בכירי האוצר ממליצים לקצץ 10-5 מיליארד שקל ב-2003

הממשלה והכנסת יצטרכו לבצע קיצוץ גדול, 10-5 מיליארד שקל, בתקציב המדינה ל-2003 בשליש הראשון (ינואר-אפריל) של 2003 - כך אמרו אתמול ל"הארץ" בכירים באוצר. לדבריהם, במסגרת הקיצוץ ייתכן שיהיה צורך בצמצום כוח האדם בשירות הציבורי ו/או קיצוץ במשכורות במגזר זה. מספר המועסקים כיום במגזר הציבורי הוא כ-640 אלף. הממשלה לא נקטה צעד יזום כולל של פיטורים במגזר הציבורי מאז 85'.



באגפי האוצר נערכים בשבועות האחרונים לתקופה של לאחר הבחירות והקמת הממשלה החדשה. בין השאר, מכינים במשרד תוכניות עבודה לממשלה החדשה. לדברי בכירים במשרד, האוצר יתחיל בעבודתו ב-2003 עם רמה גבוהה מאוד של חוסר ודאות, אשר כמוה לא זכורה זה שנים רבות. הסיבה לחוסר הוודאות נעוצה בעובדה ששאלות רבות נותרו חסרות תשובה ברורה - החל בהיקף גביית המסים ב-2003 וכלה בשאלה אם תהיה מלחמה בעיראק, ואם כן, כיצד ואיך תשפיע על כלכלת ישראל.



ואולם למרות חוסר הוודאות, ברור עתה כי כדי לשמור על היקף הגירעון בתקציב, שהוא 3.0 אחוזי תוצר, יהיה צורך בקיצוץ בתקציב. הסיבה העיקרית לקיצוץ היא ההערכה כי גביית המסים תהיה נמוכה ב-2003, הרבה פחות מהתחזיות המוקדמות. בשל חוסר הוודאות לא ניתן לומר כיום אם הקיצוץ יהיה מצומצם, 5-4 מיליארד שקל או רחב יותר שעשוי להסתכם ב-10 מיליארד שקל. הערכה הרווחת כיום באוצר היא כי היקף הקיצוץ הנדרש יהיה קרוב יותר ל-10 מיליארד שקל, מאשר ל-5 מיליארד שקל.



בכיר באוצר אמר אתמול כי העברת תקציב 2003 בכנסת לפני סוף דצמבר היתה צעד חשוב ואחראי של הח"כים, מכיוון שהוא מאפשר למדינה לנהל מערכת בחירות בתנאים של משק יציב ובטוח, שוק מט"ח רגוע, ובלי שהדירוג של ישראל בשווקים הבינלאומיים ייפגע. לדבריו, לנוכח הגירעון הגדול המסתמן בתקציב 2003, יהיה חשוב לבצע את הקיצוץ בתקציב מוקדם ככל האפשר; יש שני מועדים מועדפים - מיד לאחר הבחירות ולפני הקמת הממשלה החדשה, ומיד לאחר הקמת הממשלה החדשה, במארס, או לכל המאוחר באפריל.



באוצר מודאגים מהיקף גביית המסים ב-2002. במשרד מתקשים לומר אם הירידה התלולה בגבייה בחודשים האחרונים, בעיקר של אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, תימשך גם ב-2003, או שהיא כבר נמצאת בשלבי בלימה; הדבר עשוי להתבהר בחודשים הבאים, ותהיה לו השפעה מכרעת על היקף הקיצוץ הנדרש. הכנסות המדינה ממסים ירדו בינואר-נובמבר 2002, ריאלית, ב-5.1%, חרף העלאת המע"מ מ-17% ל-18%, העלאת המס על סיגריות ודלק והעלאות במסים נוספים באמצע השנה. הירידה בגביית מס הכנסה ומיסי מקרקעין בחודשים אלה הגיעה ל-11.3%.



בעיה רגישה, הנדונה עתה בפורומים בכירים, היא שאלת היקף כוח האדם והשכר בשירות הציבורי, כולל שירות המדינה. עד כה, בכל תוכניות הקיצוצים הממשלתיות בשנים האחרונות, נמנעו קובעי המדיניות באוצר מנגיעה בעניינים אלה מתוך הנחה שלא יזכו לגיבוי הדרג הפוליטי ומחשש לעימותים עם העובדים. ההנחה הפעם היא כי לאחר כמה קיצוצים בתקציב שבהם "נשחטו" פרות קדושות - כולל פגיעה בתשלומי הביטוח הלאומי לשכבות החלשות - התנגדות הדרג הפוליטי להקטנת מצבת העובדים בשירות המדינה, ובעיקר לקיצוצי שכר, תפחת, מה גם שכל קיצוץ נוסף בתקציב יהיה "בבשר החי". באוצר אומרים כי פיטורים והפחתות שכר כבר מתרחשים במגזר הפרטי במשך כמה חודשים.



השבוע נודע כי הסיוע האמריקאי האזרחי לישראל לא יגיע עד סוף 2002. כתוצאה מכך הגירעון בתקציב המדינה ל-2002, שתוכנן ל-3.9 אחוזי תוצר, יגדל ב-0.4 אחוזי תוצר ויסתכם ב-4.3 אחוזי תוצר. הסיוע האמריקאי האזרחי לישראל מגיע השנה ל-600 מיליון דולר. ישראל קיבלה עד כה 169 מיליון דולר. היתרה, 431 מיליון דולר, שהם יותר מ-2 מיליארד שקל, היתה אמורה להגיע לישראל עד סוף 2002; על יתרה זו נבנתה הערכה באוצר כי הגירעון בתקציב 2002 יהיה 3.9 אחוזי תוצר.



בשל הבחירות לשני בתי הקונגרס בארה"ב בנובמבר ובשל סיבות נוספות לא אושר התקציב בשבועות האחרונים בקונגרס היוצא. הסיוע יגיע לישראל רק בתחילת 2003, בינואר או בפברואר, ויכלל בספרי התקציב של 2003. לפיכך הגירעון בתקציב 2003, שתוכנן ל-3.0 אחוזי תוצר, יפחת ויגיע ל-2.6 אחוזי תוצר. גם ב-2001 התעכבה העברת הסיוע וגלשה לשנת המס הבאה (2002).



קונרד רוייס, אנליסט בחברת דירוג האשראי הבינלאומית סטנדרד אנד פורס (S&P), האחראי על הדסק הישראלי, אמר בשבוע שעבר ל"הארץ" כי דחייה בקבלת הסיוע האזרחי לישראל, אשר כתוצאה ממנה יעלה הגירעון הממשלתי ב-2002, לא תשפיע על דירוג האשראי של ישראל, שכן מדובר, לדבריו, ב"סטייה טכנית חסרת חשיבות".