אישור הערבויות יותנה בעמידה ביעדים כלכליים

ארה"ב תתנה את מתן הערבויות לישראל בשורה של התניות כלכליות, בהן הקפדה על גירעון נמוך בתקציב היורד עם השנים, הקטנת המגזר הציבורי, הפחתת יחס הגירעון בתוצר והקפדה על אינפלציה נמוכה - כך העריכו אתמול גורמים ממשלתיים בכירים. זאת לצד ההתניה כי הערבויות לא ישמשו להקטנת הגירעון בתקציב, וההתניות המדיניות ובראשן הדרישה כי הסיוע לא יופנה להתנחלויות בשטחים.



לדברי המקורות, הגישה הכלכלית השלטת כיום בארה"ב, תחת נשיאותו של ג'ורג' בוש, היא הגישה השמרנית. היועצים הכלכליים של הבית הלבן מתנגדים בתוקף להגדלת הגירעון בתקציב ארה"ב. הם מתנגדים שבעתיים להגדלת הגירעון בתקציב, להגדלת ההוצאה הציבורית ולניפוח הממשלה, במדינות קטנות החשופות כלכלית, לאחר שעברו תהליכי ליברליזציה מקיפה. בשיחות הצפויות בקרוב עם בכירים ישראלים, ידברו היועצים הכלכליים על משמעת תקציבית, הורדת ההוצאה הציבורית בישראל, ריסון ועוד.



המספרים המעודכנים של בקשת הסיוע הישראלי מארה"ב הם ערבויות בגובה של 8 מיליארד דולר בשלוש שנים, וסיוע צבאי של 4 מיליארד דולר, שייפרסו על שנתיים או שלוש שנים. ההערכה היא כי בשבועות הקרובים יקבל המו"מ בעניין הסיוע תאוצה, וכי בכירים ישראלים ייקראו שוב לוואשינגטון, מיד אחרי חופשת חג המולד.



עד כה, עניין התנאים עלה ברמזים, אם כי לישראל ברור כי יעלו גם תנאים כלכליים וגם תנאים פוליטיים. כמה מהתנאים יופיעו בהסכמות האמריקאיות-הישראליות הכתובות, אחרים יהיו ברמה של הבנות.



בעניין הדרישות המדיניות-פוליטיות קיים התקדים של ג'ורג' בוש האב, שהתנגד להעברת כספים להתנחלויות. התנאים המדינייים-פוליטיים יוכתבו גם מתוצאות העימות בעיראק, ומהצעדים ומהכיוון שתבחר ארה"ב בעניין הישראלי-פלשתינאי לאחר סיום המערכה.



בשיחות שניהלו בוואשינגטון לפני כחודש מנכ"ל משרד האוצר, אוהד מראני, ומנהל לשכת ראש הממשלה, דב וייסגלס, הדגישה ישראל כי האינתיפאדה פגעה בה לא רק מבחינה ביטחונית, אלא גם מבחינה כלכלית. נאמר שם כי מטרת המלחמה בטרור, בצד החלק הצבאי שלה, הוא לא לאפשר לפלשתינאים להכריע את ישראל כלכלית.



הטרור פגע בצמיחה במשק ב-4% לפחות בכל אחת מהשנתיים האחרונות. ישראל זקוקה לערבויות ולסיוע הביטחוני כחלק ממלחמתה בטרור. הודגש כי ישראל אינה מסוגלת, בתקציב 2003, לממן את כל התוספות (אקסטרות) בתקציב הביטחון, שכן מדובר בפרויקטים רב שנתיים, עתירי טכנולוגיה. הסיוע הביטחוני האמריקאי מיועד לממן חלק מהתוספות.



בישראל מציינים כי שני רכיבי הסיוע, הערבויות והביטחוני, יצטרכו לעבור חקיקה בקונגרס. מבחינה משפטית גרידא, עניין הערבויות מסובך יותר. ואולם מהבחינה של השגת רוב לבקשה בשני בתי הקונגרס, הערבויות כרוכות בהליך פשוט יותר, ביחס לסיוע הביטחוני, שכן ארה"ב אינה נותנת לישראל סיוע כספי מתקציבה, אלא ערבויות להלוואות בשוק הפרטי. הסיוע הצבאי פשוט מבחינה משפטית גרידא, ובעייתי יותר מבחינת קבלת האישור, שכן הבית הלבן יצטרך להצביע על מקורות תקציביים לסיוע.



בירושלים מעריכים כי המועד בו תקבל ישראל את הסיוע תלוי בשורה של גורמים. הירתמות של הממשל בוואשינגטון לעניין, במלוא הקיטור, עשויה להביא לאישור הסיוע כבר בסוף פברואר תחילת מארס. מסלול רגיל ייקח זמן רב יותר. ההתניות הפוליטיות (בעיקר) וגם הכלכליות יעלו ככל שתהליך האישור להעברת הכספים יתקדם.