כספי טרור עוברים דרך הבנקים בישראל

בעוד ישראל מנהלת מסע אינטנסיווי של הסברה ולחצים באירופה ובארה"ב כדי לעצור את הזרמת "כספי הטרור" לרשות הפלשתינית, מתברר בהדרגה כי במערכת הישראלית נותרו פרצות של ממש, שדרכן ממשיכים לזרום כספים למטרות דומות. גורמי ביטחון בכירים קובעים, כי קיים חשש שעשרות מיליוני דולרים מועברים מחו"ל לרשות הפלשתינית ומנוצלים לצרכי טרור - דווקא דרך בנקים ישראלים. הבנקים בישראל משמשים מעין "ערוץ עיוור", שאינו מפעיל כל פיקוח משמעותי על העברת הכספים.



בענף הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית חוברה באחרונה חוות דעת נרחבת, שהועברה לעיונם של בכירים במערכת הביטחון והמשפט, אשר מציגה את הפרצות שנוצרו. מסקנותיה הגיעו לידיעת "הארץ". במטה ללוחמה בטרור ובשב"כ מעריכים כי דרך הפרצות הללו מוזרמים סכומי עתק. כעת שוקלים בישראל נקיטת צעדים בניסיון לסתום את הערוצים. מקורות ביטחוניים אומרים, כי הממצאים בתחום "מדירים שינה" מעיניהם וכי הסחבת בטיפול בליקויים עד כה מהווה אוזלת יד של ממש.



על פי חוות הדעת, וכן לפי הערכות של גורמים נוספים, מנהלים
הבנקים הישראלים פעילות פיננסית המנוגדת לכללים הבינלאומיים
בתחום מניעת מימון כספי טרור. כיום, תלויה המערכת הבנקאית
הפלשתינית לחלוטין בזו הישראלית ואין לה מטבע ובנק מרכזי
משלה. הבנקים הפועלים ברשות מקבלים כספים המועברים דרך
הבנקאות הישראלית בשתי דרכים: העברת מזומנים בידי חברות
בלדרות והעברת כספים בשיטה אלקטרונית המכונה "סוויפט".



הבעיה נוגעת לשיטה בנקאית המכונה "בנקאות קורספונדנטית". הבנק
הישראלי, הקורספונדנטי, מספק שירותים בנקאיים לבנק הפלשתיני,
באזורים שבהם זה אינו פועל ומספק במקומו שירותים שהבנק
הפלשתיני אינו יכול לתת. כלומר - הבנק הישראלי משמש מעין
"ערוץ תיווך", שדרכו עובר הכסף ישירות מבנק מערבי לבנק
פלשתיני. בשיטה זו, הבנק הישראלי אינו יודע עבור מי פועל הבנק
הפלשתיני מה מטרת פעילותו.



הבעיה מחריפה מכיוון שהרשות הפלשתינית אינה מפעילה פיקוח כלשהו
למניעת הלבנת הון. היא גם לא דורשת שום חובה לזיהוי לקוחות או
חובת דיווח על פעילות חשודה ובוודאי אינה פועלת למניעת מימון
טרור. כך יוצא שהבנק הישראלי, המתווך, "עיוור" לגמרי באשר
ליעד האמיתי של הכסף ושימושו העתידי. ואילו הבנקים המערביים,
באמצעות התיווך הישראלי, מגינים על עצמם מפני האשמה של סיוע
להעברת כספי טרור.



בעולם כבר נעשו כמה צעדים בניסיון לחסום העברת כספי טרור והון
שחור באמצעות בנקאות קורספונדנטית. ועידת באזל, המאגדת את
ראשי הבנקים המרכזיים בעולם, קבעה לפני שנה סטנדרטים
בינלאומיים חדשים, שלפיהם על בנק הפועל בשיטה הקורספונדנטית
לקבל מידע מלא על הבנק שהוא פועל עמו ועל לקוחות העושים שימוש
בשירות זה.



ועדה מטעם הסנאט האמריקאי המליצה לפני כשנתיים לאסור על בנקים
אמריקאים לפתוח חשבונות קורספונדנט עבור בנקים זרים "חשודים",
הפועלים במדינות שאינן משתפות פעולה במלחמה בהלבנת ההון. "חוק
הפטריוט", שחוקק בארה"ב בעקבות מתקפת הטרור של 11 בספטמבר,
התיר לשלטונות החוק האמריקאים לדרוש מהבנקים הבהרות ופרטים
מזהים על בנקים שלהם הם נותנים שירותים מסוג זה.



ישראל, במאמץ "ליישר קו" עם הסטנדרטים האמריקאים והבינלאומיים,
קבעה בספטמבר השנה כי בנק ישראלי הנותן שירותים אלה יכיר את
מהות עסקיו של הבנק הזר (במקרה זה, הפלשתיני) המקבל אותם ולא
ינהל קשרים כאלה עם מוסד בנקאי שאינו פועל תחת הפיקוח למניעת
הלבנת הון. אולם, באשר לחשבונות קיימים יופעלו הסטנדרטים הללו
רק החל מספטמבר הבא. במערכת הביטחון סבורים כי המשך הפעילות
הקורספונדנטית עד אז ישאיר בעינו את האיום הביטחוני, הטמון
בהעברת כספי טרור דרך הבנקים הישראלים.