קופות גמל יוכלו למנות דירקטורים בחברות ציבוריות

בנוסף, השינוי בחוק מעלה את רף המקסימום של האחזקות של כל קופות הגמל באותה חברה. עד כה איפשר החוק החזקה של עד 25% ממניות חברה לכל קופות הגמל יחד. במצב כזה, קופה שרוכשת אחרונה את המניות ועוברת את הרף העליון, מחויבת במס.



החל מקבלת החוק יתאפשר לכל הקופות להחזיק יחד עד 50% ממניות חברה. גם הקלה זו תאפשר לקופות לרכוש מניות נוספות בבורסה.



קופת גמל הוגדרה עד כה כמשקיע ריאלי כאשר החזיקה בשיעור של יותר מ-10% ממניות של חברה, או אם הוקנתה לה הזכות למנות דירקטור (לעתים גם בשיעור החזקה הנמוך מ-10% מוקנית זכות למינוי של דירקטור).



עתה לא יוכלו הקופות להחזיק יותר מ-10% מהמניות, אך יהיו רשאיות למנות דירקטור מבלי להיחשב בעלות שליטה.



לדוגמה, בחברת בזק מחזיקות קופות גמל 5%-4% מהמניות. בעל מניות בבזק המגיע לשיעור של 7.5% מהמניות רשאי למנות דירקטור. הקופות נותרו עם החזקה נמוכה בבזק, כדי להימנע ממצב בו תוקנה להם הזכות למנות דירקטור ואז הן ייחשבו בעלות שליטה וייאלצו לשלם מס.



החוק גם מגביל את החזקותיהן של קבוצת קופות שבבעלות משותפת (של בנק למשל) ל-20% באותה חברה. כל החזקה שמעבר לשיעורים אלה, מחייבת את הקופה במס. הקופות נזהרו מלעבור את שיעורי ההחזקות היוצרים שליטה מחשש שייאלצו לשלם מס.



השינויים שנעשו בחוק בנוגע להגדרת "משקיע ריאלי", לעומת "משקיע פיננסי" נבעו מרצונו של האוצר להשאיר את הקופות כ"משקיע פיננסי", אך להעניק להן כוח רב יותר, ואפשרות להגדיל החזקות בחברות בורסאיות.



הממונה על שוק ההון באוצר, אייל בן שלוש, אמר כי בכל שוק הון מפותח בעולם לגופים המוסדיים יש השפעה חיובית על תפקוד השוק. הוא הוסיף כי החוק שונה כדי להקנות לגופים השפעה רבה יותר.



לדברי בן שלוש, באוצר מצפים מהקופות לייצג את הציבור ואת בעלי המיעוט מול בעלי השליטה. "אחת הבעיות של שוק ההון היא חוסר האמון של הציבור. השינוי לא יורגש באופן מיידי, אך ההנחה היא שלאורך זמן המוסדיים יתנו דחיפה לשוק ההון", אמר בן שלוש.