מניות בהיקף דומה.



JVP, שהשקיעה 3.5 מיליון דולר בפריסייס במסגרת שתי הקרנות הראשונות שלה, מכרה בתחילת 2001 את אחזקותיה, כ-10% ממניות פריסייס, במחיר של 28-22 דולר למניה. היקף המימוש שביצעה הקרן הסתכם בכ-51 מיליון דולר. רווחי קרן סטאר, שהיתה אף היא אחת מבעלות המניות הגדולות בפריסייס, הגיעו לפי הערכות לכ-46 מיליון דולר, וזאת בהנחה שהקרן מימשה את כל אחזקותיה בחברה ב-2001.



גיזה ו-GE Equity נכנסו להשקעה בפריסייס בסבב גיוס ההון הפרטי האחרון שערכה החברה, ביולי 2000, סבב שבו גייסה החברה 10 מיליון דולר לפי שווי של 40 מיליון אחרי הכסף, ושבו השתתפו גם המשקיעים הוותיקים בחברה. שתי הקרנות מימשו ככל הידוע את אחזקותיהן, אך לא ידוע מהו היקף המימוש. האחזקות בפריסייס הן מההשקעות האחרונות שמימשו קרנות הדור הראשון של יוזמה - ג'מיני, JPV (עדיין בשמה הראשון, Jerusalem Pacific) וסטאר. עם זאת, הדרך למימוש, הנחשב, יחד עם ההשקעה בווריסיטי, לאחד המוצלחים ביותר שהיו בשנתיים האחרונות, לא היתה פשוטה. יוסי סלע, שותף מנהל בג'מיני ונציג הקרן בדירקטוריון פריסייס, זוכר היטב את המשבר שהיה בחברה ב-98-'97', משבר שאיים להביא לסגירת החברה. "עברנו מהלוואת גישור אחת לשנייה כדי לשלם משכורות, ואז, לקראת סוף המשבר, הבאנו את שמעון אלון, שהצליח להבריא את החברה", אמר.