מאת דן לי
נער מדווש על אופניים נייחות כדי להטעין סוללות של מחשב שמספק גישה לאי מייל ומידע רפואי לתושבי כפרים בלאוס.
אופנוע שטח עם מחשב נייד המופעל באמצעות אנרגיה סולרית נוסע בין ישובים מרוחקים ברחבי הודו. תפקידו להפיץ את הידיעה של קרוא וכתוב ולהביא מידע בסיסי לידיעתם של הכפריים.
רעיונות אלה, הנמצאים על הגבול שבין חזון למציאות, הם פרי יוזמה של "תוכנית החזון הדיגיטלי" (Digital Vision Fellowship Program) של אוניברסיטת סטנפורד. מדובר בפרויקטים שאמורים להיות ישימים, פתרונות בהיקף קטן לאחד האתגרים הקשים ביותר שבפניהם ניצבים אנשי טכנולוגיה נדבנים: להבטיח שטכנולוגיית המידע תהיה נגישה ורלוונטית לאנשים המתגוררים באזורים נידחים במדינות מתפתחות.
תוכנית דיגיטל ויז'ן, הפועלת במימון קרן רויטרס, נוסדה במטרה ליצור "אקלים לפיתוח אבות טיפוס" בו משתתפי התוכנית יכולים לנצל את משאבי אוניברסיטת סטנפורד לקידום רעיונות פילנתרופיים ופיתוחם.
בעת השקת התוכנית באוקטובר 2001 היא כללה חמישה חברים. כיום עומד מספרם על 12, כאשר המימון של קרן רויטרס לתוכנית לשנה הבאה כבר מובטח.
מנהל דיגיטל ויז'ן, סטיוארט גאנס, אמר הפרויקטים בתוכנית, שתקציבה השנתי עומד על כחצי מיליון דולר, מתמקדים בקידום השימוש בטכנולוגיית מידע בתחומים כמו לימוד קרוא וכתוב, חקלאות, מסחר ובריאות.
ארנון כוכבי למען כפריים בלאוס
הישראלי ארנון כוכבי, לשעבר סגן נשיא ואיו ובעל ותק של תשע שנים בענף תקשורת האלחוט בעמק הסיליקון, הגיע לתוכנית אחרי שהחליט ליטול "שבתון על דעת עצמו" כדי להתמקד בנושאים חברתיים.
"איך שלא מסתכלים על זה, עמק הסיליקון הפך למאוד חומרני", אמר כוכבי, אשר בתלבושת הג'ינס וחולצת הפולו, עדיין נראה כעובד בעמק הסיליקון.
במהלך השנה שלו בסטנפורד התמקד כוכבי בפרויקטים בתחום תקשורת קול ונתונים שאמורים לסייע לטיפוח קהילות ועסקים בלאוס וברזיל.
"פריסת טכנולוגיית תקשורת נעשית במרכזים העירוניים", אמר, "בעוד שאזורי הכפר מוזנחים".
בכפרים הנמצאים במרחק של 40 ק"מ בלבד מבירת לאוס, ויאן טיאן, אין טלפונים וחשמל, והכבישים בלתי עבירים בעונת הגשמים, אמר. כוכבי מפתח רשת אלחוט שאמורה לאפשר קשר בין הכפרים כבר בתחילת השנה הבאה.
מחשב בעל עוצמה נמוכה המשתמש בתוכנה שתורגמה לשפה המקומית אמור לאפשר תקשורת אי מייל או תקשורת קול בסיסית, אמר.
שירותי טלפון אלחוטי
כוכבי גם משתף פעולה עם חברה נוספת בתוכנית, דניאלה פונטס, בפיתוח מודל עסקי לאספקת שירותי טלפון אלחוטי בפרויקט ניסיוני בעיירה סלגוורו בברזיל. כוכבי מקווה כי ניתן יהיה ליישם את המודל באזורים נידחים אחרים בברזיל ובארצות נוספות.
כאשר יזמים מקומיים יזכו בגישה לתדרים הנדרשים, הם יוכלו לפתח את המודל העסקי הזה, אמר.
"העניין הוא שכאשר הם יידרשו להחליט האם להשקיע, הם ישקיעו במקום שבו הם מעריכים כי יקבלו את ההחזר המהיר ביותר על ההשקעה", אמר כוכבי. "אך היזם המקומי באזורים הכפריים יכול לראות כיצד הוא יכול להרוויח מכך כסף".
אולם פרויקטים פילנתרופים מבוססי טכנולוגיה מסוג זה יצטרכו לעבור משוכות רבות בדרך להצלחה ארוכת טווח, טוען סטיבן רות, פרופ' למדיניות ציבורית באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, ומומחה בתחום השירותים הדיגיטלים במדינות מתפתחות.
"האתגרים בדרך להשגת תוצאות הם עצומים", אומר רות. "הסיכונים והקשיים הכרוכים בפרויקטים מסוג זה, למרות האטרקטיוויות שלהם, הופכים את הפיתוח שלהם לקשה ביותר".
בין המכשולים העיקריים שעומדים בדרכן של תוכניות מסוג זה מונה רות את השחיתות הממשלתית הנרחבת, היעדרן של חירויות אזרח בסיסיות, ותשתית התקשורת הדלה הקיימת במדינות רבות, כמו גם את משך הזמן הקצר של הפעלת תוכניות אלה.
עוד אומר רות כי המפתח להצלחה מתמשכת הוא הבנה של דפוסים מקומיים וקבלת תמיכה ממשלתית. "מבחינתי הפרויקטים היחידים שהם בני קיימא, וגם משפיעים, משתלבים באופן שבו אנשים עושים את הדברים במקום בדרך כלל", הוא מוסיף.
פילנתרופיה טכנולוגית
סן חוזה מרקיורי
19.12.2002 / 8:17